בשבוע שעבר (24-26 באפריל) ביקר שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, בסין, שם נפגש עם בכירי הממשל, בראשם הנשיא שי ג׳ין-פינג. הביקור הוא אבן דרך נוספת בניסיון של המעצמות לייצב את היחסים ביניהן ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים בדרג הבכיר. עם זאת, על אף הניסיון של שני הצדדים לשדר 'עסקים כרגיל', קשה להסתיר את המתיחות והמחלוקות ביניהם. ההודעות הרשמיות שיצאו לאחר הביקור משקפות את זוויות הראייה השונות של שתי המדינות בנוגע ליחסיהן.
ההודעה שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית הבליטה את הצורך "לנהל באחריות את התחרות" בין המדינות תוך שימוש בערוצים דיפלומטים בדרג גבוה כדי ללבן מחלוקות ולקדם שיתופי פעולה בין הצדדים. ההודעה סוקרת את הסוגיות העיקריות שעל הפרק בדיאלוג שבין המדינות, כמו המאבק בהפצת סמים סינטטיים, חיזוק ערוצי התקשורת הצבאיים למניעת חיכוך ומיסקלקולציה, הנעת דיאלוג בתחום הבינה המלאכותית והסרת מגבלות שפוגעות בשת"פ אקדמי ועסקי. ההודעה מציינת גם את הטענות והבקשות של ארצות הברית מסין. כך, לדוגמה, הטענה כי מדיניותה הכלכלית הלא-הוגנת של סין ויכולות הייצור העודפות שלה פוגעות בסחר הבינלאומי, בכלכלה האמריקאית ובבטחונה הלאומי, ולפיכך ארצות הברית תמשיך במדיניותה למנוע מסין גישה לטכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות בהן היא עושה שימוש לרעה. בלינקן גם העלה בפני הנשיא שי את סוגיית האמריקאים שיציאתם מסין נאסרת, את שחיקת האוטונומיה של הונג-קונג, הפרת זכויות האדם בסין, התמיכה הסינית בתעשיות הביטחוניות ברוסיה ובמלחמתה באוקראינה, המתיחות בים סין הדרומי וכמובן, את סוגיית טאיוואן המעיבה דרך קבע על היחסים בין המעצמות.
בהודעה שיצאה לאחר הפגישה מטעמו של הנשיא שי ג׳ין-פינג, אין כמעט איזכור של אותן סוגיות קונקרטיות שעל הפרק בין המדינות. ההודעה חוזרת על העקרונות שהציע הנשיא שי למקבילו, הנשיא ביידן, לניהול "יחסים אחראיים" בין שתי המעצמות: פיתוח תפיסת יחסים משותפת, ניהול יעיל של מחלוקות, קידום שת"פ מועיל, נשיאה משותפת באחריות המעצמתית של שתי המדינות, וקידום הדיאלוג בין שני העמים. גם מצדו, הנשיא שי לא חוסך ביקורת כלפי ארצות הברית וטוען שזו מקימה בריתות אזוריות שנועדו לחסום את סין, בשעה ששתי המדינות נדרשות לסייע אחת לשנייה להצליח, לכבד מילים ולבטאם במעשים ולא ״להגיד דבר אחד ולעשות דבר אחר״.
בשבוע שעבר (24-26 באפריל) ביקר שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, בסין, שם נפגש עם בכירי הממשל, בראשם הנשיא שי ג׳ין-פינג. הביקור הוא אבן דרך נוספת בניסיון של המעצמות לייצב את היחסים ביניהן ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים בדרג הבכיר. עם זאת, על אף הניסיון של שני הצדדים לשדר 'עסקים כרגיל', קשה להסתיר את המתיחות והמחלוקות ביניהם. ההודעות הרשמיות שיצאו לאחר הביקור משקפות את זוויות הראייה השונות של שתי המדינות בנוגע ליחסיהן.
ההודעה שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית הבליטה את הצורך "לנהל באחריות את התחרות" בין המדינות תוך שימוש בערוצים דיפלומטים בדרג גבוה כדי ללבן מחלוקות ולקדם שיתופי פעולה בין הצדדים. ההודעה סוקרת את הסוגיות העיקריות שעל הפרק בדיאלוג שבין המדינות, כמו המאבק בהפצת סמים סינטטיים, חיזוק ערוצי התקשורת הצבאיים למניעת חיכוך ומיסקלקולציה, הנעת דיאלוג בתחום הבינה המלאכותית והסרת מגבלות שפוגעות בשת"פ אקדמי ועסקי. ההודעה מציינת גם את הטענות והבקשות של ארצות הברית מסין. כך, לדוגמה, הטענה כי מדיניותה הכלכלית הלא-הוגנת של סין ויכולות הייצור העודפות שלה פוגעות בסחר הבינלאומי, בכלכלה האמריקאית ובבטחונה הלאומי, ולפיכך ארצות הברית תמשיך במדיניותה למנוע מסין גישה לטכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות בהן היא עושה שימוש לרעה. בלינקן גם העלה בפני הנשיא שי את סוגיית האמריקאים שיציאתם מסין נאסרת, את שחיקת האוטונומיה של הונג-קונג, הפרת זכויות האדם בסין, התמיכה הסינית בתעשיות הביטחוניות ברוסיה ובמלחמתה באוקראינה, המתיחות בים סין הדרומי וכמובן, את סוגיית טאיוואן המעיבה דרך קבע על היחסים בין המעצמות.
בהודעה שיצאה לאחר הפגישה מטעמו של הנשיא שי ג׳ין-פינג, אין כמעט איזכור של אותן סוגיות קונקרטיות שעל הפרק בין המדינות. ההודעה חוזרת על העקרונות שהציע הנשיא שי למקבילו, הנשיא ביידן, לניהול "יחסים אחראיים" בין שתי המעצמות: פיתוח תפיסת יחסים משותפת, ניהול יעיל של מחלוקות, קידום שת"פ מועיל, נשיאה משותפת באחריות המעצמתית של שתי המדינות, וקידום הדיאלוג בין שני העמים. גם מצדו, הנשיא שי לא חוסך ביקורת כלפי ארצות הברית וטוען שזו מקימה בריתות אזוריות שנועדו לחסום את סין, בשעה ששתי המדינות נדרשות לסייע אחת לשנייה להצליח, לכבד מילים ולבטאם במעשים ולא ״להגיד דבר אחד ולעשות דבר אחר״.