אחרי שהצליח להשיב את השליטה בעיר חלב שבצפון סוריה, עלתה השאלה האם אסד יפנה את המאמצים, בסיוע בעלי בריתו, לכיבוש מחדש של הדרום - ובכללו רמת הגולן הסורית. החזית הדרומית נותרה שקטה ויציבה יחסית מאז הקמפיין האחרון של הצבא הסורי וחזבאללה לכיבוש דרעא וכביש דמשק-קניטרה במרס 2015. בימים האחרונים המציאות הזו השתנתה והלחימה התחדשה באינטנסיביות יחסית.

בלילה שבין ה-11 ל-12 בפברואר פתחו ארגוני המורדים בדרום במתקפה משותפת נגד כוחות המשטר בשכונת אל-מנשיה בדרום העיר דרעא. לטענתם, המבצע (שזכה לשם "המוות ולא ההשפלה") נפתח כמתקפת-מנע על רקע מה שזיהו ככוונה של המשטר לחדש את הלחימה באזור במטרה להשיב את השליטה על מעברי הגבול עם ירדן. קואליציית "חזית הדרום", המאגדת ארגונים המזוהים עם צבא סוריה החופשי, בשיתוף פעולה עםארגון "אחראר א-שאם" האסלאמיסטי, תקפה בשני שלבים: בשלב הראשון הופעלו שני רכבי תופת ומנהרת תופת אחת נגד מתקנים צבאיים של המשטר בשכונה היושבת על הדרך המובילה לגבול עם ירדן. בשלב השני, למחרת המתקפה, המורדים הודיעו כי השתלטו על שכונת אל-מנשיה וחלקים נוספים מהעיר. הלחימה הסלימה מהר. המשטר מצדו החל להפגיז בארטילריה עיירות סמוכות לדרעא הנתונות לשליטת המורדים, ובהמשך הגביר את הלחץ באמצעות תקיפות מהאוויר שביצעו מטוסים סוריים ורוסיים, שימוש ברקטות עתירות חומר נפץ והתנקשויות במפקדים בכירים בארגוני המורדים. שני הצדדים ספגו ככל הנראה עשרות הרוגים ופצועים. על פי דיווחים בכלי התקשורת המזוהים עם האופוזיציה, בתי החולים ובתי הספר באזורי הלחימה נסגרו, ארגוני הסיוע השהו את עבודתם וכ-2,000 עד 3,000 משפחות עקרו מהאזור למרחבים הפתוחים בעיבורי העיר שבשליטת האופוזיציה.

בעוד הלחימה בדרעא נמשכת, בלילה שבין ה-19 ל-20 בפברואר פתחו כוחות מארגון "צבא ח'אלד אבן אל-וליד", המזוהה עם המדינה האסלאמית (דאע"ש), חזית נוספת. מבסיסם במשולש הגבולות עם ירדן וישראל (אגן הירמוך) פלשו לשטחים שבשליטת המורדים במערב מחוז דרעא. בבוקר למחרת הודיעו כי השתלטו על מספר מעוזים של המורדים, ביניהם ארבע עיירות. הגדולה שבהן, תסיל, מונה למעלה מ-30 אלף תושבים. לטענת המורדים מטוסים מחיל האוויר של צבא אסד תקפו במהלך היום מספר מעוזים שלהם ממערב לעיר נוא, במטרה לסייע לצבא ח'אלד אבן אל-וליד בהתקדמותו.
חרף ההתפצלות בין שני מוקדי הלחימה – בעיר דרעא ובמרחב תסיל – ושיתוף הפעולה לכאורה בין אסד למדינה האסלאמית, ארגוני המורדים הצליחו להשיב את השליטה בחלק מהמקומות. בתוך כך הלחימה מול "צבא ח'אלד אבן אל-וליד" נמשכת בעצימות גבוהה יחסית, ומתמקדת בעיקר בעיירה תסיל. לפי דיווחים אנשיו הוציאו להורג למעלה ממאה לוחמים מחזית הדרום של המורדים.

במקביל, מזה כחודש מתנהלים לסירוגין קרבות בין כוחות המשטר הערוכים סביב המובלעת שבשליטת המורדים בבית ג'אן שלמרגלות החרמון, בצפון רמת הגולן הסורית (כחמישה קילומטרים מזרחית לגבול עם ישראל), לבין ארגוני המורדים המבוצרים שם, בעיקר מג'בהת פתח א-שאם (לשעבר א-נוסרה). גם במוקד הלחימה הזה המורדים מדווחים על הישגים נאים בקרבות מול המשטר, ואף על הרחבת אזורי השליטה סביב המובלעת.
על רקע ההתעוררות בלחימה בדרום עולה השאלה האם הדבר מצביע על עניין גובר מצד המשטר ועל מגמת חזרה לחזית שגובלת עם ישראל? לפי שעה נדמה שאין באירועים האחרונים בדרום סוריה כדי ללמד כי אסד מעוניין בריכוז מאמץ צבאי להשבת השליטה במרחב בעת הזו. המתקפה של המורדים על כוחות המשטר בעיר דרעא, לצד ההתאוששות האיטית של האחרונים מהמכה והקושי הרב בהשבת השליטה על האזורים שנכבשו, הם עדות למוכנות הנמוכה של המשטר וליכולת המוגבלת להפנות משאבים ממוקדים אחרים וחשובים יותר עבורו בסוריה. יתרה מכך, הפלישה של "צבא ח'אלד אבן אל-וליד" למערב מחוז דרעא אילצה את המורדים לפצל את מאמציהם בין שני מוקדי לחימה ויכולה הייתה להיות הזדמנות עבור כוחות המשטר להתקדם בעיר דרעא ולהגיע גם עד מעברי הגבול. אולם המשטר לא פעל לנצל את ההזדמנויות שנקרו לו, והלחימה בדרעא נותרה בהיקף מצומצם בלי להתרחב מעבר לשכונת אל-מנשיה.
אין ספק אפוא כי אסד היה מעוניין להשיב את השליטה המלאה בדרום. עם זאת, נראה כי הוא מעדיף להמשיך  בהתקדמות זוחלת, הכוללת הטלת מצור וכפיית הסכם כניעה, ואינו ערוך בשלב זה למבצע רחב להשבת השליטה במרחב. יכולת העמידה שהפגינו המורדים הסונים המתונים, הנתמכים על-ידי כוחות חיצוניים - ביניהם ישראל וירדן - היא איתות עבור אסד כי גם דרך הפעולה הזו אינה סוגה בשושנים וכי על מנת להשיב את השליטה בחזית הדרומית יהיה עליו לגייס מאמצים רבים יותר, ולא רק צבאיים. לפי שעה מאמצים אלה מושקעים בהכרעת מוקדי לחימה גבוהים יותר בסדר העדיפויות במזרח דמשק, תדמור, חומץ ואדליב.