המשבר באוקראינה מאתגר את השלטונות בקפריסין. לאורך השנים האי היווה עבור אזרחים רוסים בעלי הון מקום מקלט. כבר ב-2020 חשפה רשת אל-גז'ירה כי חלק ממקבלי "דרכון הזהב" (אזרחות על בסיס השקעות) בקפריסין קיבלו את האזרחות אף שעמדו נגדם האשמות משפטיות שהיו אמורות למנוע את קבלת האזרחות. אזרחים ממוצא רוסי היו הקבוצה הגדולה ביותר מבין מבקשי "דרכון הזהב". בעקבות חשיפת השחיתות סביב הענקת הדרכונים, קפריסין הקפיאה את התוכנית. על פי הנתונים הקפריסאיים, ההשקעות הרוסיות הישירות במדינה עמדו בסוף שנת 2020 על 118 מיליארד דולר, שהם כמעט רבע מההשקעות הזרות בקפריסין. לעומת זאת, על פי הנתונים הרוסיים היקף ההשקעות הרוסיות בקפריסין עמד על כ-190 מיליארד דולר. פערים אלו בנתוני ההשקעות הרוסיות בקפריסין התקיימו בכל העשור האחרון (ראו תרשים). ההשקעות הרוסיות בקפריסין באות לידי ביטוי בין היתר באחזקת חשבונות בבנקים קפריסאים ומניות של בנקים באי.

על פי נתוני הלמ"ס הקפריסאית, מספר התיירים מרוסיה ואוקראינה היווה כשליש מסך התיירים ב-2021 בדומה לסך התיירים מהאיחוד האירופי. על פי הערכות בתעשייה, התיירות מאוקראינה ורוסיה הייתה צפויה להיות בין חמישית לרבע מהתיירות הנכנסת בעונת הקיץ ועכשיו ההגעה העתידית של תיירים אלו היא בסימן שאלה. כך, אמנם קפריסין יישרה קו עם הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה, אך התהליך היה לא פשוט עבורה והיא הייתה יותר מהוססת ממדינות אחרות באיחוד לגבי ההצטרפות לסנקציות (בפרט לגבי ניתוק הבנקים הרוסים ממערכת הSWIFT וסגירת המרחב האווירי).

מבחינת דעת הקהל בקפריסין, סקרים מראים שרוב מקרב האוכלוסייה היוונית-קפריסאית מסכים עם העמדה של נאט"ו ושל האיחוד האירופי שמה שמתרחש באוקראינה הוא פלישה רוסית. לצד זאת, הם רואים דמיון בין מה שהתרחש באוקראינה למה שהתרחש בקפריסין ב-1974 ולכן יש תסכול מסוים מהתגובה הנחרצת של הקהילה הבינלאומית בעת הנוכחית בהשוואה לעובדה שחלוקת קפריסין עודנה שרירה וקיימת. יש גם לציין שלבריטניה יש עדיין בסיסים בקפריסין והיא תגברה את הכוחות האוויריים שם לאור עליית המתח בין נאט"ו ורוסיה. הקשיים הנובעים מהמצב באוקראינה הינם בנוסף לעובדה שקפריסין עוד לא התאוששה מההשלכות השליליות של מגפת הקורונה וכן שנראה שתהליך ההפשרה שטורקיה מנהלת מול רוב שכנותיה, כולל ישראל, פסח על קפריסין. כך יש חששות בניקוסיה, שקפריסין תישאר מאחור בהסכמות שיושגו בין טורקיה לבין מדינות אחרות באזור, כולל לגבי אפשרויות ייצוא הגז הטבעי. יש לציין שלאורך העשור האחרון הייתה זאת קפריסין שבמידה רבה דחפה את קידום הברית ההלנית בין ישראל, יוון וקפריסין. יש חשיבות להיות ערים למצוקה שבה ניקוסיה נמצאת בעת הנוכחית ולקחת בחשבון גם את שיקוליה.
המשבר באוקראינה מאתגר את השלטונות בקפריסין. לאורך השנים האי היווה עבור אזרחים רוסים בעלי הון מקום מקלט. כבר ב-2020 חשפה רשת אל-גז'ירה כי חלק ממקבלי "דרכון הזהב" (אזרחות על בסיס השקעות) בקפריסין קיבלו את האזרחות אף שעמדו נגדם האשמות משפטיות שהיו אמורות למנוע את קבלת האזרחות. אזרחים ממוצא רוסי היו הקבוצה הגדולה ביותר מבין מבקשי "דרכון הזהב". בעקבות חשיפת השחיתות סביב הענקת הדרכונים, קפריסין הקפיאה את התוכנית. על פי הנתונים הקפריסאיים, ההשקעות הרוסיות הישירות במדינה עמדו בסוף שנת 2020 על 118 מיליארד דולר, שהם כמעט רבע מההשקעות הזרות בקפריסין. לעומת זאת, על פי הנתונים הרוסיים היקף ההשקעות הרוסיות בקפריסין עמד על כ-190 מיליארד דולר. פערים אלו בנתוני ההשקעות הרוסיות בקפריסין התקיימו בכל העשור האחרון (ראו תרשים). ההשקעות הרוסיות בקפריסין באות לידי ביטוי בין היתר באחזקת חשבונות בבנקים קפריסאים ומניות של בנקים באי.
על פי נתוני הלמ"ס הקפריסאית, מספר התיירים מרוסיה ואוקראינה היווה כשליש מסך התיירים ב-2021 בדומה לסך התיירים מהאיחוד האירופי. על פי הערכות בתעשייה, התיירות מאוקראינה ורוסיה הייתה צפויה להיות בין חמישית לרבע מהתיירות הנכנסת בעונת הקיץ ועכשיו ההגעה העתידית של תיירים אלו היא בסימן שאלה. כך, אמנם קפריסין יישרה קו עם הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה, אך התהליך היה לא פשוט עבורה והיא הייתה יותר מהוססת ממדינות אחרות באיחוד לגבי ההצטרפות לסנקציות (בפרט לגבי ניתוק הבנקים הרוסים ממערכת הSWIFT וסגירת המרחב האווירי).
מבחינת דעת הקהל בקפריסין, סקרים מראים שרוב מקרב האוכלוסייה היוונית-קפריסאית מסכים עם העמדה של נאט"ו ושל האיחוד האירופי שמה שמתרחש באוקראינה הוא פלישה רוסית. לצד זאת, הם רואים דמיון בין מה שהתרחש באוקראינה למה שהתרחש בקפריסין ב-1974 ולכן יש תסכול מסוים מהתגובה הנחרצת של הקהילה הבינלאומית בעת הנוכחית בהשוואה לעובדה שחלוקת קפריסין עודנה שרירה וקיימת. יש גם לציין שלבריטניה יש עדיין בסיסים בקפריסין והיא תגברה את הכוחות האוויריים שם לאור עליית המתח בין נאט"ו ורוסיה. הקשיים הנובעים מהמצב באוקראינה הינם בנוסף לעובדה שקפריסין עוד לא התאוששה מההשלכות השליליות של מגפת הקורונה וכן שנראה שתהליך ההפשרה שטורקיה מנהלת מול רוב שכנותיה, כולל ישראל, פסח על קפריסין. כך יש חששות בניקוסיה, שקפריסין תישאר מאחור בהסכמות שיושגו בין טורקיה לבין מדינות אחרות באזור, כולל לגבי אפשרויות ייצוא הגז הטבעי. יש לציין שלאורך העשור האחרון הייתה זאת קפריסין שבמידה רבה דחפה את קידום הברית ההלנית בין ישראל, יוון וקפריסין. יש חשיבות להיות ערים למצוקה שבה ניקוסיה נמצאת בעת הנוכחית ולקחת בחשבון גם את שיקוליה.