ב-13 בפברואר פורסם כי יחיא אברהים חסן אל-סנואר נבחר בבחירות הפנימיות והחשאיות לכהן בתפקיד יו"ר תנועת החמאס ברצועת עזה. זו הפעם הראשונה בה בכיר מהזרוע הצבאית יכהן בתפקיד מדיני בדרג כזה. רבים הטוענים כי מינויו של סנואר מחזק את הצד הנצי בתנועת החמאס. ההודעה הלקונית שנמסרה בתום פגישתו עם איסמעיל הנייה, אותו יחליף בתפקיד, לפיה סיכמו 'להמשיך בג'יהאד ובהתנגדות' , תומכת במובן מסוים הערכה זו. אך יש להעמיק מעבר לה כדי לנסות להעריך לאן יוליך סנואר את חמאס ברצועת עזה תחת הנהגתו.

סנואר בן ה-55 היה ממקימי הזרוע הצבאית של חמאס, עז אל-דין אל-קסאם, ונחשב לשותפו לדרך של העומד בראשה מחמד דף מנהיגה. מראשית דרכו התבלט במנהיגותו, כאשר נבחר ארבע פעמים לאגודת הסטודנטים באוניברסיטה האסלאמית בעזה ואף כיהן כיו"ר האגודה במסגרת רשימה שייסד בשם 'אל-כתלה אל-אסלאמיה' המזוהה עם האחים המוסלמים. במקביל, כפעיל אל-מג'מע אל-אסלאמי, ממנו צמחה תנועת החמאס, סייע להחליש את מעמד אש"ף באוניברסיטה ולהשתלט על מוסדותיה. סנואר היה גם ממקימי ארגון אל-מג'ד שנועד לאסוף מידע על חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל ועל עבירות הלכתיות, ובשנת 1988 נכלא על יד ישראל, נשפט ונידון ל-426 שנות מאסר בגין רציחתם של מי שנחשדו כמשתפי פעולה.

סנואר, המזוהה יותר מכל עם מנגנוני הביטחון של החמאס, צמח בתנועה לצד יחיא עיאש, "המהנדס" (שחוסל על ידי ישראל ב-1996), וחסן סלאמה (שעמד מאחורי פיגועי התופת שנקמו את חיסולו של האחרון ויושב כיום במאסר בישראל על פועלו). בכלא הנהיג סנואר את האסירים של תנועת החמאס, ודרכו הועברו מסרים אף לצוות המשא ומתן שניהל את המגעים העקיפים מול ישראל בעסקה לשחרורו של גלעד שליט שבה הוא עצמו שוחרר לאחר 22 שנות מאסר (מי ששימש כמפקד גזרת חאן יונס והיה מעורב בפעולה במהלכה נחטף שליט ביוני 2006 היה אחיו הצעיר, מוחמד).

מינוי סנואר והתחזקות הזרוע הצבאית במאבק הכוחות הפנימי של חמאס מהווה נקודת ציון נוספת בתהליך מתמשך לביסוס אחיזתה בתנועה. סממנים ראשונים לכך התבטאו בביקורתו של אחמד אל-ג'עברי, מנהיג הזרוע הצבאית שחוסל במהלך מבצע 'עמוד ענן', בשנים שלאחר ההשתלטות של חמאס על רצועת עזה (2007) על דרך 'התנאזל' (ויתור) שהתגלמה בהתנהלותו של איסמעיל הנייה. אל-ג'עברי לא אהד את המדיניות הזהירה מול ישראל, ועל רקע זה תהליך קבלת ההחלטות בתנועה החל להתאפיין בדינמיקה של הסדרה, באמצעות מו"מ, בין הנהגת הפנים לבין הנהגת החוץ ובאופן הדרגתי גם עם ההנהגה הצבאית.

בשנת 2008 אל-ג'עברי ומרואן עיסא (ממייסדי הזרוע הצבאית ומנהיגה לאחר חיסול ג'עברי) כבר היו לחלק ממעגל מקבלי ההחלטות הרשמי בחמאס עם הצטרפותם למועצת השורא של התנועה. מאז הספיקה לאמץ לעצמה הזרוע הצבאית מידה מסוימת של אוטונומיה, שבאה לידי ביטוי ביתר שאת במבצע 'צוק איתן' עם לקיחת האחריות על מטחי הרקטות הראשונים שנורו על ישראל ובנסיבות שהביאו לפריצתה של המערכה.
סנואר הוא בשר מבשרו של מיליה המייסדים של הזרוע הצבאית של חמאס, יחד עם דף, עייש וסלאמה. אלה שמו לנגד עיניהם את שחרור כל אדמת פלסטין הכבושה באמצעות ההתנגדות, כמו גם שחרור כל אסירי ההתנגדות שנמצאים בבתי הכלא הישראלים. אולם חרף תדמיתו הנצית, תפקידו החדש של סנואר מעניק לו אחריות - בבחינת "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" - ומחייב אותו להאזין לרחשי הציבור העזתי שמצוי במצוקה הומניטרית. אוכלוסיית רצועת עזה מוסיפה לגדול, אחוזי האבטלה גואים, איכות החיים בה פוחתת, ומלאכת שיקום הרצועה מהמערכה ב-2014 מתנהלת בעצלתיים. לא פעם תידרש מסנואר גישה פרגמטית כדי להביא לשיפור המצב. סבב לחימה נוסף בין ישראל לחמאס, בו סביר שישראל תבחר לפעול לפי "דוקטרינת הדאחיה" ותביא לחורבן חלקים נרחבים ברצועת עזה, יעמיד את סנואר בעמדה בה יצטרך לאזן את נטיותיו הלוחמניות מחד ואת אחריותו כלפי תושבי הרצועה מאידך.

לסיכום, ניתן לומר כי אלו החוזים עימות צפוי מול החמאס "באביב הקרוב" מקדימים את המאוחר. המערכה הבאה מול חמאס היא עניין של זמן בשל מגוון גורמים, אבל אין במינוי סנואר בהכרח בכדי להשפיע על מועדה. חותמו של סנואר על מדיניות חמאס עשוי לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: הראשון הוא בניסיונות הולכים וגוברים לחטוף חייל ישראלי כקלף מיקוח לשחרור אסירים, דבר שעלול להביא להסלמה שסופה סבב לחימה נוסף מול ישראל; והשני בתכנון יכולות ותכניות שיסייעו לשלוט בתזמון ובאופי המערכה הבאה מול ישראל, קרי הפתעה אסטרטגית שמטרתה לקצור הישגים טקטיים לזרוע הצבאית - פיגוע גדול או תקיפה והשתלטות על יישובי העוטף. בהתאם לאלו, על הדרג הצבאי והמדיני בישראל להקצות את המשאבים הראויים לסיכול, ובה בעת להתנהל בצורה מחושבת בעתות הסלמה בכדי להימנע מלשחק לידיו של סנואר.