הפיגוע ברחוב דיזינגוף בת"א הוא הרביעי בסדרת הפיגועים שאירעו מאז החלה ההסלמה האחרונה. הארגונים הפלסטיניים, בהם גם פת"ח/ג'נין המזוהה עם הרשות הפלסטינית, ניצלו היטב את העובדה שמדובר במוקד העסקים והבילויים המרכזי בישראל, כדי להאדיר את המפגע ואת הפיגוע ולהציג את מערכת הביטחון הישראלית כחסרת אונים מול מפגע בודד "הרודף אחר האויב ואיננו נס מפניו", כדברי אסמאעיל הניה בשיחת ניחומים שקיים עם אבי המפגע רעד חאזם. התמונות הרבות ששודרו בערוצי הטלוויזיה הישראלית לאורך שעות ללא סינון ובקרה, נוצלו היטב ע"י הפלסטינים לצרכים תעמולתיים אלה. חמאס וארגוני ההתנגדות האחרים הכשירו את לבבות הפלסטינים חודשים אחדים לפני רמדאן לקראת הסלמה זו. הפיגוע בלב ת"א הוא, מבחינתם, הביטוי הבולט יותר, עד כה, להסלמה שעליה הצביעו.
שני הפיגועים בת"א ובבני ברק שבוע קודם בוצעו שניהם ע"י מפגעים בודדים שהגיעו מאזור ג'נין. בשניהם בירכה תנועת פת"ח המקומית על המעשה, ונטלה חלק בהאדרה ובאווירת השמחה הפומבית שהתפתחה בעיר ג'נין ובערים אחרות. במקרה האחרון אף פרסמה הודעה שהמפגע רעד חאזם נמנה בעבר על שורותיה. דובריה הסתייגו מהודעות הגינוי של אבו מאזן ולא נרתעו לבקר אותה בפומבי.
זהו ביטוי לתהליך העובר היום על תנועת פת"ח, שהתפרקה לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים ב-2021, לשלושה מחנות. היום ניתן לראות סימנים רבים של אובדן אמון בהנהגה הרשמית הקיימת. אבי המפגע, קצין לשעבר במנגנוני הבטחון הפלסטיניים בדרגה בכירה, נתן ביטוי לתחושות אלה באופן שבו השתבח במעשה בנו והציג אותו כמי שמזרז את שחרורה של פלסטין ואף מבטיח ש"כולנו" נזכה לראות בדורנו את שחרורה.
ג'נין, לצד הפריחה הכלכלית שהתחוללה בה בשנים האחרונות, מהווה מוקד פעילות של ארגונים שונים, בהם פת"ח והג'האד האסלאמי, שאינם מקבלים את מרות מנגנוני הבטחון של הרש"פ ומרבים להיכנס עמם לעימותים. חולשתה של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראשה מאיצה בקרב פעילי פת"ח, בג'נין יותר מבמקומות אחרים, גלויים של חוסר ציות, סרבנות וביקורת.
צריך לזכור שחמאס ושאר הארגונים עסוקים מאז "שומר החומות" במציאת נוסחה שתאפשר להם להשיג את מה שנמנע מהם עם ביטול הבחירות, היינו להיות חלק מהשלטון הפלסטיני ולחתור להחלפתו, מבלי לגרום הרס וחורבן נוסף ברצועת עזה. הם מנסים לשחזר את רעיון ריבוי החזיתות כמו במבצע האחרון בעזה, עת הצטרפו אזרחים ערבים ישראלים לעימותים בערים המעורבות, אולם עד כה ללא הצלחה. גם הציבור הפלסטיני איננו ממהר להצטרף אל המחאה הגדולה שחמאס ושאר הארגונים מבקשים לחולל נגד רמאללה.
האם בג'נין הם מצאו נוסחה חדשה? שאלה זו מזדקרת אחרי פיגועי בני ברק ודיזינגוף. האם התפתחה כאן סימביוזה בין פעילים מפת"ח לבין הג'האד האסלאמי שכוחה במחנה ג'נין רב ואולי גם חמא"ס, המאפשרת הוצאה לפועל של פגועים מן הסוג הזה מבלי להותיר חותם של ארגון זה או אחר, ובכך לכרסם במעמד הרשות הפלסטינית ולהגביר את חולשתה? או שעלינו להמשיך ולדבוק בתיאורית המפגע הבודד?
אין בידינו די מידע כדי לגבש תמונה מדויקת של ההתפתחויות האחרונות. ברור שהאווירה המתפתחת בשטחי הרש"פ, העידוד הרב של ארגוני הטרור, החולשה הגוברת של הרשות הפלסטינית והחיכוך המתמשך בין צה"ל לאוכלוסייה המקומית, יש בהם כדי לעודד מעשי נקם ופגועים נוספים.
הפיגוע ברחוב דיזינגוף בת"א הוא הרביעי בסדרת הפיגועים שאירעו מאז החלה ההסלמה האחרונה. הארגונים הפלסטיניים, בהם גם פת"ח/ג'נין המזוהה עם הרשות הפלסטינית, ניצלו היטב את העובדה שמדובר במוקד העסקים והבילויים המרכזי בישראל, כדי להאדיר את המפגע ואת הפיגוע ולהציג את מערכת הביטחון הישראלית כחסרת אונים מול מפגע בודד "הרודף אחר האויב ואיננו נס מפניו", כדברי אסמאעיל הניה בשיחת ניחומים שקיים עם אבי המפגע רעד חאזם. התמונות הרבות ששודרו בערוצי הטלוויזיה הישראלית לאורך שעות ללא סינון ובקרה, נוצלו היטב ע"י הפלסטינים לצרכים תעמולתיים אלה. חמאס וארגוני ההתנגדות האחרים הכשירו את לבבות הפלסטינים חודשים אחדים לפני רמדאן לקראת הסלמה זו. הפיגוע בלב ת"א הוא, מבחינתם, הביטוי הבולט יותר, עד כה, להסלמה שעליה הצביעו.
שני הפיגועים בת"א ובבני ברק שבוע קודם בוצעו שניהם ע"י מפגעים בודדים שהגיעו מאזור ג'נין. בשניהם בירכה תנועת פת"ח המקומית על המעשה, ונטלה חלק בהאדרה ובאווירת השמחה הפומבית שהתפתחה בעיר ג'נין ובערים אחרות. במקרה האחרון אף פרסמה הודעה שהמפגע רעד חאזם נמנה בעבר על שורותיה. דובריה הסתייגו מהודעות הגינוי של אבו מאזן ולא נרתעו לבקר אותה בפומבי.
זהו ביטוי לתהליך העובר היום על תנועת פת"ח, שהתפרקה לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים ב-2021, לשלושה מחנות. היום ניתן לראות סימנים רבים של אובדן אמון בהנהגה הרשמית הקיימת. אבי המפגע, קצין לשעבר במנגנוני הבטחון הפלסטיניים בדרגה בכירה, נתן ביטוי לתחושות אלה באופן שבו השתבח במעשה בנו והציג אותו כמי שמזרז את שחרורה של פלסטין ואף מבטיח ש"כולנו" נזכה לראות בדורנו את שחרורה.
ג'נין, לצד הפריחה הכלכלית שהתחוללה בה בשנים האחרונות, מהווה מוקד פעילות של ארגונים שונים, בהם פת"ח והג'האד האסלאמי, שאינם מקבלים את מרות מנגנוני הבטחון של הרש"פ ומרבים להיכנס עמם לעימותים. חולשתה של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראשה מאיצה בקרב פעילי פת"ח, בג'נין יותר מבמקומות אחרים, גלויים של חוסר ציות, סרבנות וביקורת.
צריך לזכור שחמאס ושאר הארגונים עסוקים מאז "שומר החומות" במציאת נוסחה שתאפשר להם להשיג את מה שנמנע מהם עם ביטול הבחירות, היינו להיות חלק מהשלטון הפלסטיני ולחתור להחלפתו, מבלי לגרום הרס וחורבן נוסף ברצועת עזה. הם מנסים לשחזר את רעיון ריבוי החזיתות כמו במבצע האחרון בעזה, עת הצטרפו אזרחים ערבים ישראלים לעימותים בערים המעורבות, אולם עד כה ללא הצלחה. גם הציבור הפלסטיני איננו ממהר להצטרף אל המחאה הגדולה שחמאס ושאר הארגונים מבקשים לחולל נגד רמאללה.
האם בג'נין הם מצאו נוסחה חדשה? שאלה זו מזדקרת אחרי פיגועי בני ברק ודיזינגוף. האם התפתחה כאן סימביוזה בין פעילים מפת"ח לבין הג'האד האסלאמי שכוחה במחנה ג'נין רב ואולי גם חמא"ס, המאפשרת הוצאה לפועל של פגועים מן הסוג הזה מבלי להותיר חותם של ארגון זה או אחר, ובכך לכרסם במעמד הרשות הפלסטינית ולהגביר את חולשתה? או שעלינו להמשיך ולדבוק בתיאורית המפגע הבודד?
אין בידינו די מידע כדי לגבש תמונה מדויקת של ההתפתחויות האחרונות. ברור שהאווירה המתפתחת בשטחי הרש"פ, העידוד הרב של ארגוני הטרור, החולשה הגוברת של הרשות הפלסטינית והחיכוך המתמשך בין צה"ל לאוכלוסייה המקומית, יש בהם כדי לעודד מעשי נקם ופגועים נוספים.