אתמול התקיים בבג"ץ דיון מהחשובים בתולדותיו בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה שצמצם את סמכות בתי המשפט לדון בסבירותן של החלטות הממשלה והשרים. זאת הפעם הראשונה בה יושב בית המשפט בהרכב מלא של כל חמישה-עשר שופטיו. היועצת המשפטית לממשלה הביעה, באופן חריג, תמיכה בעמדת העותרים כי יש לבטל את התיקון והממשלה יוצגה בדיון על ידי עורך דין פרטי. בלב הדיון עמדו שתי שאלות: עצם הסמכות של בית המשפט לפסול חוקי יסוד; ובהנחה שיש סמכות, האם זהו תיקון שמוצדק לפסול.
לעמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, לבית המשפט סמכות לקיים ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד כאשר אלה פוגעים בעקרונות היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המעוגנים במגילת העצמאות. לעמדתם, התיקון פוגע קשות בשלטון החוק ובעיקרון הפרדת רשויות, ובנוסף נפלו פגמים קשים בהליך החקיקה, ולכן יש סמכות לביהמ"ש לבטל את התיקון.
לעומתם, לעמדת הממשלה והכנסת אין לבית המשפט סמכות לדון בתיקון, כיוון שאין לו כלל סמכות לפסול חוקי יסוד. במהלך הדיון השופטים הקשו ושאלו האם גם חוק יסוד שיפגע בעקרונות הבסיסיים ביותר של המשטר בישראל יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית. נראה כי עמדת הממשלה היא שכך הדבר, בעוד שעמדת הכנסת הייתה פחות נחרצת. ב"כ הממשלה טען שבמקרה כזה הממשלה תבוקר על ידי העם במסגרת בחירות. הוא אף שלל התבססות על מגילת העצמאות כאמת מידה לבחינת חוקי יסוד, בטענה שהיא אינה מהווה מקור משפטי.
לעמדת הממשלה והכנסת, גם אם ייקבע שיש סמכות לביקורת שיפוטית על התיקון, אין מקום להתערב במקרה זה שכן צמצום עילת הסבירות אינו נופל בגדר המקרים הקיצוניים של פגיעה בבסיס המשטר הדמוקרטי. לעמדת הכנסת, יש להמתין ולראות כיצד ייושם ויפורש החוק ואין מקום לביטול התיקון כבר בשלב זה. ב"כ הכנסת רמז שבית המשפט יוכל לתת פרשנות מצמצמת לתיקון.
מוקדם להעריך מה יפסוק בית המשפט. פסק הדין יכול להינתן עד אמצע חודש ינואר (שלושה חודשים ממועד פרישתן של הנשיאה חיות והשופטת ברון), ועשוי אף להתייתר אם תושג פשרה שתכלול עידון של החוק.
אתמול התקיים בבג"ץ דיון מהחשובים בתולדותיו בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה שצמצם את סמכות בתי המשפט לדון בסבירותן של החלטות הממשלה והשרים. זאת הפעם הראשונה בה יושב בית המשפט בהרכב מלא של כל חמישה-עשר שופטיו. היועצת המשפטית לממשלה הביעה, באופן חריג, תמיכה בעמדת העותרים כי יש לבטל את התיקון והממשלה יוצגה בדיון על ידי עורך דין פרטי. בלב הדיון עמדו שתי שאלות: עצם הסמכות של בית המשפט לפסול חוקי יסוד; ובהנחה שיש סמכות, האם זהו תיקון שמוצדק לפסול.
לעמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, לבית המשפט סמכות לקיים ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד כאשר אלה פוגעים בעקרונות היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המעוגנים במגילת העצמאות. לעמדתם, התיקון פוגע קשות בשלטון החוק ובעיקרון הפרדת רשויות, ובנוסף נפלו פגמים קשים בהליך החקיקה, ולכן יש סמכות לביהמ"ש לבטל את התיקון.
לעומתם, לעמדת הממשלה והכנסת אין לבית המשפט סמכות לדון בתיקון, כיוון שאין לו כלל סמכות לפסול חוקי יסוד. במהלך הדיון השופטים הקשו ושאלו האם גם חוק יסוד שיפגע בעקרונות הבסיסיים ביותר של המשטר בישראל יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית. נראה כי עמדת הממשלה היא שכך הדבר, בעוד שעמדת הכנסת הייתה פחות נחרצת. ב"כ הממשלה טען שבמקרה כזה הממשלה תבוקר על ידי העם במסגרת בחירות. הוא אף שלל התבססות על מגילת העצמאות כאמת מידה לבחינת חוקי יסוד, בטענה שהיא אינה מהווה מקור משפטי.
לעמדת הממשלה והכנסת, גם אם ייקבע שיש סמכות לביקורת שיפוטית על התיקון, אין מקום להתערב במקרה זה שכן צמצום עילת הסבירות אינו נופל בגדר המקרים הקיצוניים של פגיעה בבסיס המשטר הדמוקרטי. לעמדת הכנסת, יש להמתין ולראות כיצד ייושם ויפורש החוק ואין מקום לביטול התיקון כבר בשלב זה. ב"כ הכנסת רמז שבית המשפט יוכל לתת פרשנות מצמצמת לתיקון.
מוקדם להעריך מה יפסוק בית המשפט. פסק הדין יכול להינתן עד אמצע חודש ינואר (שלושה חודשים ממועד פרישתן של הנשיאה חיות והשופטת ברון), ועשוי אף להתייתר אם תושג פשרה שתכלול עידון של החוק.