ממצאי החקירה האמריקאית בנושא ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016 הכו גלים ברחבי אירופה. ההצבעה על מעורבות משמעותית של רוסיה בפריצה לחשבונות דואר אלקטרוני של המפלגה הדמוקרטית ושימוש נרחב במדיה חברתית כדי לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ, גרמה לחששות בקרב מנהיגי אירופה ממעורבות דומה בשטחן.

בריטניה הייתה הראשונה להכריז שהתערבות דומה התרחשה במהלך משאל העם על יציאתה מהאיחוד האירופי. ראשת הממשלה תרזה מיי התבטאה בחריפות נגד רוסיה והאשימה אותה בשתילת דיסאינפורמציה על מנת לזרוע מחלוקות במערב. נשיא צרפת עמנואל מקרון התייחס לשני ערוצי החדשות הרוסיים, RT ו-Sputnik, כערוצי תעמולה בשליחות הקרמלין והאשים אותם בהפצת אינפורמציה שגויה בניסיון לפגוע בזכייתו בבחירות. גם נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, הצהיר כי אחד האיומים המרכזיים על אירופה הוא התעמולה הרוסית שמקטבת את הציבורים במדינות היבשת.

בעקבות שינויים משמעותיים במהלך השנתיים האחרונות בדפוסי ההצבעה באירופה, נפתחו חקירות שחשפו רשת מתוחכמת של השפעה רוסית, המתבטאת בהשפעה אינפורמטיבית על תודעת האזרחים במדינה הבוחרת. העברת המסרים הרוסיים נעשית בעיקר על ידי שימוש במרחב האינטרנטי, בין אם דרך הפצת תוכן מפלג ברשתות החברתיות או באמצעות פריצה למחשבי משרדים ממשלתיים ופרסום הודעות דוא"ל פנימיות הנוגעות לקמפיין הבחירות, ומטרתן לערער את יציבות המועמד או המוסד האירופי. בנוסף, ערוצי הטלוויזיה הרוסית RT ו-Sputnik משדרים ידיעות בעלות אופי אנטי-מערבי ואנטי-האיחוד האירופי שקהל היעד שלהן הוא תושבים דוברי רוסית במדינות היבשת. מרבית הידיעות עוסקות בנושאי הגירה ופליטים, המדאיגים את תושבי היבשת, במטרה לפלג בין הקבוצות השונות בחברה ובינן לבין האליטות השולטות.

בתגובה למהלכים של רוסיה, מספר מדינות אירופיות החלו לפעול בכדי לחשוף את ניסיונות ההשפעה הללו. בגרמניה הועבר בחודש יוני 2017 חוק המתיר לקנוס את פייסבוק וטוויטר בסכום של עד 50 מיליון אירו במידה ולא יורידו באופן מידי תוכן שעיקרו דיסאינפורמציה, ותכליתו לפלג. הדוגמאות אשר הובאו לדיון בפרלמנט הגרמני נגעו להפצת תכני שנאה כלפי מהגרים, ויוחסו ל"בוטים" – תוכנה אוטומטית המדמה פעולת משתמש אינטרנטי אנושי ושבמקרה הזה יוחסה לה הפעלה רוסית. במהלך הבחירות לפרלמנט במדינה הסכימו המפלגות שלא לשכור שירותי בוטים כאלו בעת פרסום קמפיין הבחירות שלהם ברשתות המדיה החברתית, בכדי להקל על זיהוי חשבונות רוסיים מזויפים העלולים להפיץ תכנים מפלגים ושקריים. בצרפת ובריטניה הצליחו להביא להשבתת עשרות אלפי חשבונות פייסבוק מזויפים אשר הפיצו תוכן משסע בסמוך למועדי ההצבעה בבחירות ובמשאל העם. בנוסף, הן הסמיכו מטעמן כ-6,000 מפקחים האמונים על הסרת פוסטים בעלי תוכן פוגעני ומפלג.

אחד האתגרים עמן מתמודדות מדינות אירופה הוא בזיהוי ההתערבות הרוסית. בליטא, כ-5,000 חוקרי סייבר חברו יחדיו דיגיטלית תחת השם "שדונים" בכדי לזהות "טרולים" (הפועלים מחשבונות פרטיים) במדיה החברתית העוסקים בהפצת הדיסאינפורמציה הרוסית. בשבדיה השיקו תכנית ארצית בית ספרית שמטרתה ללמד תלמידים בגילאי יסודי כיצד להבחין בין     מקורות מהימנים ובלתי מהימנים, בטענה שהתלמידים צריכים להבין על אילו מקורות הם יכולים להסתמך, ואילו מקורות נחשבים לתעמולה שמטרתה לשנות את הדימוי הקיים. בבריטניה, מיי הכריזה על הקמת יחידה אשר תאומן לאתר חדשות מזויפות המגיעות ממקורות רוסיים. באוקראינה וגרמניה החלו לפעול הארגונים  StopFake.orgו-Correctiv.org במטרה לאמת עובדות חדשותיות בעזרת כלים דיגיטליים שונים ועיתונאים ממדינות שונות. מספר ארגונים חדשותיים הגבירו את הליך בדיקת העובדות שלהם, דוגמת פרויקט Dedocex השייך לעיתון לה מונד הצרפתי, ופרויקט RealityCheck השייך לרשת BBC הבריטית.

גם באיחוד האירופי מנסים להתמודד עם בעיית הדיסאינפורמציה. בבריסל הוקם בחודש מארס 2015 כוח משימה מיוחד בשם "East Stratcom" שמטרתו להפריך סיפורים שקריים על האיחוד האירופי ולתכנן אסטרטגיות תקשורת משותפות עם מוסדות האיחוד והמדינות החברות כלפי הקמפיינים הרוסיים. הצוות מונה כ-14 אנשי צוות מועסקים וכן מאות מתנדבים, חוקרים ועיתונאים. בחודש נובמבר קיבל חיזוק משמעותי ותוקצב בכ-1.1 מיליון אירו מתקציב האיחוד, לאחר שנשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, הדגיש את חומרת תופעת ההתערבות הרוסית.

כדי שהמדינות תוכלנה להתמודד בהצלחה עם מניפולציה של תוכן והחזרת האמון ברשתות החברתיות, הן תזדקקנה למשאבים, זמן ויצירתיות. בדומה למה שכבר נעשה בשבדיה, הן תהיינה מחויבות לשלב בחינוך הציבורי מערכים ללימוד השיטות לזיהוי ידיעות ופרשנויות כוזבות. גם חברות הטכנולוגיה צריכות לתרום את חלקן, על ידי בחינה מחודשת של האלגוריתמים מאחורי פרסומי החדשות ועל ידי סיוע בהשבתת חשבונות מזויפים המשמשים לערעור היציבות במדינות העולם, ובפרט באירופה. בהיעדר קמפיין מקיף להתמודדות עם איום זה, טכניקת הדיסאינפורמציה יכולה לאפשר לרוסיה ואולי אף למדינות נוספות להרחיב את כוחן ולהשפיע על מדינות אחרות.

***שירה בר-יוסף היא סטודנטית לתואר ראשון בפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ומתמחה בתכנית אירופה במכון למחקרי ביטחון לאומי.