עיקרי ההמלצות

על רקע מלחמת "שאגת הארי", הנמצאת בעיצומה, מוצע לא לשקוע במערכה צבאית ארוכה בלבנון, להימנע מנוכחות רחבה קבועה של צה"ל במדינה זו, ככל הניתן להימנע גם מחיכוך עם צבא לבנון במהלך המלחמה ולפעול  ליצירת תנאים שיאפשרו השגת הסדר ביטחוני חדש עם לבנון. זאת, תוך ניצול חלון ההזדמנות לחיזוק צל"ב נוכח העמקת חולשת חזבאללה, שפועל במלחמה בניגוד גמור לאינטרס הלבנוני. במוקד הסדר זה אמורה להיות מתכונת להשלמת פירוק חזבאללה מנשק במקביל לקידום רפורמות בצל"ב וחיזוקו, על מנת שיוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים והקשים שבפניו.

במסגרת זאת מומלץ:

1. להימנע ככל הניתן במהלך המלחמה הנוכחית מפגיעה בכוחות צל"ב ומתקיפות על תשתיות אזרחיות ואזרחים בלבנון, שישבשו את האפשרות לקדם יחסים עם ההנהגה הלבנונית ויעוררו התנגדות לישראל בקרב תושבי המדינה.
2. לפעול לשיפור ערוצי התקשורת בין ישראל ללבנון בדרגים הצבאי והמדיני.
3. לדחות כל אפשרות להארכת נוכחות יוניפי"ל המסתיימת בסוף 2026 ולהתנגד להצבת כוח בינלאומי אחר במקומו, למעט הצבת כוח אמריקאי או  פקחים אמריקאים.

קונקרטית, לגבי חיזוק צל"ב:

1. לעודד גורמים מערביים ואזוריים מתונים (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ופחות מהן קטר) ליטול חלק במאמץ לשפר את תפקוד צל"ב על ידי דרישה ממנו וסיוע לו בכסף ובאמצעי לחימה לקדם רפורמות.
2. לקיים שיח הדוק עם ארצות הברית על אודות הצעדים הנדרשים לחיזוק צל"ב ולבקש שתהיה שותפה פעילה ומרכזית בקידום המהלכים מולו ובפיקוח על אכיפתם ויישומם.
3. להציע צעדים שיש בהם כדי לחזק את צל"ב, שיקודמו על ידי ארצות הברית בתאום עם ממשלת לבנון: 

• • רפורמה רחבה בצל"ב כדי שיתמקד בהגנת גבולות ובמאבק במיליציות העצמאיות, תוך ויתור על משימותיו בתחום ביטחון הפנים ובתחום האזרחי.
  • כוח האדם –
    • העלאת שכר המשרתים בצבא וטיוב תנאי השירות, בצד איסור מוחלט על עבודה במשרה נוספת ונקיטת יד קשה מול המפרים הנחיות בעניין זה.
    • קידום שינוי עמוק בתהליכי הגיוס והמיון, כולל קביעת תנאי סף חדשים לגיוס כדי להבטיח צבא איכותי ונאמן, ובמקביל "ניקוי" צל"ב מאנשי חזבאללה או המשתפים עימו פעולה.
    • התנגדות מוחלטת לקליטת יחידות אורגניות של חזבאללה בצבא ודרישה כי אנשי חזבאללה לשעבר, שייקלטו כפרטים בצל"ב, יעברו מיון מוקפד בפיקוח אמריקאי.
    • גיבוש מסלולי הכשרות לחיילים ומפקדים בסיוע גורמים מערביים (במתכונת "תוכנית דייטון" לפלסטינים).

• • גיוס סיוע נרחב לצל"ב – למימון, להכשרת החיילים ולרכישת ציוד ואמצעי מודיעין ולחימה. על העברת האמל"ח להיות מדורגת ומותנית בקידום הרפורמות בצל"ב ובשיפור תפקודו. גם לתהליך זה נדרש גיבוש מנגנון פיקוח ותאום עם ישראל, שיבטיח שלא גלום בציוד ובאמל"ח המועברים לצל"ב איום עליה.

צבא לבנון – רקע

צל"ב הוקם ב-1945 עם סיום המנדט הצרפתי והענקת העצמאות ללבנון, כצבא המבוסס על שירות חובה.  לפני כעשרים שנה בוטל גיוס החובה והצבא מתבסס מאז על מתנדבים. צל״ב  נחשב אחד החלשים בעולם: בדירוג GFP (Global Firepower) מדורגת לבנון במקום ה-115 מתוך 145 מדינות. מאז נסיגת סוריה מלבנון (2005) הושקע מאמץ בבניין כוחו בסיוע גורמי חוץ, בעיקר כדי לעשותו צבא לאומי אפקטיבי מול המליציות במדינה, אולם יכולותיו נותרו מוגבלות. עם זאת, צל"ב זוכה לאמון נרחב ולגיטימציה חוצת עדות בלבנון; בסקר גאלופ מספטמבר 2023 הביעו 90% מהנשאלים אמון בצבא.^[1]

החוקה הלבנונית מגדירה את תפקיד הצבא ככלי ליישום הריבונות והסדר הציבורי, תחת הנשיא כמפקד עליון. חוק ההגנה הלאומי (מס' 102 משנת 1983) מעגן את סמכויותיו בשלושה תחומים עיקריים: הגנה על גבולות המדינה וריבונותה מפני איומים חיצוניים (בעיקר מול סוריה וישראל); ביטחון פנים – שמירה על הסדר הציבורי (מאבק בפשע מאורגן, טרור, ריגול והברחות); וכן משימות סיוע ופיתוח אזרחי.

בצל״ב רשומים כיום יותר מ-100 אלף חיילים סדירים, מהם כ-65 אלף משרתים בפועל; כ-50 אלף משרתים ביחידות סמי-צבאיות; ועשרות אלפי אנשי מילואים, אם כי לא כולם פעילים.^[2] לצבא  שלוש זרועות: זרוע היבשה (כ-95% מהכוח), המחולקת לחמישה פיקודים גיאוגרפיים; במסגרת יישום החלטת מועבי"ט 1701 הוקמה לאחר 2006 מפקדה נוספת בצור, האחראית על המרחב שמדרום לליטאני; חיל אויר מצומצם ומיושן; וזרוע הימית שנשענת בעיקר על ספינות משמר וסיוע, המתאימות להגנת חופים, סיורים ומניעת הברחות.

צבא לבנון מאז הפסקת האש

בראשית 2025, ההנהגה החדשה בלבנון הצהירה על כוונתה להפוך את הצבא לגורם הצבאי הבלעדי במדינה ובתוך כך לפעול לפירוק המליציות החמושות, ובראשן חזבאללה, בהתאם להסכם הפסקת האש עם ישראל מנובמבר 2024. בספטמבר 2025 הציג לממשלה מפקד הצבא, רודולף הייכל,  תוכנית רב-שלבית – "מגן המולדת" – שנותרה ברובה חסויה, ועיקרה מתווה לאיסוף נשק בחלוקה לחמישה אזורים גאוגרפיים: מדרום לליטאני; בין הליטאני לאוואלי; בביירות וסביבתה; בבקע ובגבול המזרחי; וביתר חלקי המדינה.

השלב הראשון – מהליטאני עד הגבול עם ישראל – נקבע לביצוע עד סוף 2025 ובמהלכו פעל צל"ב לפירוק תשתיות חזבאללה ולאיסוף הנשק באזור. על פי דיווחי צל"ב (שהועברו גם לוועדה המחומשת לפיקוח על יישום הפסקת האש, הכוללת את מציגי ארצות הברית, צרפת, ישראל, לבנון ויוניפ"יל)) עד דצמבר 2025, הוחרמו מאות אלפי אמצעי לחימה; פורקו מאות מתקנים של חיזבאללה, מחסני נשק, בונקרים ומפקדות; וכן הושמדו עשרות מנהרות, מתקנים תת-קרקעיים ומחסנים נסתרים, אך לא היו לכך עדויות מספקות.^[3]

ואולם, במהלך הלחימה ב"שאגת הארי" הוכח כי לא פורקו יכולות חזבאללה מדרום לליטאני על אף המצג שחזבאללה רצה ליצור. צל"ב פעל בעצלתיים והעדיף להימנע מעימותים עם חזבאללה, ובחלק מהמקרים אף פעל בתיאום עם הארגון. אנשיו נמנעו מכניסה למבנים בבעלות פרטית (בטענה שאינם מורשים לעשות זאת על פי החוק), וישראל התלוננה במהלך השנה האחרונה שמידע מודיעיני שסיפקה לוועדת האכיפה המחומשת הועבר לידי חזבאללה (כנראה דרך צל"ב). בנוסף, ישראל טענה להפרות קבועות של ההסכם מצד חזבאללה ולהמשך נוכחות של פעילי הארגון בשטח, הנפרסים מחדש בדרום לבנון. על רקע זה, צה"ל מימש את חופש הפעולה שהוענק לו במסגרת הסכם הפסקת האש ופעל נגד ניסיונות חיזבאללה לשמר את נוכחותו בדרום לבנון. גורמים ישראלים אף טענו כי קצב מאמצי השיקום של חזבאללה מהיר יותר מפגיעת צה"ל בארגון ומפעילותו המצומצמת והאיטית של צל"ב, תוך היערכות לאפשרות למהלך צבאי ישראלי נרחב יותר – כוונה שמימושה התאפשר בעקבות החלטתו הגורלית של חזבאללה להצטרף למלחמה לצד איראן (2 במארס).

ערב המלחמה הנוכחית, הפעילות הצבאית הישראלית והלחץ האמריקאי על ממשלת לבנון דרבנו את צל"ב להוכיח את יעילותו במבצעים לחיפוש נשק של חזבאללה בשטחים פרטיים, בתאום עם "מכניזם הפיקוח" המחומש, אך ללא התוצאות המקוות. למשל, צל"ב הגיע עם יוניפי"ל (ב-12 בדצמבר 2025) לבית בעיירה יאנוח בעקבות מידע כי מוסתר שם נשק, נתקל בהתנגדות תושבי הכפר וטען שלא מצא דבר. במקרה נוסף (17 בדצמבר 2025), חיילי צל"ב הגיעו לשטח מיוער בקרבת העיירה תולין וגילו מנהרה שהובילה לחדר תת-קרקעי, אולם לא נמצא במקום נשק.

עם זאת, בישיבתה של ממשלת לבנון ב-8 בינואר 2026 לבחינת הישגיו של צל"ב בשלב הראשון, דיווח מפקד צל"ב כי הצבא ביסס ביעילות שליטה מדרום לליטאני ופעילותו התמקדה בהרחבת נוכחותו במרחב זה כדי למנוע מקבוצות חמושות (חזבאללה לא הוזכר) לשקם את יכולותיהן, וכי תוכנית פירוק הנשק הגיעה לשלב מתקדם והצבא ימשיך בפירוק המנהרות והנשק שנותרו. בהודעה זו ובתגובות ההנהגה הלבנונית לה ניכר מאמץ להפגין שביעות רצון מהישגי צל"ב, במיוחד לקראת ביקורו של מפקד הצבא בארה"ב (4–6 בפברואר), אך הם לא כיסו על העובדה שצל"ב לא עמד במשימת מניעתה של נוכחות צבאית של חזבאללה במרחב זה. עם זאת, בישיבת הממשלה שנערכה  ב-6 בפברואר סוכם על תחילת השלב השני של איסוף הנשק באזור מהליטאני ועד לנהר האוואלי בפרק זמן שבין ארבעה לשמונה חודשים.

על רקע הקשיים הכרוכים בפירוק חזבאללה מנשקו, החל מאוגוסט 2025 ניסה צל"ב להפגין עשייה במסגרת יישום חזון הנהגת המדינה על ידי קידום איסוף נשק מהגורמים הפלסטינים החמושים במחנות הפליטים, בהמשך לסיכום עם אבו מאזן בביקורו בלבנון (במאי 2025). צל"ב פעל תחילה במחנות הפליטים הפלסטינים בקרבת צור ובאזור צידון ולאחר מכן בטריפולי ובצפון, ורק לבסוף באזור ביירות. אך פירוק המחנות הפלסטיניים מנשק היה חלקי מאוד, התבצע רק בחלק מהמחנות ונאסף בעיקר נשק קל ובינוני ומאנשי פת"ח בלבד. הארגונים הפלסטינים האחרים, כולל חמאס וחזיתות השמאל הפלסטיניות, לא מסרו את נשקם.

חולשת צל"ב

חולשת צל"ב נובעת מהשיטה הפוליטית בלבנון (מערכת הסכמית המבוססת על חלוקת כוח בין העדות), מההרכב הדמוגרפי, מתופעת המליציות וכן ממצבה המעורער של המדינה ובכלל זאת המשבר הכלכלי החמור בה מאז 2019. נשיא המדינה הוא המפקד העליון של הצבא, אך צל"ב כפוף להחלטותיה של הממשלה ומופעל ישירות על ידי שר ההגנה מול גודש של משימות (ביטחון פנים וחוץ וכן סיוע לאזרחים) שאינו הולם את מבנהו ויכולותיו. החולשות העיקריות:

1. קושי בגיוס כוח אדם איכותי, בעיקר בשל השכר הנמוך. בהחלטת מועבי"ט 1701 (2006) נדרשה לבנון לפרוס 15,000 חיילים מדרום לליטאני (במקביל לפריסת 15,000 חיילים של יוניפי"ל), אך בפועל נפרסו כ-5000–9000 חיילים. גם בעקבות הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, צל"ב מתקשה להרחיב את הגיוס וכיום פרוסים בדרום לבנון 9000-10000 חיילים בלבד. לאחרונה אף צוטט ראש ממשלת לבנון באומרו כי ליישום השלב השני של תוכנית צל"ב לאיסוף הנשק על המדינה לגייס כ-10,000 חיילים נוספים. יודגש כי המשכורת הממוצעת של חייל הינה נמוכה מזה של פעיל חזבאללה, מה שמעודד את תופעת המשרות כפולות: רבים מהחיילים מחזיקים במשרה נוספת ומוכרת תופעת "הנאמנות כפולה" של חיילים, המשרתים במקביל בצל"ב ובחזבאללה.
2. חלקה הגדול בצבא של האוכלוסייה השיעית (בהיעדר נתונים מדויקים, מוערך שהשיעים מהווים כ-40% מאוכלוסיית לבנון) – שיתוף שיעים בצל"ב בהתאמה לחלקם באוכלוסייה חשוב ללגיטימציה שלו בקרב העדה. המעבר לצבא מתנדבים ב-2007 הביא לגידול בחלקם של השיעים בצבא, כדרך למוביליות חברתית (השיעים הם בעלי יכולות כלכליות מוגבלות לעומת הנוצרים). בבחירות האחרונות לפרלמנט (מאי 2022) תמך רוב האוכלוסייה השיעית ב"זוג המפלגות השיעיות" – אמ"ל וחזבאללה, וסביר שזה המצב בקרב החיילים השיעים. מוערך כי אחוז השיעים בצבא כיום נע בין 30 ל-40. עם זאת, יש להניח שלא כל החיילים השיעים בצבא תומכים בחיזבאללה או מזדהים עימו.
3. מחסור בציוד ואמצעי הלחימה / הסיוע החיצוני. לצל"ב ציוד מיושן ונשק בהיקף ובאיכות נמוכים, ויכולותיו מוגבלות ביותר גם ביחס לחזבאללה המוחלש לאחר מלחמת "חרבות ברזל". המשבר הכלכלי העמוק בלבנון הביא לצמצום ניכר בתקציב הצבא, שנזקק תמיד לסיוע חיצוני. אמנם קיים חשש שנשק שיזלוג מצל"ב יגיע לידי חיזבאללה, אך הצבא זכה בסיוע ממדינות המערב, גם אם מוגבל באיכותו ובהיקפו, והוא חמוש בעיקר בנשק מערבי. ארצות הברית היא התורמת המרכזית לצל"ב ומספקת לו נשק קל ובינוני מאז 2005, במסגרת חבילת סיוע מדורגת בהיקף של 1.2 מיליארד דולר עד למלחמה ב-2023–2024.^[4] מאז 2022 קטר מסייעת במימון משכורות חיילי צל"ב ותרמה לתפעולו השוטף. הסיוע מממנה וממדינות המערב התרחב בעקבות הפסקת האש מנובמבר 2024.

התמיכה הכוללת בצל"ב במהלך 2025 מוערכת בכ-500–600 מיליון דולר, רובה מארצות הברית. במסגרת זאת הועברו נשק ואמצעי לחימה, כולל כלי רכב משוריינים, מערכות נגד טנקים, ציוד הריסה ומערכות תקשורת.^[5] למרות האוריינטציה המערבית של צל"ב, לא מן הנמנע שבעקבות החרמת נשק מחיזבאללה הארגון ישתמש בעתיד גם בנשק מתוצרת איראנית (נ"ט מתקדם ורקטות), וכן בנשק סורי שהוברח לו לאחר קריסת משטר אסד. לאחרונה, קטר הודיעה על העברת 162 כלי רכב לצל"ב ומתוכננת ועידה בינלאומית לגיבוש תוכנית סיוע נוספת בפריז, שנדחתה בשל חידוש המלחמה בחודש לאפריל 2026.

יחסי הגומלין בין צבא לבנון לחזבאללה

חולשת צל"ב ניכרת בהשוואה לחזבאללה, המציג עצמו כמגן המדינה. אמנם הארגון ביסס את מעמדו על חשבון צל"ב, אך במקביל שמר על רמות שונות של שיתופי פעולה עימו. אירוע ששיקף את ניצני שיתוף הפעולה ביניהם אחרי מלחמת לבנון השנייה (2006) היה תקיפת כוח צה"ל שפעל בעדיסה שבמובלעת מצפון לגדר על ידי צל"ב, באוגוסט 2010. שיתוף הפעולה הפך בהמשך אף ללחימה כתף אל כתף נגד גורמים ג'האדיסטים, למשל, בערסאל (אוגוסט 2017), עיירת גבול לבנונית שנכבשה במשך שלוש שנים בידי גורמי "ג'בהת אל-נצרה" ודאע"ש, שצל"ב וחזבאללה פעלו יחד לשחררה. הקצין שפיקד על הכוחות הלבנונים היה הלווא (אלוף) עבאס אבראהים, ראש מנהלת הביטחון הכללי, שיעי שקידם את שיתוף הפעולה עם חזבאללה וכיום הוא אחד האנשים החזקים בעדה השיעית ובלבנון. יש הטוענים כי הוא מועמד להחליף את יו"ר הפרלמנט, נביה ברי.

התעצמותו המואצת של חיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה יצרה מאזן כוחות חדש בין צל"ב לבינו. הארגון הפך כוח צבאי עצמאי, החזק ביותר במדינה והשולט במרחב השיעי ובנכסים אסטרטגיים. גושפנקא רשמית לכך ניתנה בהסכם דוחא, ששיקף את ניצחון חזבאללה על צל"ב בעימות ביניהם במאי 2008 בעקבות התנגדות חזבאללה להחלטות ממשלה הפוגעות בעצמאותו. במהלך השנים, חזבאללה "שתל" בתפקידים ציבוריים, בצל"ב ובכוחות הביטחון האחרים את אנשי שלומו והשפיע על מערכת המשפט הצבאית והאזרחית. כך למשל טייח חזבאללה את חקירת מותו של חייל אירי מכוח יוניפי"ל (דצמבר 2022). אמנם, תחת לחץ בינלאומי נאלץ חזבאללה להסגיר את היורה, אך הוא שוחרר חמישה חודשים בלבד לאחר שנכלא. מקרה חמור יותר היה מניעה של חקירת הפיצוץ במחסן חיזבאללה בנמל ביירות (אוגוסט 2020), שגרם למות כ-218 בני אדם ולפציעת כ-7,000 נוספים.

צל"ב מכחיש את הקשרים עם חיזבאללה, אך שיתופי הפעולה בין אנשים מתוכו לארגון מוכרים גם כיום, הגם שמדובר כנראה בפרטים. הילאל ח'שאן, פרופסור באוניברסיטה האמריקאית בביירות, טען לאחרונה בראיון ל"ג'נוביה^[6] כי אנשי צבא מדליפים מידע לחיזבאללה. לדוגמא, דווח כי (סא"ל) סהיל חרב, שיעי מדרום לבנון שמונה בדצמבר 2020 לרע"ן המודיעין הצבאי בפיקוד הדרום ומשמש חבר בוועדת האכיפה המחומשת, אחראי להדלפת ידיעות מסווגות מחדרי הוועדה לחזבאללה,^[7] כולל מידע שהוביל לפינוי מחסני נשק של חזבאללה בטרם הגיע אליהם צל"ב.^[8]

שיקולי ישראל

אמנם יכולותיו השיוריות של חזבאללה עולות לפי שעה על אלה של צבא לבנון, אך  חולשתו בעקבות "חרבות ברזל", בצד השינוי במערך הפוליטי בלבנון, היעלמות אסד והקשיים שאיראן ניצבת בפניהם, ויתר על כן הפגיעה הקשה בו עקב הפעילות הנוכחית של צה"ל נגדו והעמקת ההבנה כי הארגון פועל בניגוד מוחלט לאינטרס הלבנוני – כל אלה מייצרים הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות בינו לבין צל"ב.

לישראל ולהנהגה הנוכחית בלבנון אינטרס משותף בהיעלמות חזבאללה כמיליציה חזקה ועצמאית בשירות איראן והסבירות כי ניתן לקדמו תעלה כפי הנראה בעקבות "שאגת הארי". עד כה, ממשלת לבנון הוכיחה נחישות לפעול נגד חזבאללה ואיראן, גם במהלך המלחמה הנוכחית, כשאימצה שורת החלטות להגבלת פעילותם בתחומה בעקבות הצטרפות חזבאללה למלחמה בשירות איראן. אך למרות שמדובר בהחלטות דרמטיות ותקדימיות –  איסור על פעילות צבאית של חזבאללה שלא על דעת הממשלה; צעדים קונקרטיים להגבלת הנוכחות האיראנית בלבנון – עדיין קיים סימן שאלה לגבי יכולת צל"ב לסייע ביישומן ולהפוך לכוח צבאי חזק ובלעדי בלבנון בעתיד הקרוב. בפועל, בעקבות פעילות צה"ל במהלך "שאגת האיר" נאלץ צל"ב לסגת לאחור בדרום לבנון – מהלך שיש בו כדי להצביע מצד אחד על חולשתו ומצד שני על חוסר עניינו להגיע לכדי חיכוך עם צה"ל.  

הסתמכות על כוח בינלאומי – לישראל וללבנון גישות שונות ביחס לנוכחותו של כוח בינלאומי בגבול המשותף. לבנון, המודעת לחולשותיו של צל"ב מול צה"ל וחזבאללה, מוטרדת מהיעלמותו הצפויה של יוניפי"ל לקראת פקיעת המנדט שלו  (סוף 2026). מנגד, לישראל ניסיון רע מתפקודם של כוחות בינלאומיים לאורך גבולותיה, שאינם תורמים לביטחונה ויתרה מכך אף מגבילים את חופש הפעולה של צה"ל. לפיכך, אין לה עניין בנוכחותו של כוח בינלאומי אחר ברוח הרעיונות המועלים לאחרונה בצד הלבנוני על אודות כינון כוח בינלאומי שיחליף את יוניפי"ל. יוזמה זו נתמכת בעיקר על ידי צרפת, המנסה לגייס לתמיכה בה גורמים אירופים נוספים בשל רצונה לשמר כוח צבאי שלה בלבנון, תוך ניצול החשש בלבנון מהיעלמות  יוניפי"ל.   

לאור זאת, לישראל אינטרס בקידום מאמץ לשינוי פני צל"ב ולחיזוק יכולותיו הצבאיות כזרוע הביצועית של ממשלת לבנון, כדי שיוכל לפרק את חיזבאללה מנשקו ולשלוט במרחב הלבנוני בעצמו, תוך תאום עם צה"ל. בה בעת, חשוב לשמור על ההשפעה הישראלית, באמצעות ארצות הברית, על מאפייני הציוד והנשק שיועברו לצל"ב, לשימור עליונותה הצבאית של ישראל ולמניעת העברת אמל"ח שיאיים על ביטחונה.   

אתגר מרכזי מבחינת ישראל הוא אפשרות שילוב חזבאללה בצל"ב (אנשים ויכולות צבאיות) – רעיון שהועלה עוד לפני "שאגת הארי" גם על ידי בכירי חזבאללה, הרואים בכך תרחיש גרוע אך אפשרי, אם יאלצו להיכנע לדרישות המועלות כלפיהם מבית ומחוץ. מנהיגי חזבאללה טוענים כי יסכימו לדון בכך עם הנהגת לבנון במסגרת המגעים לגיבוש "תוכנית ההגנה האסטרטגית המשותפת", אך רק לאחר שישראל תעמוד בכל התחייבויותיה (יציאה מכל לבנון; הפסקת הפעילות הצבאית; שחרור אסירים ושיקום הריסות המלחמה). האינטרס הישראלי לצמצם את חלקם והשפעתם של אנשי חזבאללה לשעבר ותומכיו בשורות צל"ב המחודש ברור, אך נראה שלא ניתן יהיה למנוע לחלוטין את שילובם כדי לשמר את הלגיטימציה של צל"ב בקרב האוכלוסייה השיעית, מה גם שהם יהוו מאגר גיוס בשל הכשרתם וניסיונם.

מודלים אפשריים להשתלבות חזבאללה בצל"ב:

1. גיוס פעילים שיעים על בסיס אישי בלבד ושילובם כפרטים ביחידות הצבא, בדומה למצב כיום, כשאין מניעה מפעילי חזבאללה ובמיוחד מבעלי הניסיון בשימוש בנשק ובלחימה מלהתנדב לצבא לבנון ולשרת כחיילים. זאת, הגם שבצל"ב המחודש יידרש מנגנון מיון ופיקוח שיבטיח כי הם נטשו את הארגון ואינם משתפים פעולה עימו. זהו המודל הרצוי מבחינת ישראל.
2. גיוס מסגרות שלמות של חזבאללה כיחידות אורגניות בצל"ב, בפיקוד קצינים שאינם משויכים לארגון או בני עדות אחרות. יחידות אלה, אם ישרתו במקומות שבהם פעלו לפני כן, ייהנו מיתרון ההיכרות עם השטח ומהיכולת לפעול בקרב האוכלוסייה המקומית. עם זאת, שילוב מסגרות שלמות ייצר סיכון משמעותי בשל המשך הזיהוי וההזדהות עם חזבאללה. אף קיים חשש שיעדיפו את מחויבותם לארגון ולעדה על פני הנאמנות למדינה. במודל זה גלומים סיכונים רבים ומבחינת ישראל הוא גרוע.
3. שילוב מסגרות של חזבאללה כיחידות עצמאיות בצבא, בדומה למצב בעיראק – זו האופציה שחזבאללה מוכן לשקול במסגרת הדיון על "תכנית ההגנה המשותפת", כלומר: שילוב יחידות חזבאללה שלמות, על ציודן ומפקדיהן, בצל"ב. אפשרות זו לכאורה "חסכונית" עבור צבא לבנון, שלא יידרש לספק ליחידות ציוד או לאמן אותן, אולם עבור ישראל מדובר במודל החמור ביותר, שיש להתנגד לו נחרצות ולמנוע את יישומו, שכן ברור שאנשי חזבאללה ימשיכו לפעול על בסיס אידיאולוגיית "ההתנגדות" ותוך ניצול הלגיטימציה של צבא לבנון.

בגיבוש המדיניות מול צל"ב נדרש לקחת בחשבון כי כדי שיוכל להתמודד עם חזבאללה נדרש תהליך ארוך, מדורג ורב שכבתי. עם זאת, ישראל צריכה להדגיש את שותפות האינטרסים בינה לבין ההנהגה הנוכחית בלבנון ביחס לחיזוק צל"ב ושינוי מאזן הכוחות בינו לבין חזבאללה בדרך להשגת הסדר עתידי בין המדינות. משום שיכולתה של ישראל להשפיע על תהליך חיזוק צל"ב מוגבלת ביותר, תפקיד חשוב בהקשר זה נועד לארצות הברית ועל ישראל לעמוד על שימור מעורבותה כמובילת ועדת האכיפה המחומשת (או כל מכניזם אחר שיקבע בסיומה של המערכה הנוכחית); כגורם תומך ומסייע בבניין הכוח של צל"ב, כגשר להעברת הצעותיה ודרישותיה לשינויים ורפורמות בצל"ב, וכן כגורם המפקח על יישום רפורמות אלה וכמתווכת בין ישראל לבין הנהגה הלבנונית כל עוד אין שיח ישיר ביניהן.  

ההמלצות למדיניות הישראלית

ביחס ל"שאגת הארי" – נוכח הסבירות הגבוהה שישראל תוסיף ותחליש את חזבאללה, לצד השינויים הצפויים לרעה במצבה של איראן, התומכת העיקרית של הארגון (הערכה סבירה למרות שאין יודעים כיצד תסתיים המלחמה), מוצע לא לשקוע במערכה צבאית ארוכה ו/או להיגרר לנוכחות קבע נרחבת של צה"ל בלבנון, אלא לכוון ליצירת התנאים שיאפשרו את השגתו של הסדר ביטחוני חדש עם לבנון, שבמוקדו הסכמה על השלמת תהליך פירוקו של חזבאללה מנשק במקביל לקידום רפורמות בצל"ב וחיזוקו, על מנת שיוכל להתמודד עם האתגר הקשה שבפניו מול חזבאללה. 

בשל חשיבותו של חיזוק מעמדה של ההנהגה הנוכחית בלבנון כשותפה עתידית, כשצל"ב הוא הכוח הפועל בשמה ובשירותה, מוצע:

1. להימנע ככל הניתן מפגיעה בכוחות צל"ב (ויוניפי"ל) וכן מכל פגיעה בתשתיות אזרחיות של המדינה הלבנונית ובאזרחיה – פגיעה העלולה לגרום לתוצאה הפוכה מזו המבוקשת, שכן דינה לעורר התנגדות לישראל.
2. לפעול לשיפור ערוצי התקשורת בין ישראל ללבנון בדרגים הצבאי והמדיני. מול ההנהגה הלבנונית מוצע לבחון גם קידום שינויים נדרשים בחקיקה הלבנונית ביחס למעמדו של הצבא ותפקידיו.
3. לדחות כל אפשרות להארכת נוכחות יוניפי"ל ולדרוש כי יסיים את פעילותו בסוף שנת 2026 בהתאם להחלטת מועבי"ט 2790 (מאוגוסט 2025), ולהתנגד למאמצי צרפת והנהגת לבנון לנסות לגבש כוח בינלאומי במקום יוניפי"ל. במקביל, מומלץ להסכים לבחון הצבת כוח אמריקאי או לנוכחות של פקחים אמריקאים על יחידות צל"ב.

קונקרטית ביחס לחיזוק צל"ב:

• לעודד גורמים מערביים ואזוריים מתונים (ערב הסעודית, איחוד האמירויות ופחות מכך קטר) ליטול חלק במאמץ לשיפור צל"ב, לקידום רפורמות בו ולסיוע לו בכסף ובאמצעים.
• לקיים שיח הדוק עם ארצות הברית כדי להבטיח את מחויבותה לחיזוק צל"ב והסכמתה למלא תפקיד מרכזי בקידום המהלכים הנדרשים מולו ובפיקוח על אכיפתם. לפיכך חשובה השתתפותה הפעילה של ארצות הברית בוועידה הבינלאומית לחיזוק צל"ב, שצרפת מתכננת לקיים בפריס באפריל הקרוב.
• להציע צעדים שיש בהם כדי להביא לחיזוק צל"ב, שיקודמו על ידי ארצות הברית בתאום עם ממשלת לבנון:  
  • רפורמה רחבה בצל"ב – התמקדות בהגנת גבולות ומאבק במיליציות העצמאיות, תוך ויתור על משימותיו בתחום ביטחון הפנים (לטובת גורמי הביטחון האחרים) ובתחום האזרחי.
  • כוח האדם –
    • בדחיפות – העלאת שכר המשרתים בצבא וטיוב תנאי השירות, בצד איסור מוחלט על עבודה במשרה נוספת ותוך נקיטת יד קשה מול המפרים את הנחיות הצבא בעניין זה.
    • קידום שינוי עמוק בתהליכי הגיוס והמיון, כולל קביעת תנאי סף חדשים לגיוס כדי להבטיח צבא איכותי ונאמן, ובמקביל "ניקוי" צל"ב מאנשי חזבאללה או המשתפים עימו פעולה.
    • התנגדות מוחלטת לקליטת יחידות אורגניות של חזבאללה בצבא. אנשי חזבאללה לשעבר שייקלטו כפרטים בצל"ב יצטרכו לעבור מיון חודרני, רצוי בפיקוח אמריקאי, ויידרש מעקב כדי להבטיח כי שינו עורם.
    • גיבוש מסלולי הכשרות לחיילים ומפקדים בסיוע גורמים מערביים (במתכונת "תוכנית דייטון" לפלסטינים).
  • גיוס סיוע נרחב לצל"ב – למימון, להכשרת החיילים ולרכישת ציוד ואמצעי מודיעין ולחימה, שיסייעו לו להתמודד עם האתגרים שבפניו: מניעת נוכחות צבאית של חזבאללה בדרום לבנון והשלמת פירוקו מנשקו, כמו גם פירוק המליציות האחרות (הארגונים הפלסטינים בלבנון) ופיקוח על הברחות במעברים הבינלאומיים. על העברת האמל"ח להיות מדורגת ומותנית בקידום הרפורמות בצל"ב ובשיפור תפקודו. גם לתהליך זה נדרש גיבוש מנגנון פיקוח ותאום עם ישראל על מנת להבטיח שלא גלום בציוד ובאמל"ח המועברים לצל"ב איום עליה. 

_________________

[1] https://news.gallup.com/poll/548348/lebanon-ill-equipped-further-instability.aspx

[2] https://www.lebarmy.gov.lb/ , https://www.mtv.com.lb/news/837960

[3] https://aawsat.com/العالم-العربي/المشرق-العربي/5138067-الجيش-اللبناني-فكّك-ما-يفوق-90-من-بنية-حزب-الله-جنوب-الليطاني , https://www.alarabiya.net/arab-and-world/2025/06/05/لبنان-الجيش-فكك-اكثر-من-500-موقع-عسكري-ومخزن-سلاح-جنوب-الليطاني

[4] https://www.france24.com/ar/20150208-لبنان-السعودية-أمريكا-فرنسا-سلاح-الجهاد-ذخائر-مدافع

[5] https://arabicpost.net/تقارير/2025/10/14/أمريكا-في-لبنان/

[6] https://janoubia.com/2025/01/27/العميد-سهيل-حرب-وتسريب-معلومات-الى-حزب/

[7] https://janoubia.com/2025/01/27/العميد-سهيل-حرب-وتسريب-معلومات-الى-حزب/

[8] https://www.facebook.com/share/p/1BLKbAijK3/