משט ה"סומוד" היה אמור להגיע בימים הקרובים לרצועת עזה, לאחר שיצא מחופי סיציליה. משט זה תוכנן להיות הגדול מסוגו והוא כלל בעת תחילת ההפלגה קרוב ל100 כלי שייט וכ-אלף משתתפים מ-70 מדינות שונות. חלק מכלי השיט נתפסו בידי חיל הים במבצע מתוכנן היטב וחלק מהמשתתפים הוחזרו ויישארו ביוון, מלבד שני פעילי טרור שיוסגרו לישראל ויועמדו לדין. למרות ההצלחה, הצפי הוא למשטים פרובוקטיביים עתידיים רבי משתתפים, דבר המייצר אתגר מבצעי ומדיני לא מבוטל. עד לפעולה הנוכחית, צה"ל התמודד עם משטים קודמים באמצעות פשיטה של כוחות מיוחדים והובלת הסירות לחופי ישראל, כאשר במשט הקודם שהתרחש בשנה שעברה מאות לוחמי שייטת 13 השתלטו על ספינות המשט ועצרו את משתתפיו. לשיטת פעולה זו יש חסרונות מובנים: קיימת היתכנות שפעילות אלימה של פעילי המשט תסכן את ביטחון חיילי צה"ל וכן תגרום לפגיעה בפעילי המשט עצמם, מה שיכול להוביל לתקריות דיפלומטיות וכן לנזק תדמיתי גדול לישראל, כפי שאירע במשט המרמרה.
החלופה אותה אנו מציעים להתמודדות עם המשט, והיא שימוש באמצעי אל-הרג כגון כגון קרן אלקטרומגנטית בעצמה נמוכה לשיבוש התקנים אלקטרוניים ואלקטרו-אופטיים שחיוניים לתפעול כלי השיט, ועל ידי כך לגרום להרס או להשבתת כלל המערכות בספינות המשט, כולל מערכות ההנעה, התקשורת והניווט, זאת ללא פגיעה פיזית בבני אדם. פגיעה במערכות אלו במשטים עתידיים תוכל למנוע מהספינות להמשיך בתנועה ותשאיר את פעילי המשט ללא יכולת תנועה בלב ים. אמצעים אלו גם אפקטיביים נגד סירות מפרש, משום שהפגיעה האלקטרומגנטית משפיעה גם על מערכות התקשורת והניווט של הסירות, ופגיעה בהן תוכל לשבש באופן משמעותי את היכולת של המשט לתפקד בצורה תקינה.
מערכות שפעולות באופן זה - למשל Active Denial System - ADS או מערכת MEDUSA - פותחו ע"י צבא ארה"ב כאמצעי "רך" לנטרול גורמים עוינים.
אנו סבורים כי היתרון בחלופה זו ביישומה בהווה או בעתיד כנגד פרובוקציות מסוג זה הוא בכך שהיא מונעת או לכל הפחות מצמצמת את החיכוך של צה"ל עם פעילי המשט ובכך מצמצמת סיכונים, מפחיתה נזק תודעתי או עימות דיפלומטי שייגרם ע"י פגיעה בפעילי המשט, מייתרת את הצורך לגרור ולאחסן מספר רב של כלי שיט ופעילי טרור בישראל.
משט ה"סומוד" היה אמור להגיע בימים הקרובים לרצועת עזה, לאחר שיצא מחופי סיציליה. משט זה תוכנן להיות הגדול מסוגו והוא כלל בעת תחילת ההפלגה קרוב ל100 כלי שייט וכ-אלף משתתפים מ-70 מדינות שונות. חלק מכלי השיט נתפסו בידי חיל הים במבצע מתוכנן היטב וחלק מהמשתתפים הוחזרו ויישארו ביוון, מלבד שני פעילי טרור שיוסגרו לישראל ויועמדו לדין. למרות ההצלחה, הצפי הוא למשטים פרובוקטיביים עתידיים רבי משתתפים, דבר המייצר אתגר מבצעי ומדיני לא מבוטל. עד לפעולה הנוכחית, צה"ל התמודד עם משטים קודמים באמצעות פשיטה של כוחות מיוחדים והובלת הסירות לחופי ישראל, כאשר במשט הקודם שהתרחש בשנה שעברה מאות לוחמי שייטת 13 השתלטו על ספינות המשט ועצרו את משתתפיו. לשיטת פעולה זו יש חסרונות מובנים: קיימת היתכנות שפעילות אלימה של פעילי המשט תסכן את ביטחון חיילי צה"ל וכן תגרום לפגיעה בפעילי המשט עצמם, מה שיכול להוביל לתקריות דיפלומטיות וכן לנזק תדמיתי גדול לישראל, כפי שאירע במשט המרמרה.
החלופה אותה אנו מציעים להתמודדות עם המשט, והיא שימוש באמצעי אל-הרג כגון כגון קרן אלקטרומגנטית בעצמה נמוכה לשיבוש התקנים אלקטרוניים ואלקטרו-אופטיים שחיוניים לתפעול כלי השיט, ועל ידי כך לגרום להרס או להשבתת כלל המערכות בספינות המשט, כולל מערכות ההנעה, התקשורת והניווט, זאת ללא פגיעה פיזית בבני אדם. פגיעה במערכות אלו במשטים עתידיים תוכל למנוע מהספינות להמשיך בתנועה ותשאיר את פעילי המשט ללא יכולת תנועה בלב ים. אמצעים אלו גם אפקטיביים נגד סירות מפרש, משום שהפגיעה האלקטרומגנטית משפיעה גם על מערכות התקשורת והניווט של הסירות, ופגיעה בהן תוכל לשבש באופן משמעותי את היכולת של המשט לתפקד בצורה תקינה.
מערכות שפעולות באופן זה - למשל Active Denial System - ADS או מערכת MEDUSA - פותחו ע"י צבא ארה"ב כאמצעי "רך" לנטרול גורמים עוינים.
אנו סבורים כי היתרון בחלופה זו ביישומה בהווה או בעתיד כנגד פרובוקציות מסוג זה הוא בכך שהיא מונעת או לכל הפחות מצמצמת את החיכוך של צה"ל עם פעילי המשט ובכך מצמצמת סיכונים, מפחיתה נזק תודעתי או עימות דיפלומטי שייגרם ע"י פגיעה בפעילי המשט, מייתרת את הצורך לגרור ולאחסן מספר רב של כלי שיט ופעילי טרור בישראל.