ניסיון הפלת המטוס האמירתי בדרכו לישראל נועד לפגוע לא רק בנוסעים אלא גם באחד הביטויים המוחשיים ביותר של הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. דווקא משום כך, התשובה לאירוע צריכה להיות חיזוק הקשר ולא צמצומו.
הטיסות בין ישראל לאיחוד האמירויות הם הביטוי היומיומי הבולט ביותר להסכמי אברהם: מאות אלפי ישראלים שנעים בין המדינות, תיירות, עסקים וקשרים כלכליים שהפכו בתוך שנים ספורות לדבר שבשגרה. לכן, פגיעה בטיסה כזו היא גם ניסיון לפגוע בתשתית האנושית והמעשית שעליה נשענת הנורמליזציה.
מכאן ההזדמנות. ישראל ואיחוד האמירויות צריכות להפוך את האירוע למנוף להעמקת שיתוף הפעולה ביניהן לא רק באבטחת תעופה ובשיתוף מודיעין, אלא גם בהפגנת מחויבות לעצם הקשר. ככל שהמטרה הייתה להרתיע ישראלים מלטוס לדובאי, לפגוע בחברת תעופה אמירתית המפעילה קו לישראל או להמחיש את המחיר שאבו דאבי משלמת על יחסיה עם ישראל, חשוב שהתוצאה תהיה הפוכה.
יש כאן מבחן לאיחוד האמירויות. מאז 7 באוקטובר אבו-דאבי הקפידה לשמר את יחסיה עם ישראל, אך הורידה במידה רבה את הפרופיל הפומבי שלהם בשל הרגישות בדעת הקהל הערבית. האירוע הנוכחי מאפשר לשתי המדינות לחזק דווקא את המרכיבים המעשיים והפחות ראוותניים של היחסים: שיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני ותעופתי, הגנה על אזרחים ושמירה על הרציפות של הקשר.
אלא שהאירוע חשף גם את הפרדוקס הסעודי. מטוס שעליו ישראלים נאלץ למצוא מקלט דווקא בערב הסעודית, שעבורה נורמליזציה פומבית נותרה סוגיה רגישה ביותר. ריאד פעלה באופן ענייני כאשר הדבר נדרש. דווקא כאן נדרשת זהירות ישראלית. אין צורך להפוך את הנחיתה בטבוק ל"הוכחה" לכך שהנורמליזציה הסעודית נמצאת מעבר לפינה. ניסיון לעשות זאת עלול להביך את ריאד ולפעול בכיוון ההפוך. עדיף להכיר תודה על ההתנהלות הסעודית, לאפשר לריאד לשמור על פרופיל נמוך ולזכור שהצטברות של אירועים מעשיים כאלה יכולה לאורך זמן לבנות אמון.
המשמעות הרחבה יותר היא שהנורמליזציה במזרח התיכון אינה נבחנת רק בטקסים, בהצהרות ובפתיחת שגרירויות. היא נבחנת דווקא ברגעי משבר. לכן, נכון לראות באירוע לא רק איום אלא גם הזדמנות. מול האמירויות - להעמיק את היחסים ואת מנגנוני שיתוף הפעולה. המפגע ביקש להוכיח שהקשר עם ישראל הוא נטל וסיכון. התשובה האפקטיבית ביותר היא להוכיח את ההפך: להפוך את ניסיון הטרור למנוף לחיזוק הקשר עם האמירויות, ולצעד קטן נוסף בבניית האמון עם סעודיה.
ניסיון הפלת המטוס האמירתי בדרכו לישראל נועד לפגוע לא רק בנוסעים אלא גם באחד הביטויים המוחשיים ביותר של הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. דווקא משום כך, התשובה לאירוע צריכה להיות חיזוק הקשר ולא צמצומו.
הטיסות בין ישראל לאיחוד האמירויות הם הביטוי היומיומי הבולט ביותר להסכמי אברהם: מאות אלפי ישראלים שנעים בין המדינות, תיירות, עסקים וקשרים כלכליים שהפכו בתוך שנים ספורות לדבר שבשגרה. לכן, פגיעה בטיסה כזו היא גם ניסיון לפגוע בתשתית האנושית והמעשית שעליה נשענת הנורמליזציה.
מכאן ההזדמנות. ישראל ואיחוד האמירויות צריכות להפוך את האירוע למנוף להעמקת שיתוף הפעולה ביניהן לא רק באבטחת תעופה ובשיתוף מודיעין, אלא גם בהפגנת מחויבות לעצם הקשר. ככל שהמטרה הייתה להרתיע ישראלים מלטוס לדובאי, לפגוע בחברת תעופה אמירתית המפעילה קו לישראל או להמחיש את המחיר שאבו דאבי משלמת על יחסיה עם ישראל, חשוב שהתוצאה תהיה הפוכה.
יש כאן מבחן לאיחוד האמירויות. מאז 7 באוקטובר אבו-דאבי הקפידה לשמר את יחסיה עם ישראל, אך הורידה במידה רבה את הפרופיל הפומבי שלהם בשל הרגישות בדעת הקהל הערבית. האירוע הנוכחי מאפשר לשתי המדינות לחזק דווקא את המרכיבים המעשיים והפחות ראוותניים של היחסים: שיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני ותעופתי, הגנה על אזרחים ושמירה על הרציפות של הקשר.
אלא שהאירוע חשף גם את הפרדוקס הסעודי. מטוס שעליו ישראלים נאלץ למצוא מקלט דווקא בערב הסעודית, שעבורה נורמליזציה פומבית נותרה סוגיה רגישה ביותר. ריאד פעלה באופן ענייני כאשר הדבר נדרש. דווקא כאן נדרשת זהירות ישראלית. אין צורך להפוך את הנחיתה בטבוק ל"הוכחה" לכך שהנורמליזציה הסעודית נמצאת מעבר לפינה. ניסיון לעשות זאת עלול להביך את ריאד ולפעול בכיוון ההפוך. עדיף להכיר תודה על ההתנהלות הסעודית, לאפשר לריאד לשמור על פרופיל נמוך ולזכור שהצטברות של אירועים מעשיים כאלה יכולה לאורך זמן לבנות אמון.
המשמעות הרחבה יותר היא שהנורמליזציה במזרח התיכון אינה נבחנת רק בטקסים, בהצהרות ובפתיחת שגרירויות. היא נבחנת דווקא ברגעי משבר. לכן, נכון לראות באירוע לא רק איום אלא גם הזדמנות. מול האמירויות - להעמיק את היחסים ואת מנגנוני שיתוף הפעולה. המפגע ביקש להוכיח שהקשר עם ישראל הוא נטל וסיכון. התשובה האפקטיבית ביותר היא להוכיח את ההפך: להפוך את ניסיון הטרור למנוף לחיזוק הקשר עם האמירויות, ולצעד קטן נוסף בבניית האמון עם סעודיה.