תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה גובשה על בסיס כמה הסכמות של הנשיא עם מנהיגים ערבים ונשענת, כך יש להניח, גם על הבנות עם ראש הממשלה נתניהו ומתחשבת גם באינטרסים ישראלים חיוניים. מאחר ועקרונות התוכנית מחייבים את פירוק חמאס מנשקו, את שחרור החטופים כולם, את פירוז רצועת עזה והכרה במחויבות לכך שרצועת עזה לא תהווה איום ביטחוני על מדינת ישראל, כמו גם ההכרה בנחיצות פרימטר ביטחוני מורחב, עונים לדרישות הביטחוניות של ישראל ומתכתבים עם מטרות המלחמה המוצהרות של ישראל, צריכה ישראל לומר כן.
ה״כן״ הישראלי צריך להיות ברור ומשכנע, ואת הגמגום שמשמעותו סירוב יש להותיר לחמאס. תשובה מגומגמת של חמאס תשחוק את שאריות הסבלנות כלפי הארגון והנהגתו וסביר או יש לקוות שגם כלפי קטר פטרוניתו ותרחיב את בסיס הלגיטימציה של ישראל להשלים את מלאכתה עד כדי כיבוש מלא של רצועת עזה.
בחלק המתוקשר של פגישת ראש הממשלה והנשיא, חשוב שראש הממשלה יודה לנשיא טראמפ על תוכניתו ויביע הערכה למאמץ ותקווה ליישומה המהיר. בפגישתם טרם מסיבת העיתונאים חשוב שראש הממשלה ישכנע את הנשיא טראמפ לעדכן כמה מהנקודות, להבהירן ולהרחיבן באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים החיוניים והמתחייבים של מדינת ישראל. כך למשל, בהתייחס לפירוק החמאס מנשקו יש להתייחס גם להשמדת כל תשתית המנהרות מכיוון שלא השמדת התשתית הזו, יוכל הארגון לחדש את תהליך התעצמותו ובעצם קיומן נותר איום ביטחוני ממשי על ישראל ונפגעת יכולתה כמו יכולת הסמכויות השלטוניות האחרות שתהיינה שם לנטרל איומים ביטחוניים. בנוסף, חשוב ונכון מבחינת ישראל להבטיח שקטר לא תהיה חלק מהמנגנון של ״היום שאחרי״ וכל מעורבות שלה, במידה ותהיה, תותנה בשינוי של ממש בהתנהלותה העוינת כלפי ישראל בזירה הבינלאומית. בהתייחס לטרוריסטים הפלסטינים שישוחררו כחלק מהתמורה הישראלית לשחרור החטופים הישראלים, נכון יהיה לדרוש את שחרור כולם לשטח רצועת עזה עם התחייבות מצרית שלא לאפשר להם לעזוב את רצועת עזה דרך מצרים. בנוסף, יש להעמיד תנאים לגבי שחרורם בכל הנוגע למגבלות חמורות על התנהלותם בשטח רצועת עזה והתחייבותם שלא לחזור לפעילות טרור. ההתחייבות הזו צריכה להיאכף נמרצות על ידי המנגנון השלטוני שיוקם ברצועת עזה כשכל חריגה של מי מהמשוחררים מהתחייבות זו שלא תיאכף אפקטיבית על ידי המנגנון השלטוני ברצועת עזה, תיאכף על ידי ישראל מכוח הסמכות הביטחונית הגוברת שלה וחופש הפעולה המבצעי שצריך להינתן לה. עוד סעיף שיש להרחיב ולהבהיר בהתייחס לתוכנית.
לבסוף, ובהתייחס לתוכנית שיקום הרצועה, חשוב להבטיח שאונר״א לא תהיה חלק מהתהליך ושלא יהיו תקומה ושיקום למחנות הפליטים. אונר״א היא מנגנון ההנצחה האולטימטיבי של אתוס הפליטות לצד מחנות הפליטים כסמל חי של רעיון ״זכות השיבה״. תנאי הכרחי לכל מתהליך שיקום הוא אמירה בינלאומית חד משמעית ונחרצת לגבי איון אתוס הפליטות ואי השלמה עם כל ניסיון לשמר את רעיון ״זכות השיבה״. מדובר בהזדמנות היסטורית חשובה וייחודית לתחילתו של שינוי הכרחי.
אסור לישראל להיתפס כסרבנית, אלא כמי שמברכת על היוזמה והתוכנית ונכונה להצטרף אליה. קשה להניח הסכמה מפורשת וכנה של חמאס לתוכנית ולכן חשוב שראש הממשלה והנשיא יגיעו להבנות, שתגובינה על ידי המנהיגים הערבים הרלוונטיים, בנוגע לתגובה הישראלית-ערבית-אמריקאית למקרה שחמאס תדבוק בסירובה. התנהלות כזו מצד ישראל תשרת את מטרות המלחמה, בין אם במסגרת התוכנית המעודכנת והמוסכמת, ובין אם מכוח הלגיטימציה המשמעותית יותר למהלכים ישראלים, בהינתן סירוב של חמאס.
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה גובשה על בסיס כמה הסכמות של הנשיא עם מנהיגים ערבים ונשענת, כך יש להניח, גם על הבנות עם ראש הממשלה נתניהו ומתחשבת גם באינטרסים ישראלים חיוניים. מאחר ועקרונות התוכנית מחייבים את פירוק חמאס מנשקו, את שחרור החטופים כולם, את פירוז רצועת עזה והכרה במחויבות לכך שרצועת עזה לא תהווה איום ביטחוני על מדינת ישראל, כמו גם ההכרה בנחיצות פרימטר ביטחוני מורחב, עונים לדרישות הביטחוניות של ישראל ומתכתבים עם מטרות המלחמה המוצהרות של ישראל, צריכה ישראל לומר כן.
ה״כן״ הישראלי צריך להיות ברור ומשכנע, ואת הגמגום שמשמעותו סירוב יש להותיר לחמאס. תשובה מגומגמת של חמאס תשחוק את שאריות הסבלנות כלפי הארגון והנהגתו וסביר או יש לקוות שגם כלפי קטר פטרוניתו ותרחיב את בסיס הלגיטימציה של ישראל להשלים את מלאכתה עד כדי כיבוש מלא של רצועת עזה.
בחלק המתוקשר של פגישת ראש הממשלה והנשיא, חשוב שראש הממשלה יודה לנשיא טראמפ על תוכניתו ויביע הערכה למאמץ ותקווה ליישומה המהיר. בפגישתם טרם מסיבת העיתונאים חשוב שראש הממשלה ישכנע את הנשיא טראמפ לעדכן כמה מהנקודות, להבהירן ולהרחיבן באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים החיוניים והמתחייבים של מדינת ישראל. כך למשל, בהתייחס לפירוק החמאס מנשקו יש להתייחס גם להשמדת כל תשתית המנהרות מכיוון שלא השמדת התשתית הזו, יוכל הארגון לחדש את תהליך התעצמותו ובעצם קיומן נותר איום ביטחוני ממשי על ישראל ונפגעת יכולתה כמו יכולת הסמכויות השלטוניות האחרות שתהיינה שם לנטרל איומים ביטחוניים. בנוסף, חשוב ונכון מבחינת ישראל להבטיח שקטר לא תהיה חלק מהמנגנון של ״היום שאחרי״ וכל מעורבות שלה, במידה ותהיה, תותנה בשינוי של ממש בהתנהלותה העוינת כלפי ישראל בזירה הבינלאומית. בהתייחס לטרוריסטים הפלסטינים שישוחררו כחלק מהתמורה הישראלית לשחרור החטופים הישראלים, נכון יהיה לדרוש את שחרור כולם לשטח רצועת עזה עם התחייבות מצרית שלא לאפשר להם לעזוב את רצועת עזה דרך מצרים. בנוסף, יש להעמיד תנאים לגבי שחרורם בכל הנוגע למגבלות חמורות על התנהלותם בשטח רצועת עזה והתחייבותם שלא לחזור לפעילות טרור. ההתחייבות הזו צריכה להיאכף נמרצות על ידי המנגנון השלטוני שיוקם ברצועת עזה כשכל חריגה של מי מהמשוחררים מהתחייבות זו שלא תיאכף אפקטיבית על ידי המנגנון השלטוני ברצועת עזה, תיאכף על ידי ישראל מכוח הסמכות הביטחונית הגוברת שלה וחופש הפעולה המבצעי שצריך להינתן לה. עוד סעיף שיש להרחיב ולהבהיר בהתייחס לתוכנית.
לבסוף, ובהתייחס לתוכנית שיקום הרצועה, חשוב להבטיח שאונר״א לא תהיה חלק מהתהליך ושלא יהיו תקומה ושיקום למחנות הפליטים. אונר״א היא מנגנון ההנצחה האולטימטיבי של אתוס הפליטות לצד מחנות הפליטים כסמל חי של רעיון ״זכות השיבה״. תנאי הכרחי לכל מתהליך שיקום הוא אמירה בינלאומית חד משמעית ונחרצת לגבי איון אתוס הפליטות ואי השלמה עם כל ניסיון לשמר את רעיון ״זכות השיבה״. מדובר בהזדמנות היסטורית חשובה וייחודית לתחילתו של שינוי הכרחי.
אסור לישראל להיתפס כסרבנית, אלא כמי שמברכת על היוזמה והתוכנית ונכונה להצטרף אליה. קשה להניח הסכמה מפורשת וכנה של חמאס לתוכנית ולכן חשוב שראש הממשלה והנשיא יגיעו להבנות, שתגובינה על ידי המנהיגים הערבים הרלוונטיים, בנוגע לתגובה הישראלית-ערבית-אמריקאית למקרה שחמאס תדבוק בסירובה. התנהלות כזו מצד ישראל תשרת את מטרות המלחמה, בין אם במסגרת התוכנית המעודכנת והמוסכמת, ובין אם מכוח הלגיטימציה המשמעותית יותר למהלכים ישראלים, בהינתן סירוב של חמאס.