וויצ'ט (WeChat), אפליקציית הצ'ט הפופולרית ביותר בסין (מעל למיליארד משתמשים בעולם) שינתה את תמונת הגלובוס המפורסמת שבה עשתה שימוש כתמונת הפתיח. עד כה, וויצ'ט השתמשה בתמונה שצולמה על ידי לווין של נאס"א ובה הוצגה אפריקה כמרכז העולם. כעת, ענקית הטכנולוגיה הסינית, Tencent, שוויצ'ט בבעלותה, החליטה להשתמש בתמונה שצולמה לאחרונה על ידי לוויין מטאורולוגי סיני מתקדם ובו סין מוצגת במרכז העולם. שינוי זה, קוסמטי לכאורה, יותר משהוא ממחיש את הפיכתה של סין למעצמה טכנולוגית בקנה מידה עולמי, הנו סממן סמלי לכך שסין מבליטה את מקומה ואת תפקידה המרכזיים בזירה הבינלאומית, ובכך נוטשת בהדרגה את מדיניות "שמירת פרופיל נמוך" המזוהה עם מנהיג העבר, דנג שיאו-פינג.

וויצ'ט, בדומה לפלטפורמות חברתיות סיניות נוספות, אינה מוכרת בקרב מדינות המערב, ובפרט בישראל. המפלגה הקומוניסטית חוסמת באמצעות "חומת האש הגדולה של סין" את גישת אזרחיה לרשתות חברתיות מערביות, כגון פייסבוק, אינסטגרם ולאחרונה גם ווטסאפ, זאת לצד חסימת אתרי חדשות מערביים גדולים ואפשרויות חיפוש בעזרת גוגל. למרות שאפשר לעקוף את חומת האש על ידי שימוש בשרתי VPN, רק מעטים בסין משתמשים בשירותים אלו ורובם אזרחים זרים או אנשי עסקים שחלק מפעילותם העסקית מתבצעת בשווקים בחו"ל. בעקבות כך, בשנים האחרונות חברות סיניות מיהרו למלא את הוואקום הדיגיטלי על ידי פיתוח אפליקציות מקבילות לאלו הקיימות במערב.

אפליקציות כגון וויצ'ט (שכיום מתפקדת כשילוב מוצלח במיוחד בין פייסבוק לווטסאפ וגם כארנק דיגיטלי), Weibo (פלטפורמת מיקרו-בלוגינג המקבילה לטוויטר), ו-Baidu (מנוע חיפוש המקביל לגוגל ומציע שירותים מגוונים הכוללים מפות, תרגום ועוד), פונות באופן כמעט בלעדי לשוק הסיני המתפתח. אפליקציות אלו ואחרות התחילו כשיבוטים למקבילותיהן המערביות, אך עד מהרה שודרגו, הסתגלו והתפתחו בהתאם למאפייניו של הצרכן הסיני שצמא לטכנולוגיות חדשות וידוע בכך שמאמץ אותן במהירות. לעומת חברות אלו, ששמרו על אנונימיות מסוימת בקרב הצרכן המערבי, חברות אחרות, ובראשן קבוצת עליבאבא בבעלותו של ג'ק מא, השכילו לנצל את יתרונה היחסי (הדועך אמנם) של סין בעלות הייצור הנמוכה של המפעלים בשטחה ובעלויות שילוח בין-לאומי נמוכות על מנת להתרחב ולהציע את שירותיהן למדינות רבות בעולם.

לצד התקדמותה המהירה בתחום פיתוח אפליקציות האינטרנט והשימוש הנרחב שנעשה בהן בחיי היום יום של אזרחיה, סין מעמיקה ומרחיבה את שליטתה במרחב האינטרנטי והופכת אותו למפוקח ומצונזר יותר. ביוני 2017 נכנס לתוקף חוק סייבר חדש בסין המחייב את משתמשי האינטרנט להזדהות בשמם האמיתי בכל התכתבות ברשת ואת מפעילי הרשתות בסין למסור מידע לרשויות החוק הסיניות, לפי דרישתן. ואכן, חברת Tencent הצהירה לאחרונה כי היא מעבירה את המידע האישי של משתמשי וויצ'ט לממשלת סין.

המפלגה הקומוניסטית מתייחסת ברצינות לכוחן של רשתות חברתיות לסייע בגיוס המונים לפעולה קולקטיבית, כפי שאירע במהלך האביב הערבי. ואכן, שאיפתו של נשיא סין, שי ג'ין-פינג, להפוך את סין ל"מעצמת סייבר" מלווה גם בחששות של המפלגה הקומוניסטית כי על מנת לשלוט באופן אפקטיבי במידע הרב הזורם במרחב האינטרנט הסיני, יהיה עליה לבצע רפורמות חוקתיות ולפתח כלי פיקוח ובקרה דיגיטליים בקצב מהיר לפחות באותה המידה כמו התפתחות אפליקציות האינטרנט הסיניות. יכולות הסייבר שמפתחת ממשלת סין נועדו לשתי מטרות עיקריות: שימור הלגיטימציה השלטונית של המפלגה הקומוניסטית, על ידי צנזורה קפדנית של ידיעות חדשותיות בתחומים מגוונים והפצת "תעמולה חיובית" שנועדה לשלוט על הנרטיב ולשפר את תדמיתה של המפלגה בקרב הציבור; ושימור יציבות וסדר חברתי, על ידי פיקוח הדוק על המתרחש ברשתות החברתיות ועל משתמשיהן, תוך דרישה לצנזורה של דיונים מסוימים ותיוגם כ"שמועות" אסורות.

לסיכום, סין מתקדמת בשני נתיבי פיתוח דיגיטלי מקבילים. מצד אחד, הרשתות החברתיות ואפליקציות אינטרנט בסין מתפתחות במהירות, הופכות למתקדמות יותר, ומרחיבות את חדירתן לציבור. מצד שני, ממשלת סין פועלת באופן חסר תקדים על מנת לפתח כלים שונים, בין חוקיים וטכנולוגיים, על מנת להתמודד עם פוטנציאל הסיכון הקיים בראייתה למשטר ולמפלגה, מפעילות חופשית ובלתי מפוקחת במרחב האינטרנטי, ואף למצות את היתרונות שבו לקידום יעדיה. לכן, בדרכה להפוך למעצמת סייבר, סין תמשיך לשכלל באופן תמידי את יכולות הסייבר המדינתיות שלה על מנת לשלוט על אזרחיה שלה. בכך טמון גם סיכון גלובלי, שכן עם התפתחות יכולות אלו, יתאפשר לסין לעשות שימוש מגוון במידע ובידע שתרכוש כדי לקדם את יעדי המדיניות והכלכלה שלה, במימדים החורגים בהרבה ממרחב הסייבר.