אין הבדל משמעותי, אם בכלל, בין ארגוני טרור לבין ארגוני פשיעה מאורגנת. ליתר דיוק, יש דמיון מהותי בין שני אלה.
יהא המניע של כל אחד מהם אשר יהא, גם אלה וגם אלה חפצים בהטלת אימה קיצונית על קהלים מסוימים; כוחם נעוץ בתעוזתם להפר את החוק ואת הסדר החברתי, בין אם משום שהם סבורים כי מדובר בחוקים לא לגיטימיים, כארגוני הטרור, ובין אם משום שהם פשוט מצפצפים על החוקים, כי הם יכולים, כארגוני פשיעה מאורגנת. על המחוקק לבחון אם לא הגיעה העת להתייחס אל תופעת הפשיעה המאורגנת כאל תופעת הטרור, לרבות יישום הוראות חוק המאבק בארגוני טרור משנת 2016, בשינויים המתחייבים, על ארגוני פשיעה מאורגנת.
האינטנסיביות של הפעילות הטרוריסטית העולמית בשני העשורים האחרונים הפכו את נושא הטרור לאחת הבעיות הבוערות ביותר. למרות שהמונח ״טרור״ מופיע כמעט בכל ספר, כתב עת ועיתון בעולם, אומות העולם עודן חלוקות, באופן עמוק, לגבי המשמעות של מונח זה. כך או כך, שורשיה של תופעה זו עמוקים בהיסטוריה, כאשר ביסודה מונח הרעיון המושגי של הטלת אימה קיצונית.
מבחינה לשונית, שורשיו של המונח ״טרור״ מעוגנים בביטוי האנגלו-צרפתי terrour, הנגזר מלטינית terror, אשר מקורה במילה terrEre, שמשמעותה ״להפחיד״, הדומה לביטוי היווני trein, היינו- לפחד, ו- tremein, אשר משמעה ״לרעוד״. בנוסף, התנ״ך מתאר ספקטרום של דרגות של פחד גדול אשר מקבל ביטוי באמצעות המילה ״חתת״, המתורגמת לשפה האנגלית כ״טרור״, וכאימה ופחד.
זהו הגרעין המוצק גם של תופעת הפשע המאורגן. עיקרו בהטלת אימה ופחד על קהלים מסוימים לשם השגת יעדים אחדים. יהיו יעדים אלה שונים ככל שיהיו – מדיניים, פוליטיים, כלכליים, וכיוצא באלה – עדיין העיקר הוא בכוח להטיל אימה ופחד על קהלים מסוימים.
לא פלא אפוא שהציבור הערבי בישראל מתייחס לאלימות הגואה בקרבו, ושמקורו בפשיעה מאורגנת, כטרור פלילי.
אין הבדל משמעותי, אם בכלל, בין ארגוני טרור לבין ארגוני פשיעה מאורגנת. ליתר דיוק, יש דמיון מהותי בין שני אלה.
יהא המניע של כל אחד מהם אשר יהא, גם אלה וגם אלה חפצים בהטלת אימה קיצונית על קהלים מסוימים; כוחם נעוץ בתעוזתם להפר את החוק ואת הסדר החברתי, בין אם משום שהם סבורים כי מדובר בחוקים לא לגיטימיים, כארגוני הטרור, ובין אם משום שהם פשוט מצפצפים על החוקים, כי הם יכולים, כארגוני פשיעה מאורגנת. על המחוקק לבחון אם לא הגיעה העת להתייחס אל תופעת הפשיעה המאורגנת כאל תופעת הטרור, לרבות יישום הוראות חוק המאבק בארגוני טרור משנת 2016, בשינויים המתחייבים, על ארגוני פשיעה מאורגנת.
האינטנסיביות של הפעילות הטרוריסטית העולמית בשני העשורים האחרונים הפכו את נושא הטרור לאחת הבעיות הבוערות ביותר. למרות שהמונח ״טרור״ מופיע כמעט בכל ספר, כתב עת ועיתון בעולם, אומות העולם עודן חלוקות, באופן עמוק, לגבי המשמעות של מונח זה. כך או כך, שורשיה של תופעה זו עמוקים בהיסטוריה, כאשר ביסודה מונח הרעיון המושגי של הטלת אימה קיצונית.
מבחינה לשונית, שורשיו של המונח ״טרור״ מעוגנים בביטוי האנגלו-צרפתי terrour, הנגזר מלטינית terror, אשר מקורה במילה terrEre, שמשמעותה ״להפחיד״, הדומה לביטוי היווני trein, היינו- לפחד, ו- tremein, אשר משמעה ״לרעוד״. בנוסף, התנ״ך מתאר ספקטרום של דרגות של פחד גדול אשר מקבל ביטוי באמצעות המילה ״חתת״, המתורגמת לשפה האנגלית כ״טרור״, וכאימה ופחד.
זהו הגרעין המוצק גם של תופעת הפשע המאורגן. עיקרו בהטלת אימה ופחד על קהלים מסוימים לשם השגת יעדים אחדים. יהיו יעדים אלה שונים ככל שיהיו – מדיניים, פוליטיים, כלכליים, וכיוצא באלה – עדיין העיקר הוא בכוח להטיל אימה ופחד על קהלים מסוימים.
לא פלא אפוא שהציבור הערבי בישראל מתייחס לאלימות הגואה בקרבו, ושמקורו בפשיעה מאורגנת, כטרור פלילי.