בשבוע הראשון של חודש מארס מלאו מאה שנים לביטול מוסד הח'ליפות האסלאמית, אחרי מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העת'מאנית. כמה סניפים של מפלגת השחרור האסלאמית [חזב אל-תחריר אל-אסלאמי] תיזמנו את הכנס השנתי שלהם לסוף אותו השבוע, ביניהם הסניף בארה"ב שערך את הכנס בעיר אילינוי תחת הכותרת "עזה: משבר ופתרון – תפקידם של המוסלמים בארה"ב".
חזב אל-תחריר הוא ארגון אסלאם פוליטי-רדיקלי מוביל בזירה הבינלאומית. הוא הוקם במקור בשנות ה-50' של המאה הקודמת, פונה בעיקר לקהל משכיל, וכיום פעיל בלפחות 32 מדינות. הארגון שואף להקים מחדש את מדינת הח'ליפות האסלאמית כמענה לבעיות ה"אומה האסלאמית", דוחה את הדמוקרטיה המערבית שנתפסת בעיניו כאידיאולוגיה של חוסר אמונה [כפר], ואף הוציא לפועל קמפיינים במדינות שונות בקריאה למוסלמים שלא להצביע. הוא מציג ערכי ייסוד מערביים כצבועים שנועדו לשרת רק את האינטרסים של המערב. הארגון טוען להיותו 'לא-אלים', אך פעילי טרור נקשרו אליו בעבר, וכניסתם של דובריו למדינות שונות נאסר. במערב – פעילותו בגרמניה נאסרה בכלל, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל" – גם בבריטניה. שר הפנים הבריטי אמר כי מדובר בגוף אנטישמי המעודד ומקדם טרור באופן אקטיבי.
למרות שה"ברית האדומה-ירוקה" בין פעילי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי פעילה בזירות מפתח אזרחיות וציבוריות במערב כבר למעלה משני עשורים, רבים עדיין תוהים מה משותף לשני הגורמים האלה, שמאמינים לכאורה בערכים סותרים. המסרים שעלו בכנס הארגון בארה"ב דומים מאד לאלה שאותם מקדמים פעילי שמאל רדיקלי, ומשקפים "התלכדות נראטיבים", לפחות חלקית:
• מאה השנים האחרונות הוצגו ככאלה שמתנהלות בהתאם לאינטרסים קולוניאליסטיים ומאופיינות בגבולות מלאכותיים ובמינוי שליטי בובה ערביים ומוסלמים שמתמנים מכוח 'קללת' הלאומיות המערבית; החוק הבינלאומי מוחל רק במקומות המשרתים את האינטרסים הקולוניאליסטיים.
• העולם המערבי הלא-מאמין ממשיך במסעי הצלב ומבצע 'רצח עם' במוסלמים ברחבי העולם – בבוסניה, קשמיר, באויגורים שבסין ובעזה, ומטרה נוספת שלו היא להרוס את דרך החיים המוסלמית.
• ישראל (שהוצגה כקולוניה ציונית או יהודית) הוקמה בגלל הגזענות האירופית, וחוסר היכולת של אירופה לטפל בנושא ללא אלימות. הועלתה קריאה ל"צבאות האסלאם", במיוחד במדינות השכנות לישראל, לפעול לשחרור כל שטחי פלסטין. במדינות רחוקות כמו ארה"ב, על המוסלמים להתרכז באקטיביזם ועבודה לקראת הקמת מדינת הח'ליפות, גם באמצעות שימור זהותו של הנוער.
בימינו, לצד המערכה הצבאית, המאבק על קיומה של ישראל ובלימת האנטישמיות בכלל הוא בראש ובראשונה נגד אידיאולוגיות קצה המתפשטות בזירות 'אזרחיות' שונות, ולעיתים זוכות לתמיכה גם משחקנים מדינתיים. רק מתוך הבנה בסיסית זאת ניתן יהיה לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות כמענה לאתגרים אלה.
בשבוע הראשון של חודש מארס מלאו מאה שנים לביטול מוסד הח'ליפות האסלאמית, אחרי מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העת'מאנית. כמה סניפים של מפלגת השחרור האסלאמית [חזב אל-תחריר אל-אסלאמי] תיזמנו את הכנס השנתי שלהם לסוף אותו השבוע, ביניהם הסניף בארה"ב שערך את הכנס בעיר אילינוי תחת הכותרת "עזה: משבר ופתרון – תפקידם של המוסלמים בארה"ב".
חזב אל-תחריר הוא ארגון אסלאם פוליטי-רדיקלי מוביל בזירה הבינלאומית. הוא הוקם במקור בשנות ה-50' של המאה הקודמת, פונה בעיקר לקהל משכיל, וכיום פעיל בלפחות 32 מדינות. הארגון שואף להקים מחדש את מדינת הח'ליפות האסלאמית כמענה לבעיות ה"אומה האסלאמית", דוחה את הדמוקרטיה המערבית שנתפסת בעיניו כאידיאולוגיה של חוסר אמונה [כפר], ואף הוציא לפועל קמפיינים במדינות שונות בקריאה למוסלמים שלא להצביע. הוא מציג ערכי ייסוד מערביים כצבועים שנועדו לשרת רק את האינטרסים של המערב. הארגון טוען להיותו 'לא-אלים', אך פעילי טרור נקשרו אליו בעבר, וכניסתם של דובריו למדינות שונות נאסר. במערב – פעילותו בגרמניה נאסרה בכלל, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל" – גם בבריטניה. שר הפנים הבריטי אמר כי מדובר בגוף אנטישמי המעודד ומקדם טרור באופן אקטיבי.
למרות שה"ברית האדומה-ירוקה" בין פעילי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי פעילה בזירות מפתח אזרחיות וציבוריות במערב כבר למעלה משני עשורים, רבים עדיין תוהים מה משותף לשני הגורמים האלה, שמאמינים לכאורה בערכים סותרים. המסרים שעלו בכנס הארגון בארה"ב דומים מאד לאלה שאותם מקדמים פעילי שמאל רדיקלי, ומשקפים "התלכדות נראטיבים", לפחות חלקית:
• מאה השנים האחרונות הוצגו ככאלה שמתנהלות בהתאם לאינטרסים קולוניאליסטיים ומאופיינות בגבולות מלאכותיים ובמינוי שליטי בובה ערביים ומוסלמים שמתמנים מכוח 'קללת' הלאומיות המערבית; החוק הבינלאומי מוחל רק במקומות המשרתים את האינטרסים הקולוניאליסטיים.
• העולם המערבי הלא-מאמין ממשיך במסעי הצלב ומבצע 'רצח עם' במוסלמים ברחבי העולם – בבוסניה, קשמיר, באויגורים שבסין ובעזה, ומטרה נוספת שלו היא להרוס את דרך החיים המוסלמית.
• ישראל (שהוצגה כקולוניה ציונית או יהודית) הוקמה בגלל הגזענות האירופית, וחוסר היכולת של אירופה לטפל בנושא ללא אלימות. הועלתה קריאה ל"צבאות האסלאם", במיוחד במדינות השכנות לישראל, לפעול לשחרור כל שטחי פלסטין. במדינות רחוקות כמו ארה"ב, על המוסלמים להתרכז באקטיביזם ועבודה לקראת הקמת מדינת הח'ליפות, גם באמצעות שימור זהותו של הנוער.
בימינו, לצד המערכה הצבאית, המאבק על קיומה של ישראל ובלימת האנטישמיות בכלל הוא בראש ובראשונה נגד אידיאולוגיות קצה המתפשטות בזירות 'אזרחיות' שונות, ולעיתים זוכות לתמיכה גם משחקנים מדינתיים. רק מתוך הבנה בסיסית זאת ניתן יהיה לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות כמענה לאתגרים אלה.