מאפיין מרכזי במלחמת האזרחים בסוריה הוא מאבקים בין מיליציות וארגונים המתנגדים למשטר אסד ונתמכים על ידי גורמים חיצוניים, כאשר כל אחד מהם מנהל באופן עצמאי או במשותף טריטוריה מצומצמת. במקביל, בנפרד ממלחמתם נגד משטר אסד, ארגונים אלה מקיימים מנגנוני שיתופי פעולה ובריתות, או לחילופין פותחים בחזיתות מקומיות האחד נגד השני. במבחן הזמן, נדמה כי המבדיל יגבר על המשותף והקואליציות שהורכבו למען הפלת משטר אסד תתפרקנה במוקדם או במאוחר.

ביולי 2016 הנהגת ארגון 'ג'בהת א-נוסרה', שלוחת ארגון אל-קאעדה בסוריה, הודיעה על ניתוק קשריה עם ארגון הגג והכריזה על הקמת 'ג'בהת פתח א-שאם'. במהלך זה קיווה הארגון להציג את עצמו כגוף התנגדות לגיטימי ובכך לזכות לתמיכה לוגיסטית מהמערב, ולהקל על האיחוד בין קבוצות המורדים הסונים. עוד לפני כן, במרץ 2015, הקים יחד עם ארגון 'אחראר א-שאם' ומספר קבוצות מורדים קטנות אחרות את מסגרת הגג 'ג'יש אל-פתח', תחתיה שיתפו פעולה בדרך להישגים משמעותיים בשדה הקרב - ובראשם שבירת המצור על מזרח חלב באוגוסט 2016. ההצלחה בשבירת המצור על חלב בחודש הביאה את המורדים לדון על האפשרות לאיחוד קבוע, אך הדיונים לא הניבו לפי שעה תוצאות.

במישור הבינלאומי, הסכם הפסקת האש הכושל בין ארצות הברית לרוסיה, שנחתם בספטמבר 2016, כלל הבנות בנוגע למאבק נגד ארגוני המורדים. רוסיה הבטיחה שלא לתקוף מהאוויר שטחים בשליטת כוחות האופוזיציה. ארצות הברית מצידה פנתה לארגוני המורדים איתם היא מתואמת בבקשה שיפסיקו את שיתוף הפעולה 'ג'בהת פתח א-שאם', אך חלקם דחו את הבקשה האמריקאית והמשיכו לשתף פעולה עם הארגון, אשר מהווה מרכיב חיוני במאבק נגד המשטר בצפון סוריה. יתרה מכך, חלה התקרבות בין ארגוני המורדים שנואשו מארצות הברית לבין 'ג'בהת פתח א-שאם', שמחסותו נהנו. בין הארגונים נמנים גם כאלה שנחשבו בעבר ליריבים מרים שלו, כמו 'נור א-דין א-זנכי' שבעבר זכה לתמיכת ה-CIA וכעת נלחם כתף אל כתף עם אנשי 'ג'בהת פתח א-שאם'.

בינתיים הקרבות בין משטר אסד ותומכיו לבין כוחות המורדים במזרח חלב נמשכים. כוחות אסד ורוסיה פועלים באופן אינטנסיבי ורציף, תוך כדי פגיעה קשה באוכלוסייה אזרחית לא-מעורבת, על מנת לפגוע בכוחות האופוזיציה המרוכזים במזרחה של העיר. מנגד, 'ג'בהת פתח א-שאם' חיזק בשבועות האחרונים את שלטונו בחלק זה של העיר וחלק גדול מארגוני המורדים פועלים תחת פיקודו. המורדים, אשר רואים בחלב סמל למאבק נגד המשטר, עמדו בפני התקפות מסיביות ובסוף חודש אוקטובר אף החלו ליזום מתקפה על חלקה המערבי של חלב, כולל מעוזי המשטר בו כאקדמיה הצבאית ע'ש אסד. נכון לנובמבר 2016, המורדים מסרבים לכל הצעה להתפנות מאזור מזרח חלב הנצורה ומנצלים את ההפוגה הזמנית בתקיפות האוויריות של הרוסים כדי לתקוף את כוחות המשטר בשאר חלקי העיר.

אולם, בעוד שיתוף הפעולה באזור חלב נמשך, חילוקי דעות אידיאולוגיים בין המורדים ומחלוקות מקומיות סביב שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים וארגונים סלפיים-ג'האדיים עשויים להביא בסופו של דבר לפירוק בריתות קיימות. 'ג'בהת פתח א-שאם' למשל, מסרב, בניגוד לבעל בריתו 'אחראר א-שאם' וארגוני מורדים נוספים, לשתף פעולה עם טורקיה וכוחות המערב בכל לחימה שאינה נגד המשטר - כולל בקרבות נגד 'המדינה האסלאמית' בצפון סוריה. לא זאת בלבד, חילוקי הדעות בין הארגונים אף מגיעים לפעמים עד כדי התנגשויות אלימות. בתחילת אוקטובר, למשל, אנשי  'אחראר א-שאם' ניהלו קרבות מרים עם לוחמי ארגון 'ג'ונד אל-אקצא', שזוהה בעבר כבעל ברית של 'המדינה האסלאמית'. בניסיון לפתור את המשבר, 'ג'בהת פתח א-שאם' פרש חסותו על 'ג'ונד אל-אקצא' והביא את הצדדים להפסקת ההתקפות ההדדיות בדרך לישיבה משותפת סביב שולחן המשא ומתן.

סוריה כמרחב, חצתה למעשה את מאזן הרווח וההפסד, ומנוהלת כשדה קרב שבוחשות בו המעצמות הגלובליות (ארצות הברית ורוסיה) והכוחות האזוריים (בראשם איראן, ערב הסעודית וטורקיה), ובצלן ארגונים ומליציות - שחלקם פועל עצמאית וחלקם כבני חסות של שחקנים חיצוניים. ארגוני המורדים השונים, שמייצגים השקפות מגוונות ובאים מרקע רעיוני-פוליטי הטרוגני, נפגשו מתוך אינטרסים משותפים במהלך מלחמת האזרחים לנוכח אויבים משותפים. בבסיס שוכנת הנחת יסוד לפיה שני הקצוות של אותה קשת רחבה, לאומיות חילונית מחד וסלפיה-ג'האדיה מאידך, מתחרים זה בזה ועושים זה בזה שימוש הדדי כחלק משאיפתם להגמוניה. הווה אומר, גם אם במרחב חלב ישנו מיצוי מרבי של שיתוף פעולה מקומי בין ארגוני מורדים, בהסתכלות רחבה יותר בריתות אלה נועדו לכישלון והפניית האלימות גם אחד כנגד השני .***מתן תומר הוא מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי