השלב החדש בלחימה בלבנון, וקונקרטית, מבצעי הביפרים וההוקי-טוקי ושורת החיסולים של צמרת הארגון ובראשם נסראללה, העמידו את איראן בפני מצב אסטרטגי חדש, בלתי צפוי ובעל השלכות חמורות אפשריות. הכניסה הקרקעית של צה"ל ללבנון, לצד המשך התקיפות על אתרי אמל"ח ופגיעה קשה בלוחמים, ובריחת כמיליון תושבים מהדרום, מהווים לראשונה, איום ממשי על מעמדו של ארגון חיזבאללה בלבנון. על הרקע הזה ולאחר התלבטות החליט המשטר האיראני לתקוף בישראל (1 אוקטובר) תוך שהוא מחבר בין החיסול של הנייה בטהראן לחיסול נסראללה בד'אחיה. ההחלטה לתקוף בישראל באמצעות כ-200 טילים בליסטיים על מספר מטרות כולל בקרבת ת"א משקפת תחושה חזקה של צורך לשקם את ההרתעה של איראן מול ישראל, ולא פחות מכך להפגין בפני שאר גורמי הציר שאיראן מגבה אותם ואינה מותירה אותם לבדם בשדה הקרב.
לצד המהלך ההתקפי פתח המשטר האיראני במהלכים דיפלומטיים לבלימת הסחף האפשרי בלבנון. שה"ח האיראני, עראקצ'י, הגיע לביירות (4 אוקטובר) ונפגש עם ראה"מ הזמני מיקאתי ועם נביה ברי, ראש הפרלמנט השיעי שהיווה את החולייה המקשרת בין נסראללה לממשל האמריקאי בדיונים על הסדרה אפשרית לסיום המלחמה, בהובלת השליח האמריקאי, עמוס הוכשטיין. הביקור בלבנון וההמשך בסוריה נועדו להבהיר את המשך תמיכתה של איראן בחיזבאללה ובעיקר להבטיח שגורמי הכוח האחרים לא ינצלו את המצב לקידום מהלכים פוליטיים שיפגעו באינטרסים של איראן.
ברקע, קולות מוושינגטון ומתוך לבנון לקדם בחירתו של נשיא שחיזבאללה מנע מזה כשנתיים, כמו גם קולות הקוראים לניתוק הקשר שטווה נסראללה בין הלחימה בצפון ללחימה בדרום. מספר ימים לאחר הביקור ונראה שטהראן שחסרה את הבכירים שלה – השגריר בלבנון שניפגע בביפר שהחזיק והגנרל נילפרושאן, סגן מפקד כוח קודס ומי שהיה אחראי על כלל הפעילות בלבנון ובסוריה שנהרג עם נסראללה – נאלצה לשלוח בכיר נוסף, את יו"ר המג'לס, קאליבאף (12 אוקטובר), שהצהיר כי הגיע בהזמנת נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, ובידו מסר מהמנהיג, חמנאהי, ומהנשיא, לחיזבאללה.
ביקורים בכירים אלו משקפים את הפגיעה הקשה שספגה איראן בלבנון ואת הקושי שלה לפעול מול חיזבאללה בהעדר הגורמים הבכירים של הארגון שחוסלו ע"י ישראל והעדרם גם של הבכירים האיראנים שניהלו את הקשרים מול הארגון כמו גם מול ממשלת לבנון. ההתפתחויות של השבועות האחרונים בלבנון כמו גם ההמתנה לתגובה ישראלית על התקיפה האיראנית, מעמידים את המשטר בפני מצב אסטרטגי חדש, בו לראשונה היא ניצבת מול ישראל כאשר ארגון חיזבאללה עליו הסתמכה בהרתעת ישראל נפגע קשות ואינו יכול עוד למלא את תפקידו זה.
השלב החדש בלחימה בלבנון, וקונקרטית, מבצעי הביפרים וההוקי-טוקי ושורת החיסולים של צמרת הארגון ובראשם נסראללה, העמידו את איראן בפני מצב אסטרטגי חדש, בלתי צפוי ובעל השלכות חמורות אפשריות. הכניסה הקרקעית של צה"ל ללבנון, לצד המשך התקיפות על אתרי אמל"ח ופגיעה קשה בלוחמים, ובריחת כמיליון תושבים מהדרום, מהווים לראשונה, איום ממשי על מעמדו של ארגון חיזבאללה בלבנון. על הרקע הזה ולאחר התלבטות החליט המשטר האיראני לתקוף בישראל (1 אוקטובר) תוך שהוא מחבר בין החיסול של הנייה בטהראן לחיסול נסראללה בד'אחיה. ההחלטה לתקוף בישראל באמצעות כ-200 טילים בליסטיים על מספר מטרות כולל בקרבת ת"א משקפת תחושה חזקה של צורך לשקם את ההרתעה של איראן מול ישראל, ולא פחות מכך להפגין בפני שאר גורמי הציר שאיראן מגבה אותם ואינה מותירה אותם לבדם בשדה הקרב.
לצד המהלך ההתקפי פתח המשטר האיראני במהלכים דיפלומטיים לבלימת הסחף האפשרי בלבנון. שה"ח האיראני, עראקצ'י, הגיע לביירות (4 אוקטובר) ונפגש עם ראה"מ הזמני מיקאתי ועם נביה ברי, ראש הפרלמנט השיעי שהיווה את החולייה המקשרת בין נסראללה לממשל האמריקאי בדיונים על הסדרה אפשרית לסיום המלחמה, בהובלת השליח האמריקאי, עמוס הוכשטיין. הביקור בלבנון וההמשך בסוריה נועדו להבהיר את המשך תמיכתה של איראן בחיזבאללה ובעיקר להבטיח שגורמי הכוח האחרים לא ינצלו את המצב לקידום מהלכים פוליטיים שיפגעו באינטרסים של איראן.
ברקע, קולות מוושינגטון ומתוך לבנון לקדם בחירתו של נשיא שחיזבאללה מנע מזה כשנתיים, כמו גם קולות הקוראים לניתוק הקשר שטווה נסראללה בין הלחימה בצפון ללחימה בדרום. מספר ימים לאחר הביקור ונראה שטהראן שחסרה את הבכירים שלה – השגריר בלבנון שניפגע בביפר שהחזיק והגנרל נילפרושאן, סגן מפקד כוח קודס ומי שהיה אחראי על כלל הפעילות בלבנון ובסוריה שנהרג עם נסראללה – נאלצה לשלוח בכיר נוסף, את יו"ר המג'לס, קאליבאף (12 אוקטובר), שהצהיר כי הגיע בהזמנת נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, ובידו מסר מהמנהיג, חמנאהי, ומהנשיא, לחיזבאללה.
ביקורים בכירים אלו משקפים את הפגיעה הקשה שספגה איראן בלבנון ואת הקושי שלה לפעול מול חיזבאללה בהעדר הגורמים הבכירים של הארגון שחוסלו ע"י ישראל והעדרם גם של הבכירים האיראנים שניהלו את הקשרים מול הארגון כמו גם מול ממשלת לבנון. ההתפתחויות של השבועות האחרונים בלבנון כמו גם ההמתנה לתגובה ישראלית על התקיפה האיראנית, מעמידים את המשטר בפני מצב אסטרטגי חדש, בו לראשונה היא ניצבת מול ישראל כאשר ארגון חיזבאללה עליו הסתמכה בהרתעת ישראל נפגע קשות ואינו יכול עוד למלא את תפקידו זה.