ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות הפכה את שוק המתכות והמינרלים לגורם קריטי בכלכלה העולמית. הסיבה לכך היא התכונות הכימיות והפיזיקליות המיוחדות שהופכות את המתכות והמינרלים לאבני יסוד בענפיה השונים של התעשייה העולמית. עובדה זו נכונה לגבי תעשיית ההיי-טק המתבססת על מתכות ומינרלים הנדרשים למוצרים טכנולוגיים בשימוש יום-יומי. לדוגמא, תעשיית השבבים או תעשיית רכיבים מתוחכמים המבוססים על שבבים, וענפי תעשייה שנגזרים מרכיבים אלו, כגון תעשיית הרכבים האוטונומיים והרכבים החשמליים, מגנטים בתעשיית המנועים, מטוסים, טילים, לוויינים, מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה, טורבינות רוח ואנרגיה ירוקה, מוצרי רפואה מבוססי טכנולוגיה כגון MRI, מרכזי שליטה ובקרה, ענפי הפוטוניקה, לייזרים ואלקטרו-אופטיקה.
הצורך החיוני במתכות מיוחדות תקף גם לתעשייה המסורתית בענפי הברזל והפלדה, שמבוססת על מתכות בעלות עמידות בתנאי קיצון של עומסים מכניים ותרמיים. שוק המינרלים והמתכות כולל בעיקר ברזל, נחושת, פלטינה, זהב, טיטניום, פלדיום, סקנדיום, מגנזיום, עופרת, קובלט, ליתיום ונגזרות של תרכובות אלו, אך גם במתכות נדירות, המוגדרות בעגה המקצועית "עפרות נדירות", כגון נאודימיום, ארביום, איטרביום, תוליום, פרסאודימיום ואחרים. המתכות הללו הן מחצבים טבעיים הנמצאים במעמקי האדמה, וכדי להפיקם יש צורך בכרייה באמצעות מכרות ייעודיים או בחציבה עמוקה באמצעות קידוחים. בנוסף, מכיוון שהמתכות נמצאות בטבע כתערובות או תרכובות כימיות, יש צורך במפעלים מיוחדים ובשימוש בחומרים כימיים המסוכנים לעובדים ולסביבה לשם יישום תהליכי הפקה והפרדה.
כפי שפורסם בדו"ח מטעם המכון בחודש אוקטובר 2024, המינרלים הללו מהווים אבני יסוד בכל ענפי התעשיה המודרנית. על כן, השליטה בענפים ובשרשרת האספקה אלו חיונית לפיתוח כלכלת סין עצמה, והיא מהווה אמצעי למיצוב סין כשחקנית משמעותי בכלכלה הגלובלית עם יכולות לא מבוטלות של מינוף להשפעה כלכלית ופוליטית. סין השקיעה בשלושים השנים האחרונות סכומים של טריליוני דולרים במכרות, פיתוח תשתיות, ובמפעלי עיבוד וטיהור מינרלים קריטיים באפריקה. בשווקים מסוימים יש לה דומיננטיות מוחלטת, עד כדי 90% במוצרים מסוימים. לדבר יש השלכות כלכליות ופוליטיות בעיקר ביחסי סין - ארה"ב ויחסי סין ומדינות אפריקה, אירופה, אסיה ודרום מזרח אסיה.
הממשל הסיני ביצע החל משנות ה-80 המוקדמות השקעות רבות בתשתיות הקשורות לכריית מינרלים ועיבודם בארצות שונות באפריקה, וכן השקיע בתשתיות אזרחיות הקשורות בעקיפין לנושא. ההשקעות הנרחבות הסיניות ביבשת השחורה ובמקומות אחרים בעולם מוכוונות למטרה משולבת של צרכי פנים וצרכים מדיניים - אסטרטגים. החזון של המטרה המשולבת הוא לפיתוח הכלכלה הסינית ע"י צבירת מלאי אסטרטגי תוך במינרלים קריטיים או ע"י שליטה בשרשרת האספקה של מוצרי צריכה מסוימים, בעלי חשיבות קריטית לכלכלה הסינית והכלכלה העולמית. הדבר משתלב עם חזונו של נשיא סין, שי ג'ין-פינג, שמדבר על שליטה בתעשיית השבבים כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי הסיני.
במקביל למאמץ הסיני לשליטה במשאבי המינרלים של מדינות אפריקה, הממשל הסיני מתמקד גם בפיתוח משאבי טבע בסין וביבוא מסיבי של מינרלים ועיבודם בסין לשם צבירת כמות משמעותית של חומרי גלם קריטיים ועל ידי כך - שליטה על היקפי הצריכה העולמית ועל שרשרת האספקה של רכיבים קריטיים. השליטה הסינית בשוק המינרלים כאמצעי לחץ פוליטי וכלכלי כגון פגיעה בתעשיית הרכב המערבית באמצעות שליטה ביצוא חומרי גלם עבור מגנטים למנועים או לסוללות עבור רכבים חשמליים, הטרידה את ממשלי אובמה וביידן וכיום מטרידה את ממשל טראמפ, אשר מחריף מלחמת הסחר עם סין ובמקביל חותר להסכמים עם מדינות כאוקראינה או אוסטרליה על מנת לצמצם את תלות ארצות המערב, ובראשן ארה"ב, בסין.
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות הפכה את שוק המתכות והמינרלים לגורם קריטי בכלכלה העולמית. הסיבה לכך היא התכונות הכימיות והפיזיקליות המיוחדות שהופכות את המתכות והמינרלים לאבני יסוד בענפיה השונים של התעשייה העולמית. עובדה זו נכונה לגבי תעשיית ההיי-טק המתבססת על מתכות ומינרלים הנדרשים למוצרים טכנולוגיים בשימוש יום-יומי. לדוגמא, תעשיית השבבים או תעשיית רכיבים מתוחכמים המבוססים על שבבים, וענפי תעשייה שנגזרים מרכיבים אלו, כגון תעשיית הרכבים האוטונומיים והרכבים החשמליים, מגנטים בתעשיית המנועים, מטוסים, טילים, לוויינים, מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה, טורבינות רוח ואנרגיה ירוקה, מוצרי רפואה מבוססי טכנולוגיה כגון MRI, מרכזי שליטה ובקרה, ענפי הפוטוניקה, לייזרים ואלקטרו-אופטיקה.
הצורך החיוני במתכות מיוחדות תקף גם לתעשייה המסורתית בענפי הברזל והפלדה, שמבוססת על מתכות בעלות עמידות בתנאי קיצון של עומסים מכניים ותרמיים. שוק המינרלים והמתכות כולל בעיקר ברזל, נחושת, פלטינה, זהב, טיטניום, פלדיום, סקנדיום, מגנזיום, עופרת, קובלט, ליתיום ונגזרות של תרכובות אלו, אך גם במתכות נדירות, המוגדרות בעגה המקצועית "עפרות נדירות", כגון נאודימיום, ארביום, איטרביום, תוליום, פרסאודימיום ואחרים. המתכות הללו הן מחצבים טבעיים הנמצאים במעמקי האדמה, וכדי להפיקם יש צורך בכרייה באמצעות מכרות ייעודיים או בחציבה עמוקה באמצעות קידוחים. בנוסף, מכיוון שהמתכות נמצאות בטבע כתערובות או תרכובות כימיות, יש צורך במפעלים מיוחדים ובשימוש בחומרים כימיים המסוכנים לעובדים ולסביבה לשם יישום תהליכי הפקה והפרדה.
כפי שפורסם בדו"ח מטעם המכון בחודש אוקטובר 2024, המינרלים הללו מהווים אבני יסוד בכל ענפי התעשיה המודרנית. על כן, השליטה בענפים ובשרשרת האספקה אלו חיונית לפיתוח כלכלת סין עצמה, והיא מהווה אמצעי למיצוב סין כשחקנית משמעותי בכלכלה הגלובלית עם יכולות לא מבוטלות של מינוף להשפעה כלכלית ופוליטית. סין השקיעה בשלושים השנים האחרונות סכומים של טריליוני דולרים במכרות, פיתוח תשתיות, ובמפעלי עיבוד וטיהור מינרלים קריטיים באפריקה. בשווקים מסוימים יש לה דומיננטיות מוחלטת, עד כדי 90% במוצרים מסוימים. לדבר יש השלכות כלכליות ופוליטיות בעיקר ביחסי סין - ארה"ב ויחסי סין ומדינות אפריקה, אירופה, אסיה ודרום מזרח אסיה.
הממשל הסיני ביצע החל משנות ה-80 המוקדמות השקעות רבות בתשתיות הקשורות לכריית מינרלים ועיבודם בארצות שונות באפריקה, וכן השקיע בתשתיות אזרחיות הקשורות בעקיפין לנושא. ההשקעות הנרחבות הסיניות ביבשת השחורה ובמקומות אחרים בעולם מוכוונות למטרה משולבת של צרכי פנים וצרכים מדיניים - אסטרטגים. החזון של המטרה המשולבת הוא לפיתוח הכלכלה הסינית ע"י צבירת מלאי אסטרטגי תוך במינרלים קריטיים או ע"י שליטה בשרשרת האספקה של מוצרי צריכה מסוימים, בעלי חשיבות קריטית לכלכלה הסינית והכלכלה העולמית. הדבר משתלב עם חזונו של נשיא סין, שי ג'ין-פינג, שמדבר על שליטה בתעשיית השבבים כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי הסיני.
במקביל למאמץ הסיני לשליטה במשאבי המינרלים של מדינות אפריקה, הממשל הסיני מתמקד גם בפיתוח משאבי טבע בסין וביבוא מסיבי של מינרלים ועיבודם בסין לשם צבירת כמות משמעותית של חומרי גלם קריטיים ועל ידי כך - שליטה על היקפי הצריכה העולמית ועל שרשרת האספקה של רכיבים קריטיים. השליטה הסינית בשוק המינרלים כאמצעי לחץ פוליטי וכלכלי כגון פגיעה בתעשיית הרכב המערבית באמצעות שליטה ביצוא חומרי גלם עבור מגנטים למנועים או לסוללות עבור רכבים חשמליים, הטרידה את ממשלי אובמה וביידן וכיום מטרידה את ממשל טראמפ, אשר מחריף מלחמת הסחר עם סין ובמקביל חותר להסכמים עם מדינות כאוקראינה או אוסטרליה על מנת לצמצם את תלות ארצות המערב, ובראשן ארה"ב, בסין.