בימים האחרונים התחוללו עימותים אלימים בדרום סוריה בין בני העדה הדרוזית, כוחות המשטר החדש וקבוצות חמושות מקומיות. העימות פרץ לאחר פרסום הקלטה קולית המשמיצה את הנביא מוחמד, שהתבררה בהמשך כמפוברקת. ההתנגשויות התרחשו בעיקר בג'רמאנה ואשראפיית סחניא - אזורים דרוזיים בפרברי דמשק, והמחישו שוב את רגישות המתחים העדתיים במדינה.
למרות ניסיונות המשטר להשיב את הסדר, כוחות הביטחון התקשו תחילה להתמודד עם קבוצות חמושות מקומיות, הפועלות ככל הנראה באופן עצמאי. לפי הערכות, כ־90 בני אדם נהרגו, רובם לוחמים ומתוכם כ־15 אזרחים.
כחלק מהפקת הלקחים מהעימותים האלימים עם העלווים בראשית מרץ, המשטר הסורי חתר לבלום את ההסלמה באמצעות דיאלוג: מושל סווידא' ובכירי משרד ההגנה קיימו שיחות עם ההנהגה המקומית, שהובילו להסכם הכולל את כניסת כוחות הביטחון הסוריים לאזור ופירוק חלק מהקבוצות מנשקן. בנוסף, סוכם על מנגנון פיצויים לאזרחים שרכושם ניזוק בעקבות הקרבות ושילוב נרחב יותר של צעירים דרוזים משורות המיליציות המקומיות במנגנוני המשטר.
בקרב החברה הדרוזית בלטו עמדות שונות נוכח ההסלמה בדרום סוריה. השייח הבכיר חכמת אל-היג'רי הביע ביקורת חריפה על התנהלות המשטר, הדגיש את אובדן האמון בו וקרא לבחינת הגנה בינלאומית, מנגד, שייחים בכירים אחרים, בהם חמוד אל-חינאווי ויוסף ג'רבוע, הדגישו את חשיבות ההידברות עם השלטון ושמירה על אחדות סוריה.
ישראל התחייבה בחודשים האחרונים להגן על הדרוזים בסוריה הן מכיוון שהיא רואה בהם בני ברית וגורמים חיוביים בשטח רווי באיומים פוטנציאליים והן לאור מחויבותה לקהילה הדרוזית בישראל. על אף הסכנה להיגרר עוד יותר לעימותים פנימיים בסוריה, ישראל ביצעה מספר תקיפות אוויריות באזורי הקרבות, כולל תקיפה בליל חמישי סמוך לארמון הנשיא בדמשק, שנועדה להעביר מסר אחמד א-שרע לבל יאפשר פגיעה בדרוזים.
המשטר הסורי גינה את התקיפות הישראליות וכך גם גורמים אזוריים ובינלאומיים. האוכלוסייה המקומית אף קראה לצאת נגד ישראל לאור תוקפנותה. הסנטימנט האנטי הישראלי שגובר ממילא בשל פעילותה הצבאית בסוריה מחייב לייצר ניהוג עדין בין חובתה המוסרית והאסטרטגית למניעת פגיעה בדרוזים, לבין הסכנה בהידרדרות לעימות ישיר ועצים בסוריה. לאחר המענה הצבאי החריף, מוטב שישראל תתמקד כעת בהענקת סיוע הומניטרי לדרוזים ובגיוס הקהילה הבינלאומית ובעלות בריתה האזוריות, לצורך הרגעת הרוחות ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
בימים האחרונים התחוללו עימותים אלימים בדרום סוריה בין בני העדה הדרוזית, כוחות המשטר החדש וקבוצות חמושות מקומיות. העימות פרץ לאחר פרסום הקלטה קולית המשמיצה את הנביא מוחמד, שהתבררה בהמשך כמפוברקת. ההתנגשויות התרחשו בעיקר בג'רמאנה ואשראפיית סחניא - אזורים דרוזיים בפרברי דמשק, והמחישו שוב את רגישות המתחים העדתיים במדינה.
למרות ניסיונות המשטר להשיב את הסדר, כוחות הביטחון התקשו תחילה להתמודד עם קבוצות חמושות מקומיות, הפועלות ככל הנראה באופן עצמאי. לפי הערכות, כ־90 בני אדם נהרגו, רובם לוחמים ומתוכם כ־15 אזרחים.
כחלק מהפקת הלקחים מהעימותים האלימים עם העלווים בראשית מרץ, המשטר הסורי חתר לבלום את ההסלמה באמצעות דיאלוג: מושל סווידא' ובכירי משרד ההגנה קיימו שיחות עם ההנהגה המקומית, שהובילו להסכם הכולל את כניסת כוחות הביטחון הסוריים לאזור ופירוק חלק מהקבוצות מנשקן. בנוסף, סוכם על מנגנון פיצויים לאזרחים שרכושם ניזוק בעקבות הקרבות ושילוב נרחב יותר של צעירים דרוזים משורות המיליציות המקומיות במנגנוני המשטר.
בקרב החברה הדרוזית בלטו עמדות שונות נוכח ההסלמה בדרום סוריה. השייח הבכיר חכמת אל-היג'רי הביע ביקורת חריפה על התנהלות המשטר, הדגיש את אובדן האמון בו וקרא לבחינת הגנה בינלאומית, מנגד, שייחים בכירים אחרים, בהם חמוד אל-חינאווי ויוסף ג'רבוע, הדגישו את חשיבות ההידברות עם השלטון ושמירה על אחדות סוריה.
ישראל התחייבה בחודשים האחרונים להגן על הדרוזים בסוריה הן מכיוון שהיא רואה בהם בני ברית וגורמים חיוביים בשטח רווי באיומים פוטנציאליים והן לאור מחויבותה לקהילה הדרוזית בישראל. על אף הסכנה להיגרר עוד יותר לעימותים פנימיים בסוריה, ישראל ביצעה מספר תקיפות אוויריות באזורי הקרבות, כולל תקיפה בליל חמישי סמוך לארמון הנשיא בדמשק, שנועדה להעביר מסר אחמד א-שרע לבל יאפשר פגיעה בדרוזים.
המשטר הסורי גינה את התקיפות הישראליות וכך גם גורמים אזוריים ובינלאומיים. האוכלוסייה המקומית אף קראה לצאת נגד ישראל לאור תוקפנותה. הסנטימנט האנטי הישראלי שגובר ממילא בשל פעילותה הצבאית בסוריה מחייב לייצר ניהוג עדין בין חובתה המוסרית והאסטרטגית למניעת פגיעה בדרוזים, לבין הסכנה בהידרדרות לעימות ישיר ועצים בסוריה. לאחר המענה הצבאי החריף, מוטב שישראל תתמקד כעת בהענקת סיוע הומניטרי לדרוזים ובגיוס הקהילה הבינלאומית ובעלות בריתה האזוריות, לצורך הרגעת הרוחות ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.