גאורגי פורוסקון

כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?

מדוע רוסיה, שחרטה פעם על דגלה את שימור זיכרון השואה, עושה כעת שימוש ציני באותו זיכרון כדי להכפיש את ישראל?

מדוע דווקא עכשיו – במהלכה של מלחמת "חרבות ברזל" – זהו הזמן לשנות את המדיניות הישראלית כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה?

שני אירועים יוצאי דופן שהתרחשו לאחרונה ברוסיה מלמדים על האופן שבו מתמודד המשטר עם אירועים בלתי צפויים. מה על ישראל ללמוד מכך?

התרסקות המטוס המסתורית שבה נהרגו מייסד כוח ואגנר ותשעה נוספים היא בעלת השפעות פוליטיות וצבאיות מידיות. מה צפוי להיות עתידו של צבא שכירי החרב הידוע לשמצה – והאם יציבות משטר פוטין התחזקה בעקבות האירוע?

מוסקבה האיצה בשנים האחרונות את מערך שיתופי הפעולה בינה לבין שחקנים מערערי סדר ברחבי העולם על פי הגיון העימות עם המערב, שהתעצם על רקע המלחמה באוקראינה. רבים משחקנים אלה, מדינות וארגוני טרור, פועלים במזרח התיכון ומעורבים בעימותים המזוינים עם ישראל באופן שהופך את האסטרטגיה הרוסית הזאת לאיום עקיף עליה. הצעדים האסרטיביים של ישראל בזירות החיכוך בחודשים האחרונים במסגרת המלחמה הרב-זירתית שלה, שהקרינו על אינטרסים ונכסים רוסיים, וכן החתירה של הנשיא טראמפ להסכמות מהירות עם רוסיה, עשויים לרסן את האסטרטגיה הרוסית המתגרה. ניתוח השיקולים והאינטרסים של הקרמלין באזור מסייע להבין את הקשר הסיבתי בין ההתפתחויות לבין שינוי ההתנהלות הרוסית. על ישראל להבין כיצד נכון לפרש את הפעילות של מוסקבה, אילו פעולות ישראליות תורמות לריסון הקשרים של רוסיה עם גורמים עוינים לישראל, וכיצד המשא ומתן בין מוסקבה מול וושינגטון יכול לשנות את מדיניותה במרחב.