לאחרונה פורסמה קלטת שמע בה נשמע מנהיג בוקו חראם, אבו בכר שקאו, נשבע אמונים לאבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש). הצהרה זו הגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו יחסי גומלין בין שני הארגונים, אשר העידו על קשר הדוק שנרקם ביניהם לאורך זמן ובסופו של דבר הובילו להכפפת הארגון הניגרי למדינה האסלאמית.

בוקו חראם החל דרכו כקבוצת מאמינים, ששאפה להחיל את חוקי השריעה בניגריה דרך השפעה על האוכלוסייה המקומית. בעקבות תהפוכות שעבר הארגון, הבולטת שבהן חיסול מנהיג הארגון מוחמד יוסוף ב-2009, החל הארגון בהפעלת כוח צבאי נגד השלטון הנוצרי בניגריה - בו תלה את האשם ברצח - ונגד האוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית כאחד. הארגון נודע בעבר בקשרים עם ארגון אל-קאעדה, אך מעולם לא נחשב לשלוחה רשמית שלו, גם בגלל הסתייגויות של האחרון מדרכו הברוטאלית של הארגון הניגרי. בוקו חראם עלה לכותרת באפריל 2014 עם חטיפת 276 נערות מכפר צ'יבוק, שגורל מרביתן נותר לא ידוע, וכן בשל טקטיקת הפעלת נשים כמחבלות מתאבדות שבה החל ביוני האחרון. בעקבות העלייה הדרמטית בפעילותו הטרוריסטית של הארגון, ששיאה היה בטבח חסר תקדים של כ-2000 בני אדם בעיר באגה שבניגריה בתחילת השנה, הוחלט על שליחת צבאות של מדינות שכנות, ביניהן ניז'ר, קמרון, צ'אד ובנין, שיפעלו יחד עם ניגריה למיגור הארגון. מטרת הכוחות הללו להדוף את הארגון מהשטחים שכבש בצפון מזרח ניגריה וסביבותיה, המוערכים בכעשרות אלפי קמ"ר, ולמנוע את התפשטותו לאזורים נוספים.

על פניו, בוקו חראם מצטייר כארגון שמחקה את דרכי הפעולה של המדינה האסלאמית. בפועל, בוקו חראם הוותיק יותר החל להשתמש בטקטיקות המזוהות עם המדינה האסלאמית, כגון סקילה ועריפת ראשים, מספר שנים לפני כן. גם בטקטיקת חטיפות הנשים נעשה שימוש בארגון, והיא למעשה אומצה לאחר מכן על ידי המדינה האסלאמית, כפי שבא לידי ביטוי עם חטיפת מאות ילדות ונשים יזידיות. מנגד, בוקו חראם גם ניזון מדרכי הפעולה של המדינה האסלאמית. דוגמא אחת לכך היא הקפיצה הגדולה בתחום המדיה החברתית ובהפקת סרטוני התעמולה, אותה חייב הארגון הניגרי למקבילו בעיראק ובסוריה - מאוקטובר האחרון החל הארגון בהפקה מקצועית של סרטוני ווידאו בדומה לאלו של ארגון המדינה האסלאמית ובתמיכתו. גם הרעיון להקמת מדינה אסלאמית בניגריה צבר תאוצה לאחר התקדים שיצר אל-בגדאדי בהכרזתו על הקמת ח'ליפות ביוני 2014. נראה איפוא שהמדינה האסלאמית מהווה מקור השראה ותעוזה עבור בוקו חראם, ומכאן גם הצהרת התמיכה שהביע שקאו ביולי 2014 באל-בגדאדי, שאותו כינה "מנהיג כל המוסלמים באשר הם". אולם בשונה מהצהרת מיולי, הרי שההצהרה הנוכחית מהווה שבועת אמונים ('ביעה') לראש המדינה האסלאמית.

החיבור של בוקו חראם למדינה האסלאמית הינו אינטרס מובהק של הארגון, שמשרת אותו בשני מישורים עיקריים. ראשית, במישור התעמולתי הארגון שרוי כיום בלחימה מול הכוח הרב-לאומי ואף איבד חלקים מהשטחים שבשליטתו. גם האוכלוסייה המקומית הפנתה לו עורף והיא פועלת נגדו גם צבאית, מה שהפחית מאטרקטיביות הגיוס של צעירים לארגון והוביל בפועל לטקטיקת גיוס בכפייה על ידי הארגון. על כן, חיבור בוקו חראם עם הארגון הפופולארי עשוי בראייתו לשמש כגורם מרתיע עבור אויבי הארגון, ובמקביל גם כגורם משיכה לגיוס צעירים. במישור הפרקטי, ישנו צורך של הארגון במשאבים, כספיים וצבאיים כאחד, נוכח לחימתו המתמשכת מול כוחות צבא יריבים.

עבור המדינה האסלאמית, הצהרת האמונים של בוקו חראם טומנת בחובה יתרונות רבים. ראשית, היא תורמת להפצת וביסוס עוצמתו בעולם, בעיקר נוכח גודל הארגון הניגרי המוערך בכמה אלפי חמושים ונחשב לגדול ביותר שנשבע עד כה אמונים למדינה האסלאמית. יש בכך גם משום ניצחון נוסף של המדינה האסלאמית על אל-קאעדה, שבוקו חראם כאמור היה מצוי עימו בקשרים בעבר. לצד זה, יש בכך דריסת רגל נוספת ומשמעותית של המדינה האסלאמית ביבשת האפריקאית, שמגדילה את מרחב הפעולה של הארגון להוצאת פיגועים נגד יעדים מערביים מחוץ למעוזיו בסוריה ועיראק, גם ביבשת אפריקה בכלל ובניגריה בפרט. בשלב זה לא ברור מה יהיה תפקידו של בוקו חראם ושל האמירות שהקים בניגריה במכלול הח'ליפות האסלאמית ומה המשמעות המעשית הנגזרת מכך לנוכח המרחק הגיאוגרפי הניכר בין תחומי פעילותם.

לסיכום, שבועת האמונים של בוקו חראם למדינה האסלאמית טומנת בחובה אפשרויות לצמיחה עבור שני הארגונים. בעוד שעבור בוקו חראם הדבר עשוי להתבטא ברמה התעמולתית וברמת המשאבים שיסופקו מהמדינה האסלאמית המשגשגת יחסית, הרי שאצל המדינה האסלאמית מדובר בארגון סלפי נוסף המכיר בח'ליף אל בגדאדי וברעיון הח'ליפות. יש בכך גם משום הגדלת מרחב הפעולה עבור המדינה האסלאמית. כעת נותר לראות האם שקאו יעתיק את סגנון ההתקשרות שקיים בעבר עם אל-קאעדה וישמור על עצמאות והפרדה יחסית בניהול הארגון, או שמא הברית החדשה בין הארגונים תוליד שיתוף פעולה עמוק יותר.