ניגודי הגישות בין רוסיה לבין ארצות הברית באשר לפתרון עתידי למשבר בסוריה באו לידי ביטוי ברור בנאומיהם בעצרת האו"ם בניו יורק של הנשיאים אובמה ופוטין. בעוד פוטין קבע כי ארצו מעניקה עדיפות עליונה ללחימה בטרור הג'יהאדיסטי, ובמשתמע ב'מדינה האסלאמית', גרס אובמה כי הנשיא אסד אינו יכול להישאר בשלטון בכל הסדר עתידי בסוריה - ללא קשר לחשיבות הרבה שגם הוא מייחס להבסת 'המדינה האסלאמית'.

החלטתה של רוסיה לנקוט צעדים מעשיים ולהגן בכוח על האינטרסים שלה בסוריה, ובראשם מניעת נפילת משטרו של אסד, באמצעות שיגור כוחות צבאיים (בעיקר אוויריים) לסוריה, עוררה ביקורת נרחבת נגדה במערב. ההפצצות הרוסיות בסוריה, המתמקדות בשלב זה בעיקר ביעדי מורדים שאינם נמנים על שורות 'המדינה האסלאמית', רק חיזקו את החשדות במערב במניעיה של המעורבות הרוסית. יתרה מכך, קיים חשש מערבי מגיבוש קואליציה אלטרנטיבית שמאגדת את רוסיה, איראן, חזבאללה וצבאו של אסד, שתהווה יריבה פוטנציאלית לקואליציה המערבית-ערבית שהתגבשה כדי להביס את 'המדינה האסלאמית' בסוריה ובעיראק.

כך, בעוד שבארצות הברית בפרט ובמערב בכלל מתקיימים דיונים נוקבים, רבי מלל וחסרי תכלית כדי לנסות ולהכריע בדילמה שבין מעורבות ישירה במערכה בסוריה ("מגפיים בקרקע") לבין מעורבות צבאית עקיפה ותומכת בפעילותם של הכוחות המקומיים ("סנדלים בקרקע"), החליטו רוסיה ואיראן לעשות מעשה ולנקוט מדיניות של מעורבות ישירה. לשם כך שיגרו מטוסים וחיילים לסוריה. בכך הן הוכיחו הלכה למעשה, כי עבורן יש מחיר בלתי נסבל  לחוסר עשייה צבאית (או לעשייה חלקית) ולהשתהות במניעה בכוח של התפשטות הטרור הסוני הסלפי-ג'יהאדי, המאיים על ביטחונן ועל בטחון בעלות בריתן.

יתכן שמעורבות כוחות זרים רוסיים ואיראניים אינה נושאת חן בעיני המערב, כאשר גם לישראל חששות משלה, אבל יש לזכור כל העת שהחשש מפני הסתבכות צבאית בסבך הסכסוך המקומי האלים אינו שמור למערב בלבד: איום  זה מוטל כעת על כתפי רוסיה ואיראן, והן אלה שצפויות לשלם את מחיר מעורבותן, אותו מחיר שבמערב נרתעו מלשלמו. החשדות והחששות של חברות הקואליציה "הוותיקה" מתכניותיהן של חברות הברית החדשה מוצדקות, ומחייבות אותן לפקח בקפדנות אחר יעדי הפעולה של רוסיה ואיראן בסוריה, כמו גם לוודא שאלה נועדו לא רק להשארת אסד בשלטון אלא מכוונות למטרה משותפת - הבסת 'המדינה האסלאמית' ועקירתה מסוריה.

ניתן להעריך כי המעורבות הרוסית-איראנית תאלץ גם את ארצות הברית ושותפיה לנקוט צעדים מעשיים בסוריה ויתכן אף בעיראק, כדי להבטיח את האינטרסים האזוריים שלהם. לשם כך מתחייב תיאום הדוק עם רוסיה, על מנת שיינקטו צעדים משולבים ויעילים שיסייעו להבסתם של 'המדינה האסלאמית' ושל גורמי הג'יהאד הסלפי האחרים הפועלים בסוריה, לצד לביסוס יציבות שלטונית במדינה. סלע המחלוקת העיקרי בין שתי הקואליציות הינו סוגיית השארת הנשיא אסד בשלטון. היה וארצות הברית ושותפיה יגיעו להבנות עם רוסיה לתיאום הפעילות הנוכחית בסוריה, שאלת עתידו האישי של אסד תדחה למועד מאוחר יותר. בתרחיש זה עשויה היוזמה הצבאית של פוטין, אשר זכתה בראשיתה לגינויים מקיר לקיר, להתברר כברכה בהסוואה. היוזמה הצבאית בסוריה ראויה, ולמעשה נדרשה כבר מזמן כדי לשים קץ לרציחתם של מאות אלפי חפים מפשע, לעקירתם ולפליטותם מאונס של מיליוני אזרחיה הנמלטים ממנה אל שכנותיה ואל מדינות אירופה. זאת, בתנאי שתוביל לעצירת האסון ההומניטארי שפקד את תושבי סוריה ובסופו של דבר גם לגיבוש מדיניות מעשית שתבסס בה סדר ויציבות שלטונית ותמנע ממנה להוות מקור לסכנה אזורית ואף מעבר לכך. על ישראל מוטלת החובה לבחון היטב לאן מתפתחת הלחימה בסוריה ולהגן על האינטרסים שלה ולשמור על חופש פעולה לפגיעה ולסיכול כל מהלך צבאי, פעולת טרור או הגעת אמצעי לחימה חריגים לידי אויביה מחזבאללה או משורות הג'יהאד העולמי.