לאחרונה דיווח ה"דיילי מייל" הבריטי כי בעת הפעולה לחטיפת נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, עשה צבא ארה"ב שימוש, ככל הנראה, בפצצה אפלה מדגם BLU-114/B כדי לפגוע ולהשבית חלק מתשתיות חשמל קריטיות בבירה קראקס.
מהי אותה "פצצה אפלה" אשר הנשיא טראמפ רמז על אפשרות השימוש בה?
מדובר בנשק שמטרתו לפגוע בתשתיות "פגיעה רכה", עם אפשרות לשיבוש זמני במערכת החשמל, ללא הרס פיזי ופגיעה בחיי אדם. בעבר, ארה"ב עשתה שימוש בנשק זה במלחמת המפרץ הראשונה (1991), מלחמת המפרץ השניה (2003), ובמלחמת קוסובו (1999).
הפצצה המכילה סיבי פחמן או סיבי גרפיט - חומרים מוליכי חשמל- שמטרתם היא יצירת קצר חשמלי על מנת לשתק ולנטרל מערכות חשמל קריטיות. בעת הפיצוץ משתחרר ענן המכיל אלפי סיבים המתפזרים באזורים בעלי חשיבות לתשתיות החשמל: תחנות כוח, שנאים, תחנות משנה, וקווי מתח גבוה. הסיבים נדבקים למערכות ולמעגלים חשמליים הנושאים מתח גבוה, ומשבשים את ההולכה החשמלית, עד כדי כך יצירת קצר חשמלי והפסקת אספקת החשמל באזורים נרחבים.
הקצר החשמלי עשוי לגרום גם לניתוקים אוטומטיים במקטעים אחרים של הרשת, במטרה למנוע תגובת שרשרת של קריסות ונזק מצטבר למערכת החשמל.
ישנן מספר דרכים להגן על מערכות חשמל קריטיות מפני התקפה מסוג זה: ציפוי מוליכי חשמל בחומר מבודד, הקמת מערכות הגנה ייעודיות, או יצירת יכולות גיבוי למערכת החשמל.
חשוב לציין כי הנזק אינו מוגבל רק לרשת החשמל עצמו, אלא פוגע גם בתשתיות ובמערכות התלויות בה: תעשיות שונות, בתי חולים, בנקים, מערכות סניטציה, מים וביוב, תחבורה יבשתית ואווירית, וכן ומערכות צבאיות שונות כגון מערכות מכ"ם ותקשורת הנשענות על רשת החשמל. נוסף על כך, עלול להיגרם נזק רפואי לבני אדם עקב שאיפת חלקיקים. היבטים אלה יכולים להסביר את התגובה הבלתי ממוקדת של כוחות ההגנה בוונצואלה במהלך המתקפה האמריקאית.
אם אכן ההשערה שלפיה נעשה שימוש ב"פצצה אפלה" נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בלוחמה המודרנית: יכולת פגיעה ממוקדת וקטלנית בתשתיות חיוניות, תוך נזק מינימלי לסביבה ולבלתי מעורבים.
לאחרונה דיווח ה"דיילי מייל" הבריטי כי בעת הפעולה לחטיפת נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, עשה צבא ארה"ב שימוש, ככל הנראה, בפצצה אפלה מדגם BLU-114/B כדי לפגוע ולהשבית חלק מתשתיות חשמל קריטיות בבירה קראקס.
מהי אותה "פצצה אפלה" אשר הנשיא טראמפ רמז על אפשרות השימוש בה?
מדובר בנשק שמטרתו לפגוע בתשתיות "פגיעה רכה", עם אפשרות לשיבוש זמני במערכת החשמל, ללא הרס פיזי ופגיעה בחיי אדם. בעבר, ארה"ב עשתה שימוש בנשק זה במלחמת המפרץ הראשונה (1991), מלחמת המפרץ השניה (2003), ובמלחמת קוסובו (1999).
הפצצה המכילה סיבי פחמן או סיבי גרפיט - חומרים מוליכי חשמל- שמטרתם היא יצירת קצר חשמלי על מנת לשתק ולנטרל מערכות חשמל קריטיות. בעת הפיצוץ משתחרר ענן המכיל אלפי סיבים המתפזרים באזורים בעלי חשיבות לתשתיות החשמל: תחנות כוח, שנאים, תחנות משנה, וקווי מתח גבוה. הסיבים נדבקים למערכות ולמעגלים חשמליים הנושאים מתח גבוה, ומשבשים את ההולכה החשמלית, עד כדי כך יצירת קצר חשמלי והפסקת אספקת החשמל באזורים נרחבים.
הקצר החשמלי עשוי לגרום גם לניתוקים אוטומטיים במקטעים אחרים של הרשת, במטרה למנוע תגובת שרשרת של קריסות ונזק מצטבר למערכת החשמל.
ישנן מספר דרכים להגן על מערכות חשמל קריטיות מפני התקפה מסוג זה: ציפוי מוליכי חשמל בחומר מבודד, הקמת מערכות הגנה ייעודיות, או יצירת יכולות גיבוי למערכת החשמל.
חשוב לציין כי הנזק אינו מוגבל רק לרשת החשמל עצמו, אלא פוגע גם בתשתיות ובמערכות התלויות בה: תעשיות שונות, בתי חולים, בנקים, מערכות סניטציה, מים וביוב, תחבורה יבשתית ואווירית, וכן ומערכות צבאיות שונות כגון מערכות מכ"ם ותקשורת הנשענות על רשת החשמל. נוסף על כך, עלול להיגרם נזק רפואי לבני אדם עקב שאיפת חלקיקים. היבטים אלה יכולים להסביר את התגובה הבלתי ממוקדת של כוחות ההגנה בוונצואלה במהלך המתקפה האמריקאית.
אם אכן ההשערה שלפיה נעשה שימוש ב"פצצה אפלה" נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בלוחמה המודרנית: יכולת פגיעה ממוקדת וקטלנית בתשתיות חיוניות, תוך נזק מינימלי לסביבה ולבלתי מעורבים.