השבוע מלאו שנתיים למותו של מנהיג האופוזיציה הרוסי, אלכסיי נבלני. נבלני מת במושבת העונשין חארפ, השוכנת מעבר להרי אורל הצפוניים ברוסיה, לאחר שנאסר ונכלא ב-2021. בסמוך לציון יום מותו, פרסמו חמש מדינות אירופיות – בריטניה, שבדיה, צרפת, גרמניה והולנד – הצהרה רשמית הקושרת את נסיבות מותו להרעלה, ומטילה על ממשלת רוסיה את האחריות לרציחתו בכלא. לדבריהן, רק לממשלת רוסיה היו האמצעים, הגישה והסיבות להביא למותו.
הצהרה זו התאפשרה הודות לבדיקות מעבדה עצמאיות, במסגרתן אותרו ממצאים של רעל קטלני בדגימות ביולוגיות שנדגמו מגופו והוברחו לאירופה. רעל זה המכונה אפיבטידין (epibatidine), מופק מעורן של קרפדות דרום אמריקאיות (החיות באקוודור ופרו ושאינן נמצאות באופן טבעי ברוסיה), ופועל על מערכת העצבים האנושית. יש לציין שהאפיבטידין מהונדס באותה המעבדה ברוסיה, במכון הממלכתי למחקר בכימיה אורגנית וטכנולוגיה, ה- GosNIIOKhT, שמייצרת גם רעלים אחרים, כגון הנוביצ'וק – החומר שאיתו הרעילו את נבלני ב-2020.
מדובר בהצהרה בעלת משמעויות פוליטיות סימבוליות. ראשית, היא הושמעה במסגרת ועידת מינכן לביטחון, ומהווה אישום פומבי כלפי רוסיה לא רק ברצח של מתנגדי משטר, אלא גם בשימושה בנשק כימי כלפי אזרחיה. שנית, היא מהווה המשך של הביקורת האירופית, הנשמעת מתחילת המלחמה באשר לשימושה של רוסיה בנשק כימי בשדה הקרב באוקראינה. מאז פרוץ המלחמה ב-2022 הולכות ומתרבות העדויות לשימוש רחב ותכוף שעושה רוסיה בנשק כימי כנגד חיילים אוקראיניים. לבינתיים, נשק זה אינו קטלני, אלא כזה אשר נועד להביא לנטישת עמדותיהם ולגילויים בפני חיילי צבא רוסיה. מדינות כמו בריטניה והולנד התריעו זה מכבר על הרחבת השימוש בנשק זה בשדה הקרב באוקראינה בשנים האחרונות.
יש לציין כי רוסיה הינה מדינה חברה באמנת הנשק הכימי (CWC) בחסות האו"ם. משכך, היא מחויבת לנהוג על פי ציוויי האמנה הכוללים את האיסור לפתח, לייצר, לרכוש, לאגור, להחזיק או להעביר נשק כימי; החובה להשמיד או להשמיש למטרות שלום נשק כימי הנמצא משכבר ברשות המדינה; והאיסור להשתמש בנשק כימי, כולל אמצעים לפיזור הפגנות, כשיטת לחימה.
כך, לא רק שההצהרה על רצח נבלני מעידה על הפרה בוטה נוספת של האמנה, אלא גם על תהליך של הסדרה שמתרחש ברוסיה בתחום של שימוש בכימיקלים אסורים כנגד מתנגדים פוליטיים ובשדה הקרב באוקראינה. נרמולה ושכיחותה של מגמה זו עשויות להוות אתגר בינלאומי בשנים הבאות.
השבוע מלאו שנתיים למותו של מנהיג האופוזיציה הרוסי, אלכסיי נבלני. נבלני מת במושבת העונשין חארפ, השוכנת מעבר להרי אורל הצפוניים ברוסיה, לאחר שנאסר ונכלא ב-2021. בסמוך לציון יום מותו, פרסמו חמש מדינות אירופיות – בריטניה, שבדיה, צרפת, גרמניה והולנד – הצהרה רשמית הקושרת את נסיבות מותו להרעלה, ומטילה על ממשלת רוסיה את האחריות לרציחתו בכלא. לדבריהן, רק לממשלת רוסיה היו האמצעים, הגישה והסיבות להביא למותו.
הצהרה זו התאפשרה הודות לבדיקות מעבדה עצמאיות, במסגרתן אותרו ממצאים של רעל קטלני בדגימות ביולוגיות שנדגמו מגופו והוברחו לאירופה. רעל זה המכונה אפיבטידין (epibatidine), מופק מעורן של קרפדות דרום אמריקאיות (החיות באקוודור ופרו ושאינן נמצאות באופן טבעי ברוסיה), ופועל על מערכת העצבים האנושית. יש לציין שהאפיבטידין מהונדס באותה המעבדה ברוסיה, במכון הממלכתי למחקר בכימיה אורגנית וטכנולוגיה, ה- GosNIIOKhT, שמייצרת גם רעלים אחרים, כגון הנוביצ'וק – החומר שאיתו הרעילו את נבלני ב-2020.
מדובר בהצהרה בעלת משמעויות פוליטיות סימבוליות. ראשית, היא הושמעה במסגרת ועידת מינכן לביטחון, ומהווה אישום פומבי כלפי רוסיה לא רק ברצח של מתנגדי משטר, אלא גם בשימושה בנשק כימי כלפי אזרחיה. שנית, היא מהווה המשך של הביקורת האירופית, הנשמעת מתחילת המלחמה באשר לשימושה של רוסיה בנשק כימי בשדה הקרב באוקראינה. מאז פרוץ המלחמה ב-2022 הולכות ומתרבות העדויות לשימוש רחב ותכוף שעושה רוסיה בנשק כימי כנגד חיילים אוקראיניים. לבינתיים, נשק זה אינו קטלני, אלא כזה אשר נועד להביא לנטישת עמדותיהם ולגילויים בפני חיילי צבא רוסיה. מדינות כמו בריטניה והולנד התריעו זה מכבר על הרחבת השימוש בנשק זה בשדה הקרב באוקראינה בשנים האחרונות.
יש לציין כי רוסיה הינה מדינה חברה באמנת הנשק הכימי (CWC) בחסות האו"ם. משכך, היא מחויבת לנהוג על פי ציוויי האמנה הכוללים את האיסור לפתח, לייצר, לרכוש, לאגור, להחזיק או להעביר נשק כימי; החובה להשמיד או להשמיש למטרות שלום נשק כימי הנמצא משכבר ברשות המדינה; והאיסור להשתמש בנשק כימי, כולל אמצעים לפיזור הפגנות, כשיטת לחימה.
כך, לא רק שההצהרה על רצח נבלני מעידה על הפרה בוטה נוספת של האמנה, אלא גם על תהליך של הסדרה שמתרחש ברוסיה בתחום של שימוש בכימיקלים אסורים כנגד מתנגדים פוליטיים ובשדה הקרב באוקראינה. נרמולה ושכיחותה של מגמה זו עשויות להוות אתגר בינלאומי בשנים הבאות.