ספק אם ישנו אדם שלא שמע על "פוקימון גו" (Pokemon GO), המשחק החדש ש"שוטף" את העולם כולו בחודשיים האחרונים. המשחק - המבוסס על סדרת טלוויזיה מצוירת לילדים משנות התשעים - משלב בין העולם הדיגיטלי ובין עולם המציאות, על-ידי שתילת יצורים מצוירים ("פוקימונים") שנראים רק במצלמת המכשיר החכם האישי, ומסתתרים במקומות מסוימים שאליהם צריכים השחקנים להגיע על מנת ללכוד אותם במסגרת המשחק.

אלא שמתברר שלא כולם מרוצים מהמשחק החדש, בלשון המעטה. כך למשל, ברשת החברתית הסינית "וויבו" (Weibo) (בסין "פייסבוק" ו-"טוויטר" לא מורשות לפעול) החלו משתמשים להזהיר משתמשים אחרים מפני המשחק, בטענה כי מדובר בכלי ריגול אמריקני בשותפות עם יפן שמטרתו לחשוף בסיסים צבאיים סינים. זאת, על אף שהמשחק כלל לא קיים בסין. טענת הסינים מבוססת על כך שחברת "נינטנדו" (Nintendo) היפנית, שיצרה את הסדרה ומחזיקה בנתח ממניות המשחק, קשורה לענקית האינטרנט האמריקנית "גוגל", שגם כך סומנה על-ידי הסינים כאויבת מרה. המשחק עצמו מבוסס על שירותים של חברת "גוגל", כמו למשל השימוש במפות שבהם ניתן לראות היכן יש פוקימונים.

טענות דומות לא פסחו גם על רוסיה. בחודש יולי טען גנרל רוסי לשעבר בראיון לסוכנות הידיעות הרוסית "רי"א נובוסטי" (RIA Novosti), המזוהה עם השלטון, כי המשחק הוא למעשה אמצעי ריגול שיכול לצלם ללא הפרעה חיילים ומתקנים רוסים, מבלי לעורר חשד . טענת גורמים בקרמלין היא שהחברה שיצרה את המשחק, "ניאנטק" (Niantec), קשורה לסוכנות הביון הממשלתית האמריקנית (CIA). הטענה מתבססת על ההיקש הלוגי הבא: מנכ"ל "ניאנטק", ג'ון האנק, יזם את הקמת חברת המיפוי הטכנולוגי "קיהול" (Keyhole) בשנת 2001, שלאחר מכן נרכשה על-ידי "גוגל" (שאינה אהודה במוסקבה). רוב הכסף שהושקע במיזם של "קיהול" הגיע מ"הסוכנות למודיעין חזותי וגאוגרפי" (National Geospatial Intelligence Agency) ומסוכנות הביון המרכזית.

על אף שגם ברוסיה המשחק טרם אושר להפעלה, אזרחים רוסים הצליחו להשיג גישה למשחק ומשתתפים בו, מה שגרם לנשיא פוטין לדרוש מהם להישאר מרוחקים ממקום מגוריו ומבנייני ממשלה, מסיבות ביטחוניות. בינתיים, הקרמלין כבר מתכנן צעדי רגולציה נגד המשחק ונגד מי שמשחק בו ללא אישור.

מקרה זה הוא דוגמה לאופן בו יצר משחק דיגיטלי תמים, לכאורה, מתיחות בקרב מעצמות העולם, תוך שהוא מחדד ומדגיש את המלחמה הקרה שמעולם לא הסתיימה, בין המזרח בראשות סין ורוסיה, ובין המערב בראשות ארצות הברית. הראשונות עדיין תופשות את האחרונה כמעצמה אימפריאליסטית המתכננת מדיניות ומיישמת אסטרטגיה של "עוצמה רכה", הכוללת שימוש באמצעים לכאורה אזרחיים, לצורך השגת יתרונות מדיניים וצבאיים בזירה הבינלאומית.

גם אם הטענות של רוסיה וסין עשויות להיראות ככאלה הנובעות מתוך תבהלה ותאוריות קונספירציה, הרי שלא ניתן לבטל או לזלזל בהאשמות אלה, במיוחד מכיוון שמדובר בתיאור מגמה כללית של שימוש בלוחמה מסוג חדש, שנעשית במה שמכונה "השטח האפור". לוחמה זו – הגם שלא תמיד משתמשת בכלים קינטיים או בכח אש - מאפשרת לשחקן המדינתי לפעול למען מטרתו ולטשטש את עקבותיו, זאת מבלי לגרור תגובה נגדית מצד השחקן היריב.

דוגמאות לכך ניתן היה לראות הן בהשתלטות הקינטית של רוסיה על חצי-האי קרים - לכאורה ללא צבא ומעורבות רוסית - כך שהמערב מצא עצמו מחושק והתקשה להגיב ; והן בלוחמה הקיברנטית שמבצעות רוסיה, סין, וצפון-קוריאה נגד ארצות-הברית ומדינות אחרות, בעזרת קבוצות האקרים "עצמאיות".

במציאות זו, השימוש – במידה ואכן נעשה שימוש למטרה זו - ב"פוקימון גו", יכול, אפוא, להיחשב כשימוש לגיטימי של לוחמה קיברנטית של מעצמה אחת נגד מעצמה שנייה, ומכאן החשש הרב של הסינים והרוסים. בעידן של מהפכת האינטרנט והטכנולוגיה והמשך טשטוש הגבולות בין המרחב צבאי למרחב האזרחי, סביר שהמתיחות בין מעצמות העולם רק תלך ותחריף עוד יותר.

***עומר דוסטרי הוא מוסמך אוניברסיטת תל-אביב בתכנית לדיפלומטיה, מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי ועוזר מחקר במוקד הסייבר של "סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון".