בנובמבר 2024, האשימו שוודיה, גרמניה ודנמרק את הספינה הסינית יי-פנג 3 (Yi Peng 3) בחבלה בזדון בשני כבלי תקשורת תת-ימיים בים הבלטי: בין גרמניה לפינלנד, ובין שוודיה לליטא. בעלי הספינה שיתפו פעולה עם החקירה של המדינות הבלטיות וטענו שהנזק נגרם בשוגג. באוקטובר 2023 התגלתה חבלה גם בכבל תקשורת אסטוני, שחיבר את המדינה עם שוודיה ופינלנד. הרשויות האסטוניות חשדו במקרה זה בספינת משא בבעלות הונג-קונגית. חקירת מקרה זה עדיין נמשכת וגם הפעם הצד הסיני טוען לחפותו.
בדומה, בדצמבר 2024 האשימה אסטוניה נושאת טנקים רוסית בפגיעה בכבלי תקשורת ואספקת חשמל בין פינלנד לאסטוניה. שלוש התקריות העלו חששות בקרב מדינות האזור כי מדובר באסטרטגיה רוסית חדשה שמטרתה לפגוע בתקשורת של מדינות העוינות אותה או תומכות באוקראינה, וכי כלי השיט הסיניים פועלים בהכוונה רוסית.
לצד האירועים בים הבלטי, טאיוואן האשימה את סין גם בשתי חבלות במים הטריטוריאליים שלה: בפברואר 2023 נקרעו שני כבלים תת-ימיים על יד איי מטסו, השייכים לטאיוואן. אירוע זה לא זכה לתגובה מהצד הסיני. ב-3 בינואר 2025 נפגע כבל תקשורת סמוך לעיר ג'י-לונג שבצפון טאיוואן. משמר החופים הטאיוואני האשים בתקרית כלי שיט בבעלות חברת סחר הונג-קונגית. עקב תנאי מזג האוויר. חקירת כלי השיט לא התאפשרה, ובחברה טענו לחפותם בגלל מחסור בראיות מספקות. בשונה מהמקרה הראשון, שבו הרשויות הטאיוואניות התייחסו למקרה כפגיעה בשוגג, המקרה האחרון נתפש כחלק מאסטרטגיה סינית חדשה שמטרתה לפגוע בתשתיות התקשורת הטאיוואניות, כחלק מההסלמה המתמשכת בין הצדדים.
תשתית הכבלים התת-ימיים אחראית להעברתם של יותר מ-95% מכלל התקשורת הגלובלית, החל בשירותי אינטרנט וכלה בנתונים כלכליים, לכן שמירה על שלמותה היא קריטית עבור תפקודה המתמשך של הכלכלה הגלובלית, ושל הזירה הבינלאומית בכלל. מקרי החבלה האחרונים מאירים זרקור על הקלות שבה היא ניזוקה, ולכן האיחוד האירופי החל לבחון חלופות אפשריות לתשתית זו, כמו שימוש בלוויינים במסלול נמוך. במקביל, נמשכת החקירה אודות האפשרות שחבלה בתשתית הכבלים התת-ימיים היא אסטרטגיה מכוונת של רוסיה וסין.
בנובמבר 2024, האשימו שוודיה, גרמניה ודנמרק את הספינה הסינית יי-פנג 3 (Yi Peng 3) בחבלה בזדון בשני כבלי תקשורת תת-ימיים בים הבלטי: בין גרמניה לפינלנד, ובין שוודיה לליטא. בעלי הספינה שיתפו פעולה עם החקירה של המדינות הבלטיות וטענו שהנזק נגרם בשוגג. באוקטובר 2023 התגלתה חבלה גם בכבל תקשורת אסטוני, שחיבר את המדינה עם שוודיה ופינלנד. הרשויות האסטוניות חשדו במקרה זה בספינת משא בבעלות הונג-קונגית. חקירת מקרה זה עדיין נמשכת וגם הפעם הצד הסיני טוען לחפותו.
בדומה, בדצמבר 2024 האשימה אסטוניה נושאת טנקים רוסית בפגיעה בכבלי תקשורת ואספקת חשמל בין פינלנד לאסטוניה. שלוש התקריות העלו חששות בקרב מדינות האזור כי מדובר באסטרטגיה רוסית חדשה שמטרתה לפגוע בתקשורת של מדינות העוינות אותה או תומכות באוקראינה, וכי כלי השיט הסיניים פועלים בהכוונה רוסית.
לצד האירועים בים הבלטי, טאיוואן האשימה את סין גם בשתי חבלות במים הטריטוריאליים שלה: בפברואר 2023 נקרעו שני כבלים תת-ימיים על יד איי מטסו, השייכים לטאיוואן. אירוע זה לא זכה לתגובה מהצד הסיני. ב-3 בינואר 2025 נפגע כבל תקשורת סמוך לעיר ג'י-לונג שבצפון טאיוואן. משמר החופים הטאיוואני האשים בתקרית כלי שיט בבעלות חברת סחר הונג-קונגית. עקב תנאי מזג האוויר. חקירת כלי השיט לא התאפשרה, ובחברה טענו לחפותם בגלל מחסור בראיות מספקות. בשונה מהמקרה הראשון, שבו הרשויות הטאיוואניות התייחסו למקרה כפגיעה בשוגג, המקרה האחרון נתפש כחלק מאסטרטגיה סינית חדשה שמטרתה לפגוע בתשתיות התקשורת הטאיוואניות, כחלק מההסלמה המתמשכת בין הצדדים.
תשתית הכבלים התת-ימיים אחראית להעברתם של יותר מ-95% מכלל התקשורת הגלובלית, החל בשירותי אינטרנט וכלה בנתונים כלכליים, לכן שמירה על שלמותה היא קריטית עבור תפקודה המתמשך של הכלכלה הגלובלית, ושל הזירה הבינלאומית בכלל. מקרי החבלה האחרונים מאירים זרקור על הקלות שבה היא ניזוקה, ולכן האיחוד האירופי החל לבחון חלופות אפשריות לתשתית זו, כמו שימוש בלוויינים במסלול נמוך. במקביל, נמשכת החקירה אודות האפשרות שחבלה בתשתית הכבלים התת-ימיים היא אסטרטגיה מכוונת של רוסיה וסין.