שבעה באוקטובר 23/24
פרויקט מיוחד
שבעה באוקטובר 23/24
פרויקט מיוחד
עורכי הפרויקט: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, ירדן אסרף, דנה קרניאלי, עפר שלח
עורכי הפרויקט: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, ירדן אסרף, דנה קרניאלי, עפר שלח
שנה חלפה מאז אותה שבת באוקטובר בה נפתחה מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף ועל ישראל בכלל. למתקפת חמאס הצטרף למחרת השבת ארגון חיזבאללה בגבולה הצפוני של הארץ, וסימן חזית נוספת שהחלה כחזית משנית. שנה למלחמה הפכה לחזית ראשית וסוערת. סיכומי השנה נערכים תוך כדי קרבות ולחימה עצימה. בצפון, בדרום וכן באיו"ש ולאחר מתקפת טילים בליסטיים מאיראן והתעצמות בשיגורים מתימן ועראק לעבר ישראל. כאשר מאות אלפי תושבים מפונים מבתיהם ועשרות אלפי חיילים במילואים נלחמים בחזיתות השונות, ובתוך אלה – 101 חטופים טרם הושבו לבתיהם.
בפרויקט שלפניכם, המהווה נדבך של מחקר שיתפרסם בקרוב, אנחנו מבקשות להציג סקירה של המלחמה על פי חודשי השנה שחלפה. הסקירה ממפה את החודשים על פי פרמטרים חוזרים המייצגים את הממשקים העיקריים שנגעו ליחסי צבא-חברה במהלך חודשי הלחימה. לצד ציון האירועים המשמעותיים, הפרויקט מציג תפיסות ציבוריות בהקשרים רלוונטיים, כפי שאלו באו לידי ביטוי בסקרי דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי באופן עקבי לאורך כל המלחמה בסיוע מרכז הנתונים של המכון. אנחנו מזמינות אתכם לקריאה והעמקה בסיכום המוצג כאן, בנתונים נוספים המופיעים תחת מרכז הנתונים של המכון, ובהמשך במזכר המלא אשר יציג ניתוח מעמיק של שנת מלחמת חרבות ברזל.
שנה חלפה מאז אותה שבת באוקטובר בה נפתחה מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף ועל ישראל בכלל. למתקפת חמאס הצטרף למחרת השבת ארגון חיזבאללה בגבולה הצפוני של הארץ, וסימן חזית נוספת שהחלה כחזית משנית. שנה למלחמה הפכה לחזית ראשית וסוערת. סיכומי השנה נערכים תוך כדי קרבות ולחימה עצימה. בצפון, בדרום וכן באיו"ש ולאחר מתקפת טילים בליסטיים מאיראן והתעצמות בשיגורים מתימן ועראק לעבר ישראל. כאשר מאות אלפי תושבים מפונים מבתיהם ועשרות אלפי חיילים במילואים נלחמים בחזיתות השונות, ובתוך אלה – 101 חטופים טרם הושבו לבתיהם.
בפרויקט שלפניכם, המהווה נדבך של מחקר שיתפרסם בקרוב, אנחנו מבקשות להציג סקירה של המלחמה על פי חודשי השנה שחלפה. הסקירה ממפה את החודשים על פי פרמטרים חוזרים המייצגים את הממשקים העיקריים שנגעו ליחסי צבא-חברה במהלך חודשי הלחימה. לצד ציון האירועים המשמעותיים, הפרויקט מציג תפיסות ציבוריות בהקשרים רלוונטיים, כפי שאלו באו לידי ביטוי בסקרי דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי באופן עקבי לאורך כל המלחמה בסיוע מרכז הנתונים של המכון. אנחנו מזמינות אתכם לקריאה והעמקה בסיכום המוצג כאן, בנתונים נוספים המופיעים תחת מרכז הנתונים של המכון, ובהמשך במזכר המלא אשר יציג ניתוח מעמיק של שנת מלחמת חרבות ברזל.
שלב א'
שלב א׳ של הלחימה, שנמשך מה-7 באוקטובר עד ה-27 באוקטובר, החל על רקע הטראומה של אירועי ה-7 באוקטובר והחשש מפני סכנת ההתרחבות למלחמה רב זירתית, לאור הצטרפות חזבאללה והחות׳ים ללחימה, גם אם בהיקף מוגבל בשלב זה. לפרקים נראה היה שהחברה הישראלית התלכדה נוכח האסון וגילויי סולידריות ותמיכה הדדיים נרשמו בכלל המגזרים, לצד גיוס נרחב לצבא ולסיוע לנפגעי האסון. תחושת צדקת המלחמה היוותה קונצנזוס, ועל אף השבר הגדול מול כשלון צה"ל בהגנה על אזרחי ישראל, הציבור הביע אמון גבוה בצה"ל וביכולתו לנצח את המערכה, תוך שהוא שם את אירועי שבת השבעה באוקטובר במנגנון השהיה המופרד מתפיסתו הכללית את הצבא.
שלב א׳ של הלחימה, שנמשך מה-7 באוקטובר עד ה-27 באוקטובר, החל על רקע הטראומה של אירועי ה-7 באוקטובר והחשש מפני סכנת ההתרחבות למלחמה רב זירתית, לאור הצטרפות חזבאללה והחות׳ים ללחימה, גם אם בהיקף מוגבל בשלב זה. לפרקים נראה היה שהחברה הישראלית התלכדה נוכח האסון וגילויי סולידריות ותמיכה הדדיים נרשמו בכלל המגזרים, לצד גיוס נרחב לצבא ולסיוע לנפגעי האסון. תחושת צדקת המלחמה היוותה קונצנזוס, ועל אף השבר הגדול מול כשלון צה"ל בהגנה על אזרחי ישראל, הציבור הביע אמון גבוה בצה"ל וביכולתו לנצח את המערכה, תוך שהוא שם את אירועי שבת השבעה באוקטובר במנגנון השהיה המופרד מתפיסתו הכללית את הצבא.
אוקטובר
עם פתיחת המלחמה, על אף התוצאות הקשות של מתקפת ה-7 באוקטובר, הביע הציבור אמון גבוה בצה״ל, הן בדרגים הבכירים והן בחיילי השדה, וביכולתם לנצח את המערכה בעזה ומערכה אפשרית בצפון. מדדי האמון הגבוה באותם ימים ביטאו בעיקר סנטימנט רגשי חיובי כלפי הצבא ואת העובדה שהציבור הציב את אירועי ה-7 באוקטובר במעין קפסולה ומשהה את השיפוט שלו לגביהם. העובדה שראשי הצבא מיהרו לקחת אחריות בכלל המערכים, סייעה גם היא ליצירת אמון גבוה. בעיקר נוכח סירובו של הדרג המדיני לעשות זאת, דבר שחיזק את התפיסה החיובית הכללית כלפי הצבא. האמון כלפי הממשלה בחודש זה נמצא בשפל.
7.10 – מתקפת חמאס – מתקפה משולבת של ירי רקטי מסיבי לצד פלישה קרקעית לישובים ובסיסים בעוטף עזה. אף שלקח זמן עד שממדי ההרס התבהרו, בסופו של דבר הוכרז כי במתקפה נהרגו כ-1170 אנשים ו-255 נחטפו לעזה.
8.10 – חזבאללה הצטרף ללחימה ושיגר רקטות לעבר יישובי הצפון, תוך שהבהיר שהוא פועל במסגרת התייצבותו לצד העם הפלסטיני וכרך את תקיפותיו במערכה בדרום.
19.10 – החות'ים הצטרפו למערכה באמצעות שיגור טילי שיוט ומל״טים לעבר ישראל. מרבית הטילים והמל"טים יורטו על ידי ספינה אמריקאית.
28.10 – תחילת התמרון הקרקעי – כוחות צה״ל נכנסו לרצועת עזה.
7.10 – גיוס מילואים נרחב – כ-300 אלף חיילי מילואים גויסו בצו 8. שיח ציבורי נרחב על מחסור בציוד ראוי בקרב חיילי המילואים.
20.10– יהודית ונטלי רענן שוחררו בידי חמאס.
23.10 – יוכבד ליפשיץ ונורית קופר שוחררו בידי חמאס.
30.10 – אורי מגידיש חולצה בידי צה״ל ושב״כ.
8.10 – החל פינוי תושבים בצפון ובדרום.
12.10 – המחנה הממלכתי הצטרף לממשלה והוקמה ממשלת חירום.
שלב ב'
שלב ב׳ של המלחמה, שנמשך מה-28 באוקטובר עד ה-7 בינואר 2024, התאפיין בעצימות גבוהה של הלחימה בדרום, למעט ההפוגה לצורך השבת החטופים במסגרת הסכם. הציבור הישראלי המשיך ככלל להתלכד סביב צדקת המלחמה ובתוכה הכניסה הקרקעית לה ציפה, תוך תחושה של הישגים גבוהים במחיר שנתפס נמוך יותר מזה אליו הכינו את הציבור.אולם החלו להיאסף סימנים לחזרת הקיטוב הפוליטי, בין היתר על רקע היחס לסוגיית החטופים, למתן סיוע הומניטרי לעזה ולעתיד השלטון ברצועה. בנוסף, על רקע הירידה בשיגור רקטות מרצועת עזה, נדמה היה כי בעוד חלקים בחברה הישראלית ממשיכים להיות מושפעים עד מאוד מן הלחימה, בעיקר בדרום ובצפון וכן משפחות החטופים וחיילי המילואים, הרי שחלקים אחרים מתחילים אט אט לחזור לשגרה באופן שעורר לעיתים תסכול וביקורת. מדדי האמון הישירים בצבא נותרו גבוהים, אולם תמונת העומק הצביעה על תמונה מורכבת יותר ביחסו של הציבור לצבא.
שלב ב׳ של המלחמה, שנמשך מה-28 באוקטובר עד ה-7 בינואר 2024, התאפיין בעצימות גבוהה של הלחימה בדרום, למעט ההפוגה לצורך השבת החטופים במסגרת הסכם. הציבור הישראלי המשיך ככלל להתלכד סביב צדקת המלחמה ובתוכה הכניסה הקרקעית לה ציפה, תוך תחושה של הישגים גבוהים במחיר שנתפס נמוך יותר מזה אליו הכינו את הציבור.אולם החלו להיאסף סימנים לחזרת הקיטוב הפוליטי, בין היתר על רקע היחס לסוגיית החטופים, למתן סיוע הומניטרי לעזה ולעתיד השלטון ברצועה. בנוסף, על רקע הירידה בשיגור רקטות מרצועת עזה, נדמה היה כי בעוד חלקים בחברה הישראלית ממשיכים להיות מושפעים עד מאוד מן הלחימה, בעיקר בדרום ובצפון וכן משפחות החטופים וחיילי המילואים, הרי שחלקים אחרים מתחילים אט אט לחזור לשגרה באופן שעורר לעיתים תסכול וביקורת. מדדי האמון הישירים בצבא נותרו גבוהים, אולם תמונת העומק הצביעה על תמונה מורכבת יותר ביחסו של הציבור לצבא.
נובמבר
בחודש זה התבהרה אף יותר המגמה ולפיה, אף שנתוני האמון הכללי של הציבור בצבא, המבטאים זיקה רגשית חיובית, גבוהים, הרי שבתשובה לשאלות הבוחנות אמון המבטא נכונות לסמוך על הצבא, ואשר פונות לחשיבה רציונאלית – דוגמת האם מטרות הלחימה יושגו והאם האיום הבטחוני מעוטף עזה יוסר – היה הציבור ספקן יותר.
13.11 – צה״ל החל לפעול בבתי חולים ברצועה, לאחר הכנה ממושכת, מבצעית ותודעתית, בדגש על יצירת לגיטימציה בינ"ל לפעולה שנחשבה מורכבת מאוד מבחינת רגישות המטרה.
14.11 – החות׳ים הסלימו את איומיהם ואיימו לפגוע בספינות מסחריות ישראליות.
5.11 – על רקע תפקודן המרשים של נשים באירועי ה-7 באוקטובר שפורסם בהרחבה באמצעי התקשורת, לצד פעילותן של נשים לראשונה בתוך רצועת עזה שנחשפה גם היא, נרשמה תמיכה ציבורית רחבה במתן אפשרות לנשים להתמיין לכלל היחידות הלוחמות על בסיס קריטריון מקצועי בלבד.
24.11 – עסקה לשחרור חטופים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים והפוגה בלחימה יצאה לדרך. במהלך שבעת ימי ההפוגה שוחררו 80 חטופים ישראלים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית ו-24 בעלי אזרחות זרה.
30.11 – חייל המילואים יובל קסטלמן ז"ל נורה למוות בידי חייל מילואים. בעקבות הירי התעורר שיח נרחב אודות נהלי הפתיחה באש ופוליטיזציה של מערכת האכיפה.
דצמבר
על רקע ההפוגה בלחימה בסוף נובמבר, סקר שהתקיים בתחילת דצמבר חשף ירידה במרבית מדדי האמון, באופן העולה בקנה אחד עם מגמות כלליות לפיהן בעת מלחמה האמון עולה, ובזמן שהלחימה נפסקת, צפה ביקורת המכרסמת באמון. עם חידוש הלחימה חלה עלייה במדדי האמון הכלליים, אף כי נשמר הפער שבין מדדים אלו לבין מדדי העומק דוגמת השגת מטרות הלחימה והסרת האיום הבטחוני בעוטף.
1.12 – חודשה הלחימה על רקע קריסת עסקת החטופים.
26.12 – הושגה שליטה מבצעית בשכונות זיתון, שג׳אעיה, רימאל ושאטי ומעבר של מוקד הלחימה למרכז ודרום הרצועה.
24.12 – על אף נתונים חיוביים בסקרים, החל שיח ציבורי ברשתות החברתיות ובתקשורת על שחיקה גבוהה בקרב חיילי המילואים.
8.12 – נכשלה פעולת החילוץ של החטוף סהר ברוך ז״ל.
15.12 – 3 חטופים נהרגו מירי בשוגג על ידי צה״ל.
31.12 – שיעור המשיבים הסבורים כי פעילות קרקעית בעזה מעלה את הסיכוי להחזרת חטופים, ירד משמעותית, על רקע ריבוי דיווחים על מותם של חטופים והעדר פעולות חילוץ מוצלחות.
3.12 – הקיטוב והפילוג הפוליטיים בחברה הישראלית בסוגיות הנוגעות ללחימה ולחטופים העמיקו. כך למשל, נצפה פער של 20 אחוזים בין שיעור התומכים בהמשך עסקה תחת אותם תנאים במדגם הכולל לבין שיעורם בקרב המזדהים כ״ימין״ אידיאולוגי.
24.12 – נפתחה שנת הלימודים בחלק מן המוסדות האקדמיים, על רקע ביקורת ציבורית נוקבת על הניתוק בין העורף לחזית.
שלב ג'
שלב ג׳ של המלחמה, שנמשך מה-8 בינואר עד עתה, התאפיין בירידה הדרגתית בעצימות הלחימה בדרום ובמקביל לה עלייה הדרגתית בעצימות הלחימה בצפון, עד כי בחודש ספטמבר הכריז שר הביטחון שמרכז הכובד בלחימה עובר לצפון ובהמשך לכך, ביצע צה"ל סדרת פעולות עצימות וחיסולים של בכירים בהנהגת חזבאללה לרבות מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. קודם לכן, אירעו גם מתקפות משמעותיות נוספות מצד גורמים אחרים בציר ההתנגדות ובכללם מתקפה ישירה של איראן על ישראל וכן פגיעת כטב״מ ששוגר מתימן בתל אביב. במישור החברתי גברו באופן משמעותי הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, בפרט ביחס לסוגיות הנוגעות ללחימה ולחטופים, אך בה בעת נרשמה חזרה לעיסוק בסוגיות שהטרידו את החברה הישראלית עוד לפני ה-7 באוקטובר דוגמת הרפורמה המשפטית וגיוס חרדים. סוגיית החטופים המשיכה להוות פצע פעור עבור הציבור הישראלי, אשר המשיך להיות חלוק בעמדותיו ביחס לתנאים בהם ראוי לקיים עסקת חטופים ולתעדוף הראוי שבין מטרות המלחמה – מיטוט חמאס והשבת החטופים. בהיבטי האמון ניכר היה כי קיימת מגמה מובהקת של ירידה באמון בצבא במדדים שונים.
שלב ג׳ של המלחמה, שנמשך מה-8 בינואר עד עתה, התאפיין בירידה הדרגתית בעצימות הלחימה בדרום ובמקביל לה עלייה הדרגתית בעצימות הלחימה בצפון, עד כי בחודש ספטמבר הכריז שר הביטחון שמרכז הכובד בלחימה עובר לצפון ובהמשך לכך, ביצע צה"ל סדרת פעולות עצימות וחיסולים של בכירים בהנהגת חזבאללה לרבות מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. קודם לכן, אירעו גם מתקפות משמעותיות נוספות מצד גורמים אחרים בציר ההתנגדות ובכללם מתקפה ישירה של איראן על ישראל וכן פגיעת כטב״מ ששוגר מתימן בתל אביב. במישור החברתי גברו באופן משמעותי הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, בפרט ביחס לסוגיות הנוגעות ללחימה ולחטופים, אך בה בעת נרשמה חזרה לעיסוק בסוגיות שהטרידו את החברה הישראלית עוד לפני ה-7 באוקטובר דוגמת הרפורמה המשפטית וגיוס חרדים. סוגיית החטופים המשיכה להוות פצע פעור עבור הציבור הישראלי, אשר המשיך להיות חלוק בעמדותיו ביחס לתנאים בהם ראוי לקיים עסקת חטופים ולתעדוף הראוי שבין מטרות המלחמה – מיטוט חמאס והשבת החטופים. בהיבטי האמון ניכר היה כי קיימת מגמה מובהקת של ירידה באמון בצבא במדדים שונים.
ינואר
עד סיום שלב התמרון העצים נמשכה המגמה של אמון גבוה במדדים הכלליים, לצד פערים ביחס למדדי העומק.
2.1 – חוסל בכיר חמאס סאלח אלערורי בביירות.
7.1 – צה״ל הכריז על סיום שלב ב׳ של הלחימה.
1.1 – בג"ץ פסל את התיקון לחוק היסוד שביטל את השימוש בעילת הסבירות (המאפשרת לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית ולפסול החלטה של רשות מנהלית כאשר היא נתפסת כבלתי סבירה) בדעת רוב של שמונה שופטים אל מול שבעה.
1.1 – דיווחים על כך שצה״ל נערך לחזרת תושבים לשישה ישובים בעוטף עזה.
פברואר
נצפה המשך מגמת הירידה באמון הציבור בצה"ל הן במדדים הכלליים והן במדדי העומק.
ללא התפתחויות משמעותיות.
8.2 – פורסמו התיקונים לחוק שירות החובה ושירות המילואים במסגרתם הועלה מספר ימי המילואים לשנה והוארך שירות החובה.
26.2 – בג״ץ הוציא צו ביניים המחייב את הממשלה לנמק עד ל-31 במרץ את אי גיוס בחורי ישיבות, על רקע העדר חקיקה המסדירה את הפטור.
11.2 – חולצו החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן על ידי צה״ל ושב״כ ממבנה ברפיח.
18.2 – פורסם מתווה האוצר למענקים להחזרת תושבים ליישובי עוטף עזה.
27.2 – קוימו הבחירות לרשויות המקומיות במרבית המדינה. ההחלטה לקיים את הבחירות לוותה בביקורת על רקע העובדה שחלק מהמועמדים הינם משרתי מילואים.
מרץ
נצפה המשך מגמת הירידה באמון הציבור בצה"ל הן במדדים הכלליים והן במדדי העומק.
18.3 – מבצע ״ניתוח מקומי״ – צה״ל חזר לפעול בבית החולים שיפא.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
1.3 – החלה חזרת תושבי העוטף לישובים על פי מתווה האוצר.
25.3 – גדעון סער התפטר מהממשלה ופרש מהמחנה הממלכתי.
31.3 – פיקוד העורף העריך שכ-70 אחוזים מתושבי העוטף חזרו לישובים.
אפריל
נצפה המשך במגמת הירידה באמון הציבור בצה"ל הן במדדים הכלליים והן במדדי העומק.
1.4 – חה״א תקף מבנה המשוייך לקונסוליה האיראנית בדמשק וחיסל את בכיר כוח קדס מחמד רזא זאהדי.
13.4 – ליל הכטב"מים- איראן שיגרה מאות טילים וכטב״מים לעבר ישראל. מרבית האיומים ששוגרו יורטו על ידי צה"ל בשיתוף פעולה עם קואליציה בין לאומית.
19.4 – בוצעה תקיפה המיוחסת לישראל של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן.
22.4 – ראש אמ״ן הגיש את התפטרותו לרמטכ״ל. מפקד פיקוד מרכז הודיע על פרישתו.
28.4 – דווח כי עשרות לוחמי צנחנים במילואים הודיעו כי לא יתייצבו לסבב מילואים נוסף.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
מאי
על רקע הירידה המשמעותית בעצימות הלחימה מחד, והיעדר הישגים חדשים וברורים של הצבא בלחימה, ניכרת התחלה של ירידה גם במדדי האמון הכלליים וגם במדדי העומק. ירידה זו קשורה בין היתר בתחושת דשדוש הלחימה והפיכת המאזן בין ריבוי נפגעים למיעוט הישגים.
6.5 – צה״ל החל לפעול ברפיח ובמקביל חזר לפעול באזורים בהם כבר פעל בצפון הרצועה.
2.5 – הרמטכ״ל ושר הביטחון הודיעו על סבב מינויים בכירים בשורות הצבא.
15.5 – רה״מ הודיע כי יקדם את הצעתו של שר הביטחון לשעבר, בני גנץ, לחוק הגיוס, בהסתמך על דין הרציפות.
6.5 – התעורר שיח המנגיד בין הכניסה לרפיח לאפשרות לעסקת חטופים.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
יוני
על רקע הצלחת מבצע ארנון, נבלמה הירידה במדדי האמון ובחלקם אף התקיימה עלייה קלה, אף כי לא לשיעורם טרם חודש מאי.
7.6 – דווח כי צה״ל השלים את ההשתלטות על ציר פילדלפי עד לים.
5.6 – הממשלה הרחיבה את גיוס המילואים ואישרה את גיוסם של 350,000 לוחמים עד לסוף אוגוסט.
9.6 – מפקד אוגדת עזה הגיש את התפטרותו לרמטכ״ל.
25.6 – בג״צ קבע פה אחד כי המדינה חייבת לנהוג כלפי החרדים באותה מדיניות בה היא נוהגת כלפי כלל האוכלוסיה, ועל כן על הצבא לפעול לגיוסם ככל ברי הגיוס.
8.6 – מבצע ארנון- חולצו ארבעה חטופים בחיים מ-2 דירות במחנה הפליטים נוסייראת.
9.6 – פורקה ממשלת החירום וכן המחנה הממלכתי פרש מהממשלה.
יולי
על רקע, העדר הישגים משמעותיים והמשך נפגעים, התחדשה מגמת הירידה במדדי האמון הכלליים לשיעורים נמוכים אף מאלו שנצפו בחודש מאי. זאת ועוד, על רקע פרסום תחקיר בארי והשיח הביקורתי על אודותיו, נרשם אמון ציבורי נמוך בצה״ל ביחס לאופן התחקור והפקת הלקחים מאירועי ה-7 באוקטובר.
11.7 – פורסם תחקיר בארי על רקע ביקורת ציבורית קשה לאור הפניית אצבע מאשימה ראשונה כלפי לוחמי יחידת שלדג.
13.7 – חוסל מחמד דף ומפקד חטיבת חאן יונס.
19.7 – כטב״ם ששיגרו החות׳ים בתימן פגע בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח.
20.7 – מבצע ״יד ארוכה״ – צה״ל תקף שורת יעדים בתימן, בדגש על נמל חודיידה.
29.7 – מצ״ח פשטה על בסיס שדה תימן לאחר שחיילי מילואים נחשדו בהתעללות בעצור פלסטיני. בעקבות הפשיטה קמה מחאה ציבורית במסגרתה אזרחים ואף נבחרי ציבור פרצו לבסיס שדה תימן ולבסיס בית ליד.
31.7 – חוסל בכיר חזבאללה פואד שכר בביירות ובכיר חמאס אסמעיל הנייה בטהראן.
21.7 – צה״ל הודיע ששלח אלף צווי גיוס ראשונים לחרדים. מדיניות הצבא בהקשר זה ספגה ביקורת ציבורית על רקע בידול בין צורת ההתנהלות כלפי חרדים אל מול צורת ההתנהלות ששל צה"ל כלפי מלש"בים אחרים.
24.7 – חלק ממשפחות החטופים הצטרפו לרה״מ בנאומו בקונגרס בעוד אחרות סירבו לעשות כן. התנהל שיח ציבורי ער סביב הסוגייה.
לא נצפו התפתחויות משמעותיות בחודש זה.
אוגוסט
על רקע ההצלחות המבצעיות בחיסולם של פואד שכר ואסמאעיל הנייה, ניכרה עלייה קלה במדדי האמון.
25.8 – על רקע מידע מודיעיני על כוונת חזבאללה לירות לאתרים אסטרטגיים בישראל, צה״ל פתח במתקפת מנע מוגבלת בלבנון. חזבאללה טען לשיגור ופגיעת כטב״מים בבסיס גלילות ובבסיס עין שמר.
27.8 – החל מבצע ״מחנות קיץ״ בשומרון לסיכול פעילות טרור.
5.8 – החלו מועדי ההתייצבות של חרדים בלשכות הגיוס. שיעורי ההתייצבות היו נמוכים מאוד וימי התייצבות לוו בהפגנות סוערות.
21.8 – התקיים טקס חילופי ראש אמ״ן ואלוף שלומי בינדר נכנס לתפקיד. הטקס זכה לביקורת ציבורית נוקבת והאשמות כי הוא מבטא את הניתוק שראשי הצבא מצויים בו.
27.8 – פרחאן קאדי חולץ ממנהרות חמאס ברפיח.
29.8 – הקבינט המדיני-בטחוני הצביע בעד הישארות ישראל בציר פילדלפי, בצעד שעורר מחלוקות בקרב משפחות החטופים, כאשר חלקן טענו כי הדבר מצמצם את הסיכוי לעסקה בעוד אחרות טענו שהוא מגדיל אותו.
15.8 – הסתיים מימון השהות במלונות למפוני העוטף.
18.8 – החל שיח על טקסי ההנצחה ל-7 באוקטובר. מחלוקת ציבורית התעוררה על רקע מינוי השרה מירי רגב לאחראית על הטקסים והצהרה של חלק ממשפחות החטופים וקורבנות ה-7 באוקטובר כי יקיימו טקס אלטרנטיבי.
ספטמבר
על רקע ההצלחות המבצעיות בגזרה הצפונית, נצפתה עלייה משמעותית במדדי האמון הכלליים ובמדדי העומק.
17.9 – החלה הסלמה משמעותית בלחימה בגזרה הצפונית. מכשירי ביפר של אנשי חזבאללה התפוצצו סימולטנית ברחבי לבנון וסוריה בפעולה המיוחסת לישראל. למחרת מכשירי קשר של אנשי חזבאללה התפוצצו סימולטנית ברחבי לבנון בפעולה המיוחסת לישראל. בהמשך לכך, ב-19.9 ישראל הסלימה את תקיפותיה בלבנון וחזבאללה מגיב בהגברת הירי והרחבת טווח הירי.
20.9 – חוסל בכיר חזבאללה אברהים עקיל וצמרת כוח רדואן בביירות.
27.9 – בתקיפת המפקדה המרכזית של חזבאללה בביירות, חוסל מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה לצד בכיר חזבאללה עלי כרכי.
30.9 – ישראל פתחה בתמרון קרקעי בדרום לבנון
15.9 – על רקע דיווחים על התחייבותו של רה״מ להעביר חוק גיוס חדש שיפטור חרדים משירות צבאי לפני אישור התקציב, מרבית הציבור הישראלי סבור כי במידה שהחוק יועבר הדבר יוביל לפגיעה במוטיבציה לשירות קרבי.
18.9 – אוגדה 98 הוסטה מעזה אל חזית הצפון
27.9 – שתי חטיבות מילואים גויסו למשימות מבצעיות בגזרה הצפונית.
1.9 – חוולצו גופות שישה חטופים ממנהרה ברפיח בהמשך פורסם כי החטופיםנרצחו על ידי חמאס זמן קצר קודם לכן. והדבר עורר שיח ציבורי נרחב אודות היחס שבין הלחץ הצבאי לשחרור החטופים.
26.9 – משפחות חטופים הצטרפו אל ביקורו של רה"מ נתניהו באו"ם
1.9- בעקבות חילוץ גופות החטופים, הכריז יו"ר ההסתדרות על השבתת המשק החל ב-2.9 והתקיימו הפגנות המוניות. למחרת בית הדין לעבודה פסק כי השביתה הינה פוליטית ובלתי חוקית ומתוקף כך אילץ את העובדים לחזור לעבודה.
27.9 – דירוג האשראי של ישראל הורד בשתי דרגות על ידי סוכנות דירוג האשראי מודי'ס