אל מול פוטנציאל הנפיצות – העשוי להתעצם בשל יישום קווי המדיניות של הממשלה החדשה בישראל, כגון הרחקת הפלסטינים משטחי C; עלייה נרחבת של יהודים להר הבית והרשאה לתפילת יהודים במתחם; הגברת הפעילות הביטחונית לסיכול ולפירוק תשתיות טרור בשטחי הרשות; בנייה בשטח E1 העוטף את ירושלים ממזרח; ומנגד, פעילות לעומתית פלסטינית לגינוי ולהחרמת ישראל בערכאות בינלאומיות, לצד היחלשות הרשות הפלסטינית ומאבקי הירושה – על ישראל להפעיל שורת צעדים מרסנים:  

• לקיים דיאלוג ביטחוני להתוויית הבנות רלוונטיות לחיזוק ולייצוב משילותה של הרשות הפלסטינית, ועיקרן: התחייבות ישראלית להפחית את הפעילות בשטחי הרשות, אם וכאשר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יממשו את אחריותם למאבק בטרור, לפרק תשתיות טרור ולהנחיל חוק וסדר. על כן חשוב לסייע לרשות לערוך רפורמות במנגנוני הביטחון לשם חיזוק אפקטיביות הביצוע שלהם. חשוב לשלב את ירדן ואת המתאם הביטחוני האמריקאי (USSC) בתהליכים של בניית תפיסת הפעלה, הגדרה ברורה של אחריות וסמכות בין המנגנונים, שינויים במבנה הארגוני והכשרה.
• אם יושגו רגיעה ביטחונית ויציבות, מוצע שממשלת ישראל – בניגוד לכוונה לשנות את חוק ההתנתקות – תעניק לרשות הפלסטינית שליטה מלאה בצפון השומרון (אזור שבו אין התיישבות יהודית). צעד זה יראה לפלסטינים ולקהילה הבינלאומית שישראל אינה מעוניינת לוותר על חזון ההיפרדות לשתי ישויות נפרדות ומובחנות, והיא אף מוכנה לפשרות טריטוריאליות. הדבר גם יעביר לרשות את עול האחריות ויחייבה להפגין שליטה בשטח.
• לשלב את הרשות הפלסטינית בהסדרים אזוריים על בסיס 'הסכמי אברהם'. בחודשים האחרונים נחלשת התנגדות הרשות להשתלבות בהסכמים אזוריים, וניכרת הבנה כי אין לה "כוח וטו" על היחסים בין ישראל למדינות ערב. אף ייתכן שהשתלבות הרשות בהסדרים אזוריים תדרבן את ערב הסעודית להצטרף להסכמי אברהם. מול המדינות השותפות להסכמי אברהם נכון לבחון אפשרויות לשילוב הרשות הפלסטינית בפרויקטים אזוריים באופן שיועיל לכלכלתה ולמשילותה (ללא פגיעה באינטרסים הבילטרליים של ישראל).
• לחדול מבלימת צמיחתה של מנהיגות פלסטינית חדשה, המבוססת על הנהגות מקומיות, אנשי עסקים, אקדמאים, ראשי אגודות סטודנטים וגורמי חברה אזרחית. אלו יכולים לייצר איים של יציבות במחנה הפלסטיני הנפרם, ומתוכם אולי תצמח הנהגה חלופית לתנועות פתח וחמאס.
• על ישראל להיזהר מביצוע צעדים חד-צדדיים שיש בהם כדי לשנות מהותית את המציאות בזירת הסכסוך. זאת בייחוד בכל הקשור להחלת ריבונות (קרי, סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון, הקמת התנחלויות חדשות ואישור מאחזים לא-חוקיים. לצעדי סיפוח ללא תמיכת ארצות הברית – ממשל ביידן הקדים והודיע כי יתנגד להם – יהיו השלכות שליליות על ישראל, ובמרכזן: פגיעה קשה ביחסים עם ארצות הברית ואירופה; פגיעה בהסכמי השלום עם ירדן ומצרים, בהסכמי אברהם וביכולת להרחיבם ולהעמיקם; המרצת אחדות בין פתח לחמאס והתלכדות סביב ההתנגדות האלימה; דרישה פלסטינית לאפשר קיום בחירות ברשות, כולל בירושלים; קידום הכרה בינלאומית (מועצת הביטחון) במדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים; הגברת הגינוי לישראל בפורומים בינלאומיים, עד כדי הטלת סנקציות.