ישנה סבירות לא נמוכה שהמוטיבציה הגוברת לביצוע לפחות חלק מהפיגועים בשבועות האחרונים נרקמה בצורה ספונטנית בבוקר הפיגוע, כתוצאה מהחיבור בין רגשות תסכול וחשיפה להסתה ברשת. במילים אחרות, ישנו קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פיגועי טרור, וגל הטרור הנוכחי משקף היטב השפעתה של טכנולוגית המידע המודרנית הבאה לידי ביטוי בשימוש ברשתות החברתיות בה המציאות מערבבת בין העולם הפיזי לקיברנטי.

קמפיינים של שנאה והסתה משלהבים ברשתות החברתיות קהל צרכני שבוי של צעירים פלסטיניים מתוסכלים לצאת ולבצע פיגועי טרור ברחובות ישראל, כש"הרווח הנקי" מגיע ישירות לארגוני הטרור הפלסטיניים המקדמים קמפיינים של הסתה ברשת שמטרתם להשפיע בצורה ספונטנית על מפגעים לא מאורגנים (המכונים גם "זאבים בודדים"). הקמפיינים מופצים ברשת באמצעות שירי הלל לטרור, סרטוני וידיאו ערוכים ומגמתיים של פיגועים, תמונות, מודעות גרפיות, והעצמת ה"שהידים" באמצעות דפי זיכרון המאפשרים בלחיצת כפתור היכרות אינטימית עם המחבלים, כולל סיפורם האישי, ביתם וחפציהם. כך ילדים ממזרח ירושלים או רמאללה למשל, נחשפים לתחנות חייהם של המחבלים, יכולים להזדהות איתם, ומקבלים השראה ועידוד לרצון להקריב את חייהם באמצעות פיגוע טרור כנגד אזרחי ישראל היהודים.

עוד לא נמצאה נוסחת הזהב בסיכול פיגועי טרור לא מאורגנים וספונטניים. אחד האתגרים העיקריים של סוכנויות המודיעין, הסיכול והאכיפה, הוא בגיבוש כלים חדשים לדליית המידע, ניטורו ואכיפתו מתוך הרשתות החברתיות הפלסטיניות. כיום אין תפישה ברורה, והמענה בשטח הינו נקודתי, זמני ותגובתי לגל הטרור הנוכחי. המענה הנדרש צריך לכלול תכנון לטווח הארוך, כולל בניית מערכה משולבת שתספק את המענה הרצוי ללחימה בטרור ברשת.

ראשית, יש לפעול בזירה המשפטית, כולל בגיבוש חקיקה כנגד הסתה לטרור ברשת והחמרת עונשים למקורות הסתה. השלב הראשון לגיבוש מדיניות כזו הוא בהוכחת הקשר בין הסתה ברשת לבין הוצאה לפועל של פיגועי טרור מצד גורמים שאינם משויכים בוודאות לארגוני טרור.

שנית, יש להגביר את השימוש בלוחמת סייבר. טביעת האצבע של 'המדינה האסלאמית' מורגשת היטב בשיח הפלסטיני ברשתות בשנה האחרונה, וכדי להיאבק בתופעה ניתן ללמוד מפעילות שנעשית בתחום לוחמת הנגד על ידי היורופול, סוכנות המודיעין הפלילי של האיחוד האירופי. זו הקימה יחידה מבצעית שתפקידה לנטר, לאפיין, לזהות פעולות טרור ולתאם פעילות נגד 'המדינה האסלאמית' ברשת, כמו גם לשתף פעולה עם גורמים רלוונטיים - כולל במגזר הפרטי. יחידות הסייבר במערכת הביטחון הישראלית הינן מהמתקדמות בעולם והן עמלות על דרכים לזיהוי ברשת של בעלי פוטנציאל לבצע פיגועים, אך כדי להגיע להישגים משמעותיים בתחום זה יש להציב בראש סדר העדיפויות את איתור וייבוש המשאבים של מקורות ההסתה וההקצנה ברשתות החברתיות הפלסטיניות.

מרכיב שלישי במערכה זו הוא עידוד נרטיב נגדי ברשתות החברתיות הפלסטיניות. אי אפשר להסתפק בהפקת סרטוני הסברה המיועדים לעולם המערבי על צדקת ישראל (בעיקר על רקע וכתגובה לקמפיינים אנטי־ישראלים), אלא יש צורך בפעולות פרו־אקטיביות ברשתות החברתיות הפלסטיניות עצמן. ישנו צורך בהגברת הפעילות ה"רכה" ולכלול בה הפקת תכנים שמטרתם להצביע על האפקט השלילי של הטרור, בדמות "השער העצמי" שהוא  מכניס לחברה הפלסטינית (איבוד מקומות עבודה, הרס משפחות). מודל יעיל יחסית לפעילות כזו מתבצע ברשת כחלק מלוחמת הנרטיב כנגד 'המדינה האסלאמית', על ידי תאגידים כמו גוגל וכן על ידי מרכזים הפועלים בעולם המוסלמי. במסגרת המודל נחשפות עדויות של לוחמי 'המדינה האסלאמית' ש"חזרו בשאלה", ומושמעים מנהיגי קהילות היוצאים כנגד התופעה.

המרכיב האחרון דורש שינוי מחשבתי וחינוכי. כלי מרכזי שלא נמצא בשימוש כיום בישראל, הינו שימוש במסרים "חיוביים" בתוך הרשתות החברתיות הפלסטיניות, תוך מיקוד בחינוך כנגד רדיקליזציה וטרור. אלה יכוונו לקהל צעיר פלסטיני דרך פנייה ישירה, אובייקטיבית וללא תיווך, על ידי גורמים מתוך החברה הערבית, למשל על ידי הבלטת סיפורי הצלחה ומודלים של דו־קיום בין ערבים ליהודים. כלומר, הצגת חלופות של השתלבות בחברה במקום פנייה לטרור. כלי זה ידרוש עידוד וסיוע מטעם המדינה לארגוני חברה אזרחית ולתקשורת, שהם אולי הגופים יחידים שיוכלו להוביל קמפיינים מסוג זה בלי "להיצבע" כפוליטיים וממשלתיים.

חיפוש פתרונות בכוח צבאי בלבד, או שימוש ברטוריקה שלילית ליצירת דמוניזציה של הצד השני לא הוכיחו את עצמם עד כה וישנו סיכוי נמוך שיוכלו לתרום ליצירת אופק מדיני חדש באזור. אך כנגד המציאות בה ישנה נוכחות דומיננטית של שנאה והסתה ברשת, יש להפעיל מערכה משולבת (משפט, סייבר, מודיעין והסברה) שתכלול גם שימוש בשיח קונסטרוקטיבי על מנת לסייע בצורה משמעותית ולאורך זמן בלחימה בטרור, ולהנמיך את רף האלימות ברשת ומחוצה לה.