בעשר השנים האחרונות נמנעו ראשי האיחוד האירופי מלבקר בישראל, והמפגש השנתי של המועצה המשותפת לשני הצדדים לא התקיים, כאיתות של ביקורת מצד האיחוד על מדיניות ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם הפלסטינים. הביקור בישראל של נשיאת הנציבות של האיחוד (המנהלת את התפעול השוטף של האיחוד בכל התחומים) אינו משקף שינוי בגישה לישראל. הסיבה המידית היא שלנשיאה, אורסולה ון דר ליין, הוענק דוקטורט של כבוד באוניברסיטת הנגב, אבל הסיבה העיקרית היא מצוקת האנרגיה שאליה נקלעה אירופה, שמחד מטיחה ביקורת וסנקציות על רוסיה שפלשה לאוקראינה, ומאידך, מתקשה להיגמל מהתלות בנפט והגז מרוסיה.
תלות זו מתבטאת בייבוא שנתי של כ-150 מיליארד ממ"ק של גז טבעי, שמניעים את הכלכלה האירופית. נשיא ארה"ב הבטיח לאירופה עשירית מכמות זו, העשויה לגדול בשנים הקרובות. ישראל, על אף שבמאגריה מצויים ככל הידוע רק 1000 מיליארד ממ"ק, יכולה לספק לאירופה כ-10 מיליארד ממ"ק בשנה תוך עמידה בהחלטות הממשלה על הבטחת כמות מספקת לצריכה המקומית בעשורים הקרובים.
המצוקה האירופית היא עכשווית, ולכן הנחת צינור מהשדות במימי ישראל לאירופה אינה מספקת פתרון מעשי. שימוש במתקן הנזלה צף המזרים גז למיכליות הוא פיתרון מעשי מידי ואפשרי, וחברות הגז בישראל ובאירופה מסוגלות להתמודד עם האתגר הזה. עד שיגיע מתקן כזה ניתן להגדיל את הכמויות שכבר מוזרמות (4.5 מיליארד ממ"ק בשנה) למצרים, שבה יש מתקני הנזלה קבועים בהתאם לקיבולת (המוגבלת) של הצנרת הקיימת בין ישראל ומצרים.
צריך היה לשמוע את דברי אורסולה ון דר לין בטקס הענקת התואר כדי להבין שיש אמנם היסטוריה משותפת, מורכבת ומאותגרת אבל עשירה, בין ישראל והאיחוד האירופי, וטוב שיש גם אינטרסים משותפים, שהעיקרי שבהם הוא קידום המעבר לאנרגיה ירוקה, שגם בו יש לישראל תרומה רבה.
ובתוך כך, באותו העשור של היחסים המדיניים הקפואים עם האיחוד, נמשך הסכסוך בין ישראל ללבנון על סימון הגבול של תחומי המים הכלכליים. להצעת הפשרה האמריקאית מ-2012 בדבר חלוקת השטח במחלוקת של 860 קילומטר רבועים לא ענתה לבנון עד כה. יתרה על כן, ללא קשר לסכסוך עם ישראל, ממשלות לבנון הביאו אותה למשבר אנרגיה חריף המתבטא בשעות ספורות של חשמל לתושבי המדינה ולכך שלבנון לא הפיקה עד כה מטר מעוקב אחד של גז טבעי.
במצוקתה, פנתה לבנון למצרים, ירדן וסוריה כדי שיזרימו לה גז בצינור הערבי העובר דרכן. אם וכאשר יזרום גז בצינור, כדאי שבלבנון יבדקו אם הוא אינו צבוע כחול-לבן שכן ישראל מספקת גז למצרים ולירדן. במצוקתה פנתה לבנון לארה"ב כדי שתחדש את התיווך עם ישראל בנוגע לגבול הימי, ואכן פקיד בכיר ממחלקת המדינה שוהה בימים אלו באזור לצורך זה. יש לקוות שהמצוקה הכלכלית בלבנון תוביל לנכונות לפשרות הוגנות והגיוניות.
בעשר השנים האחרונות נמנעו ראשי האיחוד האירופי מלבקר בישראל, והמפגש השנתי של המועצה המשותפת לשני הצדדים לא התקיים, כאיתות של ביקורת מצד האיחוד על מדיניות ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם הפלסטינים. הביקור בישראל של נשיאת הנציבות של האיחוד (המנהלת את התפעול השוטף של האיחוד בכל התחומים) אינו משקף שינוי בגישה לישראל. הסיבה המידית היא שלנשיאה, אורסולה ון דר ליין, הוענק דוקטורט של כבוד באוניברסיטת הנגב, אבל הסיבה העיקרית היא מצוקת האנרגיה שאליה נקלעה אירופה, שמחד מטיחה ביקורת וסנקציות על רוסיה שפלשה לאוקראינה, ומאידך, מתקשה להיגמל מהתלות בנפט והגז מרוסיה.
תלות זו מתבטאת בייבוא שנתי של כ-150 מיליארד ממ"ק של גז טבעי, שמניעים את הכלכלה האירופית. נשיא ארה"ב הבטיח לאירופה עשירית מכמות זו, העשויה לגדול בשנים הקרובות. ישראל, על אף שבמאגריה מצויים ככל הידוע רק 1000 מיליארד ממ"ק, יכולה לספק לאירופה כ-10 מיליארד ממ"ק בשנה תוך עמידה בהחלטות הממשלה על הבטחת כמות מספקת לצריכה המקומית בעשורים הקרובים.
המצוקה האירופית היא עכשווית, ולכן הנחת צינור מהשדות במימי ישראל לאירופה אינה מספקת פתרון מעשי. שימוש במתקן הנזלה צף המזרים גז למיכליות הוא פיתרון מעשי מידי ואפשרי, וחברות הגז בישראל ובאירופה מסוגלות להתמודד עם האתגר הזה. עד שיגיע מתקן כזה ניתן להגדיל את הכמויות שכבר מוזרמות (4.5 מיליארד ממ"ק בשנה) למצרים, שבה יש מתקני הנזלה קבועים בהתאם לקיבולת (המוגבלת) של הצנרת הקיימת בין ישראל ומצרים.
צריך היה לשמוע את דברי אורסולה ון דר לין בטקס הענקת התואר כדי להבין שיש אמנם היסטוריה משותפת, מורכבת ומאותגרת אבל עשירה, בין ישראל והאיחוד האירופי, וטוב שיש גם אינטרסים משותפים, שהעיקרי שבהם הוא קידום המעבר לאנרגיה ירוקה, שגם בו יש לישראל תרומה רבה.
ובתוך כך, באותו העשור של היחסים המדיניים הקפואים עם האיחוד, נמשך הסכסוך בין ישראל ללבנון על סימון הגבול של תחומי המים הכלכליים. להצעת הפשרה האמריקאית מ-2012 בדבר חלוקת השטח במחלוקת של 860 קילומטר רבועים לא ענתה לבנון עד כה. יתרה על כן, ללא קשר לסכסוך עם ישראל, ממשלות לבנון הביאו אותה למשבר אנרגיה חריף המתבטא בשעות ספורות של חשמל לתושבי המדינה ולכך שלבנון לא הפיקה עד כה מטר מעוקב אחד של גז טבעי.
במצוקתה, פנתה לבנון למצרים, ירדן וסוריה כדי שיזרימו לה גז בצינור הערבי העובר דרכן. אם וכאשר יזרום גז בצינור, כדאי שבלבנון יבדקו אם הוא אינו צבוע כחול-לבן שכן ישראל מספקת גז למצרים ולירדן. במצוקתה פנתה לבנון לארה"ב כדי שתחדש את התיווך עם ישראל בנוגע לגבול הימי, ואכן פקיד בכיר ממחלקת המדינה שוהה בימים אלו באזור לצורך זה. יש לקוות שהמצוקה הכלכלית בלבנון תוביל לנכונות לפשרות הוגנות והגיוניות.