ב-21 בספטמבר 2015 פשטו עשרים פעילים מקבוצת אבו סיאף על אתר נופש באי סמל שבפיליפינים וחטפו ארבעה תיירים, שני קנדים, פיליפינית ונורווגי שביקרו בו. בתמורה לשחרורם דרשו החוטפים ב-25 באפריל 2016 כופר של מאה מיליון דולרים. לאחר פקיעת זמן העברת דמי הכופר, ערפו חברי הקבוצה את ראשו של ג'ון רידסדל, אחד משני בני הערובה הקנדיים. ב-13 ביוני, לאחר פקיעת מועד נוסף להעברת דמי השחרור, ערפו את ראשו של רוברט הול, שבוי קנדי נוסף.

אבו סיאף היא קבוצה סלפית-ג'יהאדית פיליפינית אשר נשבעה אמונים ל'מדינה אסלאמית' כבר באוגוסט 2014, אולם נקודת המפנה המשמעותית בזיהויה עם 'המדינה האסלאמית' באה לידי ביטוי בסרטון אשר פורסם בינואר 2016. בסרטון זה, הופיע איסנילון האפילון, מנהיגו של ארגון אבו סיאף באי בסילאן, בצוותא עם שני מנהיגי ארגוני ג'יהאד נוספים בפיליפינים. השלושה הצהירו יחד כי הם נשבעים להפוך את הפיליפינים ל-"בית קברות" לחיילים אמריקנים. עצם הצגת שלושת הארגונים כגוף מאוחד תחת מנהיגותו של האפילון, היוותה הוכחה עבור הנהגת 'המדינה האסלאמית' כי הארגונים אינם מפוצלים (כפי שהיו בעת השבועה הראשונית בשנת 2014) וכי הם עומדים בתנאי הסף לקבלת שבועת נאמנותם ל'מדינה האסלאמית' ולמנהיגה אבו בכר אל-בגדאדי, לפי הקריטריונים המפורטים במגזין התעמולה הרשמי בשפה האנגלית של הארגון 'דאביק', כפי שהתפרסמו בגיליון נובמבר 2014.  מאז, 'המדינה האסלאמית' לקחה אחריות על מספר מתקפות שבוצעו בפיליפינים מטעם הארגון.

ההנחה לפיה דרום-מזרח אסיה אינה מהווה זירה אלטרנטיבית לתפוצת פעילותם של ארגוני אסלאם סלפי-ג'האדי כגון אל-קאעדה ו-'המדינה האסלאמית' היא מוטעית, ונוטה להמעיט בחשיבותם של מספר עשורים רוויי פעילות טרור ענפה באזור. בפועל מספר ארגוני טרור התבססו באזורים בדרום-מזרח אסיה בהם שורר ואקום שלטוני, כזה המשמש להם כקרקע פורייה לפעול בתוכה. ארגונים אלו נלחמו ברשויות השלטון במשך שנים במטרה לאכוף מערכת חוקים על בסיס הלכות השריעה על תושבי האי המוסלמי מינדנאו, האי הדרומי ביותר בארכיפלג.

הפיליפינים מהווה בעשרים השנים האחרונות זירת פעילות מרכזית עבור ארגוני טרור מקומיים, אזוריים ובינלאומיים. מאז שנת 1994, כאשר ג'מאעה אל-אסלאמיה הקימה את מחנה האימונים הראשון שלה באזור, הפכה הפיליפינים למרחב אימונים עבור פעילים מוסלמים תושבי אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, תאילנד ומדינות ערב. מרבית המדריכים היו אינדונזים או ערבים שהוכשרו על ידי אל-קאעדה. ארכיפלג זולו שימש כבסיס אימונים למבצעים, בין היתר בשל היותו גשר אסטרטגי המקשר בין הפיליפינים למלזיה.  הנוכחות המתמשכת של מספר ארגוני טרור באזור לוותה במהלך השנים בעצימות משתנה של לחץ צבאי ואכיפה חוקית של הרשויות במסגרת מלחמתן בטרור.

שני הארגונים החמושים הגדולים, החזית הלאומית לשחרור מורו (Moro National Liberation Front) וחזית השחרור האסלאמית של מורו (Moro Islamic Liberation Front) חתמו, לאחר משא ומתן שנמשך שנים רבות, על הסכמי שלום או הפסקת אש עם הממשל בשנים 1996 ו-2014 בהתאמה. לעומת זאת, ארגון אבו סיאף (ולצדו מספר ארגוני טרור קטנים יותר) לא זנח את הלחימה בשם המאבק לכינון מדינת מורו עצמאית. לצבא הפיליפיני אין בפועל יכולת מבצעית לדיכוי ההתנגדות ולפירוק תשתית הטרור במינדנאו, ובייחוד בארכיפלג זולו. בקרב שהתרחש בינואר 2016 בין משטרת הפיליפינים לבין לוחמי חזית השחרור האסלאמית של מורו נהרגו 44 קציני משטרה – תזכורת כואבת ליכולת ההצלחה המוגבלת ולמחיר של ניהול מערכה כנגד ארגוני הטרור במדינה.

איום הטרור על הפיליפינים גובר לאחרונה נוכח החיבור אשר מוסד עם 'המדינה האסלאמית'. בעוד זו מאבדת שטחים בסוריה ועיראק, מתחזק אצלה הצורך למקום מבטחים חדש בו תכה שורשים במסגרת מאבקה העולמי ליצירת ח'ליפות; מרחבי דרום-מזרח אסיה עשויים להתאים לצרכים אלה.

הנהגת 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה היא זו שתחליט האם ומתי להכריז על התרחבותה הפורמאלית לעבר דרום-מזרח אסיה. אמנם טרם הוכרזה רשמית פרובינציה ('ולאיה') בדרום-מזרח אסיה, אך אפשר להעריך כי הנהגת 'המדינה האסלאמית' תפעל בקרוב על מנת לבסס חלק מפעילותה באזור, בפרט ככל שאחיזתה בסוריה ועיראק נחלשת ותבקש להקים ולאיה מטעמה באחת המדינות הללו - פיליפינים נראית המתאימה מכולן בשלב זה. אפשר כבר להבחין בסימנים מעידים על צירוף גורמים בפיליפינים למערכת הבריתות העולמית של 'המדינה האסלאמית' ברחבי הרשת, דרך זרועות התקשורת המוכרות של הארגון. התקפות מתואמות בערים ואלימות גוברת תהווינה אינדיקציות לכך ש'המדינה האסלאמית' תקעה יתד באזור. עתה נותר לצפות להכרזה פורמאלית על הקמת וליאת בפיליפינים.

***קרן אברויה-ארז היא מתמחה בתכנית לטרור ומחלמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי