ארבעים סנאטורים דמוקרטים חתמו על מכתב לשר החוץ מרקו רוביו ולשליח המיוחד סטיב ויטקוף, בו הם קוראים לממשל טראמפ להגביר את מאמציו להשגת הפסקת אש בעזה ולטיפול במצב ההומניטרי המחריף ברצועה. המכתב הוא יוזמה של ארבעה סנאטורים יהודים, ביניהם מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטור מקליפורניה, אדם שיף. במכתב הם מותחים ביקורת על ה-Gaza Humanitarian Foundation, קרן הסיוע שנתמכת על ידי ארצות הברית וישראל, בטענה שזו "כשלה בטיפול במשבר ההומניטרי המעמיק ותרמה למספר הקורבנות האזרחיים הבלתי מתקבל על הדעת וההולך וגדל." הסנאטורים קוראים להרחבת הסיוע בקנה מידה נרחב ולחלוקה שלו באמצעות ארגונים בינלאומיים בעלי ניסיון.
במקביל, סקר חדש של מכון Gallup מעלה כי התמיכה בפעולה הצבאית של ישראל בעזה נמצאת בשפל חסר תקדים בקרב הציבור האמריקאי. הסקר, שנערך בין 7 ל-21 ביולי – תקופה שכללה את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ואת הקיפאון בשיחות על הפסקת אש ועסקת החטופים – מצא כי רק 32% מהאמריקאים תומכים בפעולות ישראל בעזה, ירידה של 10 נקודות לעומת סקר דומה שנערך בספטמבר 2024. לפי הסקר החדש, 60% מהאמריקאים מתנגדים לפעולה הצבאית של ישראל.
הירידה בתמיכה בפעולה הצבאית של ישראל הובלה על ידי דמוקרטים ועצמאים, שתמיכתם ירדה ב-16 נקודות לעומת הסקר הקודם. רק 9% מהדמוקרטים ו-25% מהעצמאים הביעו תמיכה בפעולות ישראל בעזה. בקרב הרפובליקנים נרשמה עלייה קלה בתמיכה, מה שהרחיב את הפער המפלגתי וריכך במעט את התמונה הכללית.
הסקר כלל גם שאלות על עמדות הציבור כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסך הכול, 29% מהמשיבים הביעו דעה חיובית כלפיו, לעומת 52% שהביעו דעה שלילית – הפעם הראשונה מאז שנות התשעים שמכון Gallup מדווח על מאזן שלילי. גם כאן הפער המפלגתי בולט: 67% מהרפובליקנים הביעו דעה חיובית על נתניהו, לעומת 9% בלבד מהדמוקרטים.
מעבר לפערים המפלגתיים, מגדר, גיל, ואתניות מתגלים כגורמים מכריעים בעמדות האמריקאים כלפי ישראל. נשים, צעירים ובני מיעוטים נטו יותר להביע עמדות שליליות. במיוחד מדאיג עבור ישראל – בקרב בני 18–34, רק 9% תמכו בפעולות ישראל בעזה ורק 8% הביעו עמדה חיובית כלפי ראש הממשלה הישראלי.
נכון לעכשיו, תמיכתו של הנשיא טראמפ ותמיכת המפלגה הרפובליקנית צפויות לספק לישראל חומת מגן פוליטית לנוכח שינויי המגמות. אך מבט קדימה מגלה כי הביקורת ההולכת ומחריפה בסנאט האמריקאי והיחלשות התמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית, מצביעות על משבר מתהווה ביחסי ארצות הברית–ישראל.
ארבעים סנאטורים דמוקרטים חתמו על מכתב לשר החוץ מרקו רוביו ולשליח המיוחד סטיב ויטקוף, בו הם קוראים לממשל טראמפ להגביר את מאמציו להשגת הפסקת אש בעזה ולטיפול במצב ההומניטרי המחריף ברצועה. המכתב הוא יוזמה של ארבעה סנאטורים יהודים, ביניהם מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטור מקליפורניה, אדם שיף. במכתב הם מותחים ביקורת על ה-Gaza Humanitarian Foundation, קרן הסיוע שנתמכת על ידי ארצות הברית וישראל, בטענה שזו "כשלה בטיפול במשבר ההומניטרי המעמיק ותרמה למספר הקורבנות האזרחיים הבלתי מתקבל על הדעת וההולך וגדל." הסנאטורים קוראים להרחבת הסיוע בקנה מידה נרחב ולחלוקה שלו באמצעות ארגונים בינלאומיים בעלי ניסיון.
במקביל, סקר חדש של מכון Gallup מעלה כי התמיכה בפעולה הצבאית של ישראל בעזה נמצאת בשפל חסר תקדים בקרב הציבור האמריקאי. הסקר, שנערך בין 7 ל-21 ביולי – תקופה שכללה את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ואת הקיפאון בשיחות על הפסקת אש ועסקת החטופים – מצא כי רק 32% מהאמריקאים תומכים בפעולות ישראל בעזה, ירידה של 10 נקודות לעומת סקר דומה שנערך בספטמבר 2024. לפי הסקר החדש, 60% מהאמריקאים מתנגדים לפעולה הצבאית של ישראל.
הירידה בתמיכה בפעולה הצבאית של ישראל הובלה על ידי דמוקרטים ועצמאים, שתמיכתם ירדה ב-16 נקודות לעומת הסקר הקודם. רק 9% מהדמוקרטים ו-25% מהעצמאים הביעו תמיכה בפעולות ישראל בעזה. בקרב הרפובליקנים נרשמה עלייה קלה בתמיכה, מה שהרחיב את הפער המפלגתי וריכך במעט את התמונה הכללית.
הסקר כלל גם שאלות על עמדות הציבור כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסך הכול, 29% מהמשיבים הביעו דעה חיובית כלפיו, לעומת 52% שהביעו דעה שלילית – הפעם הראשונה מאז שנות התשעים שמכון Gallup מדווח על מאזן שלילי. גם כאן הפער המפלגתי בולט: 67% מהרפובליקנים הביעו דעה חיובית על נתניהו, לעומת 9% בלבד מהדמוקרטים.
מעבר לפערים המפלגתיים, מגדר, גיל, ואתניות מתגלים כגורמים מכריעים בעמדות האמריקאים כלפי ישראל. נשים, צעירים ובני מיעוטים נטו יותר להביע עמדות שליליות. במיוחד מדאיג עבור ישראל – בקרב בני 18–34, רק 9% תמכו בפעולות ישראל בעזה ורק 8% הביעו עמדה חיובית כלפי ראש הממשלה הישראלי.
נכון לעכשיו, תמיכתו של הנשיא טראמפ ותמיכת המפלגה הרפובליקנית צפויות לספק לישראל חומת מגן פוליטית לנוכח שינויי המגמות. אך מבט קדימה מגלה כי הביקורת ההולכת ומחריפה בסנאט האמריקאי והיחלשות התמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית, מצביעות על משבר מתהווה ביחסי ארצות הברית–ישראל.