ב-29 דצמבר 2015 חשף תחקיר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל כי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) צוטטה לראש ממשלת ישראל בזמן המשא ומתן על תכנית הגרעין האיראנית וגם לאחר שהושג הסכם בין הצדדים, ושמנגד בתוכנות מעקב שהועברו מיחידת 8200 הצה"לית ל- NSA הותקנה תוכנת 'סוס טרויאני' שמטרתה ניטור הפעולות המבוצעות על ידי האמריקאים, כולל בכירים בממשל. בתחקיר קיימות רמיזות בוטות להנחה שפעולות הריגול הן הדדיות – טענה דרמטית שראויה לדיון: האם בזמן ששני הצדדים משתפים פעולה באופן הדוק בתחום לוחמת הסייבר הם משתמשים באותן טכנולוגיות התקפיות לשם ריגול נגד שותפותיהן?

ההשלכות להתגברות ממד הסייבר בשדה הקרב ניכרות כבר כעת, דוגמא לכך אפשר למצוא בהחלטת חיל הים האמריקני "לחזור בזמן" וללמד את חניכיו כיצד לנווט בעזרת כוכבים בשל החשש ההולך וגובר מפני מתקפות סייבר שישביתו את מכשירי ה־GPS המתקדמים. מעבר לכך, מהזווית הישראלית עולה החשש שחשיפה מסוג זה גם עלולה לפגוע בטווח הארוך במרכיבי צמיחה במשק הישראלי וביצוא הבטחוני, שמרכיב דינמי וצומח מתוכו בא לידי ביטוי בפעילותם של עשרות מרכזי מחקר ופיתוח בתחום הסייבר של חברות רב־לאומיות ויותר מ־250 סטארט־אפים בתחום הסייבר. אלה מיתגו את ישראל כמובילה עולמית בתחום הסייבר, בזכות חדשנות בפתרונות פורצי דרך להגנת מרחב הסייבר. חשיפה כזו, בזמן בו שתי המדינות הצהירו כי הן מתכוונות להעמיק את שיתוף הפעולה בתחום הסייבר, עלול לערער את שיתוף הפעולה בתחום הסייבר האזרחי והביטחוני.

גם ה- NSA וגם 8200 הם גופים הנהנים ממשאבים אדירים, ונמצאים בחוד החנית של מערכת הביטחון בארצם בכל הנוגע לאיסוף מודיעין בזירת הסייבר. שיתוף הפעולה בין שני הגופים מבוסס וארוך שנים, כשלא פעם הניב הצלחות מרשימות. עם זאת, בצד השני של אותה מטבע, יכולותיהם הטכנולוגיות איפשרו להם לפעול באופן דיסקרטי בשביל לאסוף מידע על מקביליהם. על אף ששיתוף הפעולה ההדוק והמשתלם אמור היה לקרב ביניהם - המציאות, כמשתקף בתחקיר, שונה בעליל. במקום לבסס את האמון ההדדי בין הצדדים, החשיפה ליכולות של הסוכנות העמיתה גרמה להעמקת חוסר האמון, כאשר שיתוף הפעולה משמש לריגול הדדי שמנוגד לרוחה של הברית האסטרטגית ארוכת השנים בין המדינות.

אולם, חשוב לציין שגילוי זה אינו צומח בחלל ריק ולמעשה אינו מפתיע לאור חשיפות אדוארד סנודן על פיהן גורמים רשמיים בקהילת המודיעין של ארצות הברית מתמקדים באויבים וידידים כאחד, ובתוך כך הפעלת אמצעי ריגול נגדי נגד ישראל. הוול סטריט ג'ורנל הוא גם זה שחשף לפני מספר חודשים דו"ח של חברת אבטחת המידע "קספרסקי", לפיו גורמים ישראלים הפעילו וירוס לצורך מעקב אחר המשא ומתן על הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן בבתי המלון שאירחו את השיחות באירופה.

ארצות הברית וישראל תמשכנה לשתף פעולה במרחב הסייבר בעתיד הנראה לעין, גם אם שתי המדינות חשדניות כלפי פעולות הצד השני. המדינות הצליחו לגשר על פערים בעבר, וכך יהיה גם כעת, בוודאי כשבוחנים את האתגרים הגאו־אסטרטגיים הקיימים במזרח התיכון. עם זאת, אין להקל ראש מעצם עיתוי ההדלפה מתוך מסדרונות מערכת הביטחון האמריקאית. כלומר, העיתוי אינו מקרי ומועד ההדלפה צובע את כל הפרשייה שנחשפה בגוונים מדיניים־פוליטיים הנובעים מהעמקת הפער בזירה המדינית ובשיתוף הפעולה הדיפלומטי בין המדינות. פער זה הוא בעל השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת. הפגיעה בטווח המידי הינה בהחרפת החשדנות בין הצדדים שעלולה לצמצם את היקפי שיתוף הפעולה בתחומים רגישים כגון סייבר. אולם, באופק מצויות השפעות נרחבות על אפשרויותיה ויכולתה של ישראל לתמרן בזירה הבינלאומית בתמיכת ידידה הקרובה ביותר.

*** עידו בר הוא מתמחה בתכנית לביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי