החלטתו של חה"כ איתמר בן גביר לפתוח שוב לשכה פרלמנטרית בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים, היא, פחות או יותר, חזרה על המהלך של מאי 2021, הן במאפייניה והן בנסיבותיה. אלא שבמאי 2021 ראש הממשלה היה בנימין נתניהו, שעוד הצליח איכשהו להשפיע על חה"כ בן גביר ואילו היום מדובר בממשלה שבה נאבק בן גביר מלחמת חורמה פוליטית.
אירועי שיח' ג'ראח, שאליהם נוספו החיכוכים בין משטרת ישראל לצעירים פלסטינים ברחבת שער שכם וימי הרמדאן והרגישות במתחם הר הבית, הפכו במאי 2021 לפלטפורמה שעליה רכב החמאס במטרה להביך את הרש"פ, לשנות את כללי המשחק והמשוואה למול ישראל ולהפעיל את החזית מבית באמצעות ערביי ישראל – כל אלו במה שהכרנו כמבצע "שומר החומות". על הישגי המבצע עדיין ניטש ויכוח, אך אין חולק על כך שמאז המבצע, הצליח חמאס לשפר את מיצובו האסטרטגי בזירה הפלסטינית, לכפות על ישראל כללי משחק שאינם משרתים את האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח שלה ובעיקר להמשיך בתהליכי ההתעצמות הצבאית, תוך מאמץ לשיפור תשתיות הטרור בגדה המערבית ובדרום לבנון, לצד הידוק הקשר עם איראן.
צה"ל נערך לסבב צבאי נוסף ברצועת עזה וההערכה הרווחת שסבב כזה הוא אינו שאלה של האם אלא שאלה של מתי. האם שוב צפוי להיכפות עלינו סבב צבאי שלא בתזמון שמתאים לישראל? ההתנהלות הישראלית בשיח' ג'ראח בכל הנוגע לחוסר היכולת להוריד את מפלס החיכוך בין פלסטינים ליהודים ובהשלמה עם הפרובוקציות של חה"כ בן גביר, הם ניגון חוזר של אירועי מאי 2021 וכשהניגון חוזר, יש להניח שגם אם תהיינה ואריאציות מסוימות, הוא ימשיך להתנגן כדוגמת קודמו.
השילוב שבין הזנחה והתעלמות מפוטנציאל ההסלמה שבשכונת שיח' ג'ראח לבין פרובוקציות בלתי מרוסנות של פוליטיקאים לא אחראים, המאמינים שבמהלכיהם אלו ימלאו את הריק שיצרה הממשלה, הוא המתכון לתקלה אסטרטגית נוספת. החשש מפני ריסון הפרובוקציות והפגנת המשילות האחראית הם לא פחות מעיוורון אסטרטגי וסכנת החלקה במדרון הכול כך חלקלק. האם תיטול ממשלת ישראל קורה מבין עיניה? ואחרת, תג מחירה האסטרטגי של ההססנות עלול להיות גבוה מדי.
החלטתו של חה"כ איתמר בן גביר לפתוח שוב לשכה פרלמנטרית בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים, היא, פחות או יותר, חזרה על המהלך של מאי 2021, הן במאפייניה והן בנסיבותיה. אלא שבמאי 2021 ראש הממשלה היה בנימין נתניהו, שעוד הצליח איכשהו להשפיע על חה"כ בן גביר ואילו היום מדובר בממשלה שבה נאבק בן גביר מלחמת חורמה פוליטית.
אירועי שיח' ג'ראח, שאליהם נוספו החיכוכים בין משטרת ישראל לצעירים פלסטינים ברחבת שער שכם וימי הרמדאן והרגישות במתחם הר הבית, הפכו במאי 2021 לפלטפורמה שעליה רכב החמאס במטרה להביך את הרש"פ, לשנות את כללי המשחק והמשוואה למול ישראל ולהפעיל את החזית מבית באמצעות ערביי ישראל – כל אלו במה שהכרנו כמבצע "שומר החומות". על הישגי המבצע עדיין ניטש ויכוח, אך אין חולק על כך שמאז המבצע, הצליח חמאס לשפר את מיצובו האסטרטגי בזירה הפלסטינית, לכפות על ישראל כללי משחק שאינם משרתים את האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח שלה ובעיקר להמשיך בתהליכי ההתעצמות הצבאית, תוך מאמץ לשיפור תשתיות הטרור בגדה המערבית ובדרום לבנון, לצד הידוק הקשר עם איראן.
צה"ל נערך לסבב צבאי נוסף ברצועת עזה וההערכה הרווחת שסבב כזה הוא אינו שאלה של האם אלא שאלה של מתי. האם שוב צפוי להיכפות עלינו סבב צבאי שלא בתזמון שמתאים לישראל? ההתנהלות הישראלית בשיח' ג'ראח בכל הנוגע לחוסר היכולת להוריד את מפלס החיכוך בין פלסטינים ליהודים ובהשלמה עם הפרובוקציות של חה"כ בן גביר, הם ניגון חוזר של אירועי מאי 2021 וכשהניגון חוזר, יש להניח שגם אם תהיינה ואריאציות מסוימות, הוא ימשיך להתנגן כדוגמת קודמו.
השילוב שבין הזנחה והתעלמות מפוטנציאל ההסלמה שבשכונת שיח' ג'ראח לבין פרובוקציות בלתי מרוסנות של פוליטיקאים לא אחראים, המאמינים שבמהלכיהם אלו ימלאו את הריק שיצרה הממשלה, הוא המתכון לתקלה אסטרטגית נוספת. החשש מפני ריסון הפרובוקציות והפגנת המשילות האחראית הם לא פחות מעיוורון אסטרטגי וסכנת החלקה במדרון הכול כך חלקלק. האם תיטול ממשלת ישראל קורה מבין עיניה? ואחרת, תג מחירה האסטרטגי של ההססנות עלול להיות גבוה מדי.