ב-24 בדצמבר, 1979 פלשו כוחות צבא סובייטים לאפגניסטאן והשתלטו לאחר שלושה ימי לחימה קשים על קאבול הבירה. בתגובה לפלישה הסובייטית הוכרז ג'יהאד נגד ברית המועצות, ועשרות אלפי אפגנים הצטרפו לשורות ארגוני המוג'אהדין. מעבר להתנגדות המקומית, המלחמה נגד הפולש הרוסי נתפשה על-ידי ג'יהאדיסטים ברחבי העולם המוסלמי כהזדמנות ראשונה במעלה להתאחד תחת דגל הג'יהאד ולנהל מאבק באויב לא-מוסלמי. כפי שניסח זאת איימן אל-זוואהירי, ראש ארגון אל-ג'יהאד המצרי דאז ומנהיג 'אל-קאעדה' כיום, "באפגניסטאן התמונה הייתה ברורה לחלוטין: אומה מוסלמית המנהלת ג'יהאד תחת דגל האסלאם, [הניצבת] אל מול אויב זר שהיה תוקפן כופר הנתמך על-ידי משטר מושחת וכופר." בשל מצב זה של מתקפה ישירה על האסלאם, המלחמה באפגניסטאן נגד כוחות הצבא האדום זכתה לקונצנזוס גורף בעולם המוסלמי ונתמכה על-ידי חכמי דת מובילים, שהגדירו את המאבק נגד הסובייטים כחובה אישית במסגרת ג'יהאד הגנתי להגנת האסלאם. אנשי דת בולטים בערב הסעודית, מצרים, פקיסטאן ומדינות מוסלמיות נוספות פרסמו פתוות (פסקי הלכה) הקוראות למוסלמים ברחבי העולם להצטרף לאחיהם האפגנים בהתנגדות לתוקפנות הסובייטית.

ברית-המועצות ניהלה מלחמה אכזרית וממושכת בניסיון לדכא את ההתקוממות האפגנית, אך נאלצה לסגת מהמדינה לאחר קרוב לעשור של לחימה עקובה מדם. במשך תקופה זו, מלחמה שהחלה כתגובה מקומית לפלישה הסובייטית הפכה למלחמת דת כוללת של העולם המוסלמי הסוני כנגד מעצמת-העל הקומוניסטית. מלחמה זו הכשירה דור חדש של ג'יהאדיסטים, כולל אוסאמה בן לאדן וחבריו, שהועצמו ממה שנתפש על-ידם בתור ניצחון האסלאם על ברית -המועצות והוכחה לכוחו של הג'יהאד כנגד אויבי הדת. משדות הקרב של אפגניסטאן צמח בהמשך ארגון 'אל-קאעדה' בהנהגתו של בן לאדן, שביקש להמשיך את הג'יהאד כנגד אויבי האסלאם במדינות נוספות, ובהמשך הוביל חזון חדש של ג'יהאד עולמי, הקורא למאבק נגד ארצות הברית והמערב.

רבות נכתב בימים האחרונים על כניסת רוסיה למלחמת האזרחים בסוריה. אולם, לצד הבנת השיקולים האסטרטגיים שהובילו את מוסקבה למהלך זה חשוב גם לבחון את ההשפעה של המעורבות הרוסית על דינמיקת הלחימה בסוריה, בדגש על התנהלות ארגוני המורדים. מבחינות רבות, פוטין הולך כיום בדרכו של יורי אנדרופוב, ראש הקג"ב שהכניס בשעתו את ברית המועצות למלחמה באפגניסטאן. המלחמה הקרה אמנם נגמרה וברית המועצות התפרקה, אך גם כיום כמו אז רוסיה מתערבת בסוריה כדי להציל משטר ידידותי למוסקבה, בניסיון לשמור על האינטרסים הרוסים בסוריה ובמזרח-התיכון. מעבר לדמיון בנסיבות ובשחקנים, במבחן המציאות מעורבות זו גרמה בימים האחרונים גם לתגובות דומות לאלו שנתקלו בהם כוחות הצבא האדום באפגניסטאן בשנות השמונים: נשבעו לתקוף כוחות רוסיים והכריזו ש"כל כוח כובש הפולש לארצנו האהובה מהווה מטרה לגיטימית", בעוד שעשרות אנשי דת סעודים קראו למדינות ערב "לתת כל תמיכה מורלית, מעשית, פוליטית וצבאית" כנגד המשטר הסורי ותומכיו הרוסיים והאיראניים.

לאור זאת, ניתן לזהות מספר השלכות של המעורבות הרוסית על הארגונים הלוחמים בסוריה. ראשית, כבר כעת רואים בהצהרות שפרסמו ארגוני המורדים שמהלך זה במידה רבה מאחד את השורות, מטשטש הבדלים פוליטיים ואידיאולוגיים ומקרב בין הארגונים השונים אל מול המעורבות הרוסית לטובת משטר אסד. שנית, בעוד שארגונים רבים – חילונים ואסלאמיסטיים – התאחדו בקריאה להתנגד לכוחות הרוסים, המרוויחים הגדולים ביותר מתהליך זה הינם הארגונים הסלפים-ג'יהאדים הפועלים בסוריה, ובראשם 'ג'בהת אל-נוסרה' ו'המדינה האסלאמית'. התערבות רוסיה לצד משטר אסד מאששת את הנרטיב הסלפי-ג'יהאדי, הטוען להתקפה כוללת של כוחות "הכופרים" על המוסלמים הסונים ודורש לצאת בג'יהאד נגדם. כדוגמא לכך, שיח' המשתייך ל'ג'בהת אל-נוסרה' הציע ל"אחים המוג'אהדין הגיבורים" פרס של כמיליון לירות סוריות לכל מי שישבה חיל רוסי. בנוסף, בסרטון שפרסם 'ג'בהת אל-נוסרה' לאחר כניסתה של רוסיה למערכה הסורית הוזכר באופן מפורש הג'יהאד האפגאני והופנה איום כלפי הרוסים מפני גורל דומה לזה שהזדמן להם באפגניסטאן: "רוסיה עודנה מדינה שכנפיה קוצצו בארץ האפגנים. היום היא נכנסה לסוריה, אז סוריה תהפוך לבית קברות לכובשים". זו השוואה ישירה לאפגניסטן, שנודעה במהלך ההיסטוריה כ"בית קברות של אימפריות", ואפילו ברית-המועצות האימתנית נאלצה לסגת ממנה בתבוסה.

התערבותה של רוסיה במלחמה המתמשכת בסוריה הוצדקה בטענה של מלחמה ב'מדינה האסלאמית' ובארגוני הטרור האחרים הפועלים במדינה. עם זאת, נראה שרוסיה נכנסת בשנית למעורבות צבאית מתמשכת במדינה מוסלמית, העלולה לגרום להקצנה משמעותית של הגופים החמושים השונים הנלחמים במשטר ולאיחוד השורות ביניהם אל מול האויב החיצוני החדש. מעבר לכך, נראה שהמעורבות הצבאית הנוכחית של רוסיה מזכירה מאוד את הדינמיקה שהתפתחה במהלך 'הג'יהאד האפגני', ושממנו התפתחו בהמשך ארגוני הג'יהאד העולמי - המלווים אותנו עד היום ומהווים אתגר מתמשך למדינות המערב ובתוכן ישראל.