ביקורו של רה"מ נתניהו בוושינגטון התקיים ברגע שבו הניסיון האמריקאי לקדם הסדרה עם איראן שוב התנגש בהסלמה בשטח. שיגור הטילים האיראניים לעבר כוחות אמריקאיים, התקיפות האמריקאיות-סעודיות נגד מיליציות פרו איראניות בעיראק וניסיונות הפגיעה ביעדי נפט בסעודיה, המחישו כי ההפוגה הייתה שברירית וכי המערכה עלולה לשוב ולהתרחב.
על רקע זה, הפרסומים על פעילות איראנית ב״הר המכוש״ קיבלו משמעות מיוחדת. לפי הדיווחים, נתניהו ביקש להציג לטראמפ מידע על מאמצים איראניים לקדם תשתיות גרעיניות במתחם התת קרקעי. טראמפ הגיב קודם לפגישה וקבע בראיון כי אינו זקוק לנתניהו כדי לדעת מה מתרחש באתר, והוסיף כי ראש הממשלה מעלה את הנושא משום שהוא רוצה שארצות הברית ״תישאר מעורבת״.
ההתבטאות אינה רק עקיצה אישית, אלא חושפת את ליבת המחלוקת. נתניהו מבקש להמחיש כי איראן מנצלת את המגעים ואת ההפוגות כדי לשמר ולשקם יכולות, ולכן אין למהר להסדרה חלקית. טראמפ, לעומתו, מבקש להבהיר כי תמונת המודיעין וההחלטה אם לתקוף מצויות בידיו, וכי מבחינתו האיום על הר המכוש הוא בעיקר מנוף להבאת איראן לעסקה. באותו ראיון הוא אף הדגיש כי מתקיימות עם טהראן שיחות טובות, לצד איום לפגוע באתר אם לא יושג הסכם.
שני הצדדים ביקשו לאחר הפגישה לשדר עסקים כרגיל. נתניהו הגדיר אותה מצוינת, והבית הלבן תיאר אותה כחיובית ופרודוקטיבית. אולם הפגישה התקיימה מאחורי דלתיים סגורות, ללא נוכחות עיתונאים, ללא הצהרה משותפת וללא פירוט של הבנות. הדבר אינו מעיד בהכרח על משבר, אך גם אינו מוכיח שהפערים נסגרו.
הביקור ממחיש כי המחלוקת אינה בשאלה אם למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא כיצד ומתי לסיים את המערכה. ישראל מבקשת הסדרה שתכלול טיפול במלאי האורניום, פיקוח אפקטיבי, מניעת שיקום התשתיות ומנגנון מוסכם לתגובה על הפרות. בהיעדר היתכנות להסדרה כזו, היא מבקשת לשמר גם את מרחב הפעולה לחידוש המהלכים הצבאיים. טראמפ, מנגד, שואף לתרגם את הלחץ הצבאי לעסקה שתבטיח בראש ובראשונה את חופש השיט ותאפשר לצמצם את המעורבות האמריקאית.
הצלחת הביקור תימדד אפוא לא בתיאורים החיוביים של הפגישה, אלא במידת יכולתה של ישראל להשפיע על המשך המערכה, על תנאי ההסדרה ובעיקר על יעד הסיום האמריקאי.
ביקורו של רה"מ נתניהו בוושינגטון התקיים ברגע שבו הניסיון האמריקאי לקדם הסדרה עם איראן שוב התנגש בהסלמה בשטח. שיגור הטילים האיראניים לעבר כוחות אמריקאיים, התקיפות האמריקאיות-סעודיות נגד מיליציות פרו איראניות בעיראק וניסיונות הפגיעה ביעדי נפט בסעודיה, המחישו כי ההפוגה הייתה שברירית וכי המערכה עלולה לשוב ולהתרחב.
על רקע זה, הפרסומים על פעילות איראנית ב״הר המכוש״ קיבלו משמעות מיוחדת. לפי הדיווחים, נתניהו ביקש להציג לטראמפ מידע על מאמצים איראניים לקדם תשתיות גרעיניות במתחם התת קרקעי. טראמפ הגיב קודם לפגישה וקבע בראיון כי אינו זקוק לנתניהו כדי לדעת מה מתרחש באתר, והוסיף כי ראש הממשלה מעלה את הנושא משום שהוא רוצה שארצות הברית ״תישאר מעורבת״.
ההתבטאות אינה רק עקיצה אישית, אלא חושפת את ליבת המחלוקת. נתניהו מבקש להמחיש כי איראן מנצלת את המגעים ואת ההפוגות כדי לשמר ולשקם יכולות, ולכן אין למהר להסדרה חלקית. טראמפ, לעומתו, מבקש להבהיר כי תמונת המודיעין וההחלטה אם לתקוף מצויות בידיו, וכי מבחינתו האיום על הר המכוש הוא בעיקר מנוף להבאת איראן לעסקה. באותו ראיון הוא אף הדגיש כי מתקיימות עם טהראן שיחות טובות, לצד איום לפגוע באתר אם לא יושג הסכם.
שני הצדדים ביקשו לאחר הפגישה לשדר עסקים כרגיל. נתניהו הגדיר אותה מצוינת, והבית הלבן תיאר אותה כחיובית ופרודוקטיבית. אולם הפגישה התקיימה מאחורי דלתיים סגורות, ללא נוכחות עיתונאים, ללא הצהרה משותפת וללא פירוט של הבנות. הדבר אינו מעיד בהכרח על משבר, אך גם אינו מוכיח שהפערים נסגרו.
הביקור ממחיש כי המחלוקת אינה בשאלה אם למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא כיצד ומתי לסיים את המערכה. ישראל מבקשת הסדרה שתכלול טיפול במלאי האורניום, פיקוח אפקטיבי, מניעת שיקום התשתיות ומנגנון מוסכם לתגובה על הפרות. בהיעדר היתכנות להסדרה כזו, היא מבקשת לשמר גם את מרחב הפעולה לחידוש המהלכים הצבאיים. טראמפ, מנגד, שואף לתרגם את הלחץ הצבאי לעסקה שתבטיח בראש ובראשונה את חופש השיט ותאפשר לצמצם את המעורבות האמריקאית.
הצלחת הביקור תימדד אפוא לא בתיאורים החיוביים של הפגישה, אלא במידת יכולתה של ישראל להשפיע על המשך המערכה, על תנאי ההסדרה ובעיקר על יעד הסיום האמריקאי.