עם כניסת ארגון דאע"ש ללב זירת הטרור העולמי והכרזת מנהיגו, אבו בכר אל־בגדאדי, על הקמת ח'ליפות ועל עצמו כח'ליף ביוני 2014, התעוררה בקרב ארגונים הסלפים־ג'אהדים התלבטות סביב זהותם והשתייכותם. עד אז, מרבית הארגונים היו מזוהים או לכל הפחות תמכו בארגון אל־קאעדה, שנחשב למוביל מחנה הג'אהד העולמי. אולם כיום, 'המדינה האסלאמית' מהווה אלטרנטיבה ככוח עולה בזירת הטרור העולמי. מצב זה מעמיד בפני ארגוני טרור ברחבי העולם דילמה האם להמשיך לתמוך באל־קאעדה, או שמא להישבע אמונים ל'מדינה האסלאמית'. מול דילמה זו ניצב כיום ארגון א־שבאב הסומלי, אשר נתון למכבש לחצים מכיוון 'המדינה האסלאמית', הקוראת לו להצטרף לח'ליפות שהקימה. זאת, על רקע נאמנותו ההיסטורית לאל־קאעדה ושיוכו הארגוני אליו כשלוחה הסומלית. אם כן, לאן מועדות פניו של ארגון א־שבאב?

בראשית דרכו היה ארגון א־שבאב א־סומאלי חלק מארגון שנקרא 'איחוד בתי המשפט האסלאמיים', אשר פעל בסומליה משנת 2000 במטרה להשליט את החוק האסלאמי במדינה. בשנת 2006 התפצל פלג זה, ששימש כזרוע הצבאית של הארגון, ויצא לדרך עצמאית, שמתחילתה הביע א-שבאב תמיכה באל־קאעדה ובשנת 2008 ביקש להתאחד עמו בצורה רשמית. בקשת האיחוד לא אושרה בזמנו על ידי מנהיג אל־קאעדה דאז, אוסמה בן לאדן, אך התממשה לבסוף בהסכמת מחליפו, איימן א־זוואהירי, בפברואר 2012. לאורך שנות קיומו צלח א־שבאב טלטלות פנימיות, בהן מחלוקות וחיסולים בתוך הארגון, לצד טלטלות חיצוניות שכללו מתקפה צבאית רב־לאומית ב־2011 שהסיגה את הארגון מהבירה מוגדישו וממרבית השטחים עליהם חלש בעת ההיא. טלטלה משמעותית נוספת אירעה בספטמבר אשתקד עם חיסולו של מנהיג הארגון, אחמד עבדי גודאן, באמצעות מזל"ט אמריקאי. פגיעה זו לא מנעה מהארגון לחזור ולבצע תקיפות קטלניות, כולל פיגועי התאבדות משולבים עם הסתערות חמושים, כדוגמא המתקפה שהוציא הארגון לפועל באפריל 2015 באוניברסיטת גאריסה שבקניה שהביאה למותם של כ־150 בני אדם. לאחרונה אף חזר לטקטיקה של כיבוש שטחים, ולמעשה הוכיח שברשותו עדיין יכולות מבצעיות ושרידות גבוהה.

'המדינה האסלאמית' מעוניינת בהצטרפות א־שבאב לשורותיה ובמרץ 2015 פרסמה סרטון שבו קראה לסומלים באשר הם לאחד כוחות במלחמה נגד המערב. לשם כך אף גייסה את שלוחתה בניגריה, בוקו חראם, שפרסמה סרטון וידאו עם מסר דומה. צירוף א־שבאב ל'מדינה האסלאמית', מלבד תוספת הכוח הצבאית המשמעותית הכרוכה במהלך זה, עשוי לתת לאחרונה יתרון משמעותי ברמה הגאו־אסטרטגית. סומליה חולשת על נתיב שיט משמעותי המחבר את הים האדום לאוקיינוס ההודי, וממוקמת דרומית לתימן, בה יש ל'מדינה האסלאמית' שני מחוזות פעילים. כמו כן, סומליה היא בבחינת הצלע המזרחית בהתפרסות 'המדינה האסלאמית' ביבשת אפריקה, המצטרפת למאחזים בצפון היבשת (במצרים, לוב ואלג'ריה) ובמרכז־מערב היבשת (ניגריה). מלבד הערך האסטרטגי, אסור לשכוח כי א־שבאב הינו שלוחה רשמית של אל־קאעדה, ומכאן שהמרת נאמנותו ל'מדינה האסלאמית' עשויה להיות שלב נוסף וחשוב לקראת פירוק מערכת הבריתות העולמית של אל־קאעדה והחלשתו מול 'המדינה האסלאמית' יריבתו.

לכל הידוע, הפנייה של 'המדינה האסלאמית' לא־שבאב נפלה על אוזניים קשובות בארגון, בהם בכירים ואנשי דת שהביעו תמיכה בהמרת הנאמנות הארגונית. אולם, בניגוד אליהם החליט מנהיג הארגון הסומלי, אחמד עומר אבו עוביידה, לדבוק בנאמנותו לאל־קאעדה והורה לאסור פעילים המביעים תמיכה ב'מדינה האסלאמית'. על אף צעד זה, הארגון הסומלי לא הצליח למנוע עריקה של בכיר בשורותיו, עבדיקאדיר מומין, יחד עם 20 פעילים באוקטובר 2015, שלאחריה התרחשה עריקה נוספת של עוד 50 פעילים מתוך הארגון לשורות 'המדינה האסלאמית'.

לא נראה כי כוח הזרוע והשררה יספיק למנהיג א־שבאב למנוע את הסחף של פעיליו אחר רעיון הח'ליפות ואחר הישות המהפכנית שחותרת למימושו - 'המדינה האסלאמית'. סכנת הפלישה של 'המדינה האסלאמית' לתוך סומליה הינה מוחשית, ומקרי העריקה הם בגדר הוכחה חיה למגמה המתהווה. בדרך זו מצליחה 'המדינה האסלאמית' להמשיך ולממש את שאיפת ההשתלטות שלה ביבשת אפריקה, כאשר העריקים מא־שבאב עשויים להוות את הבסיס להקמת פרובינציה ('וילאיה') ראשונה של 'המדינה האסלאמית' במזרח אפריקה.