ההפיכה בסודאן מהווה את שיאם את מאבקי הכוחות הפנימיים המתנהלים זה מכבר בין ערב-רב של גורמים בהנהגה הצבאית ובזו האזרחית, ועוד מוקדם להעריך לאן מועדות פניה של המדינה. מהזווית הישראלית, נראה שאירועי הימים האחרונים צפויים לדחות, לכל הפחות, את טקס החתימה על הסכם השלום הרשמי, שהיה צפוי להיערך בשבועות הקרובים בוושינגטון, ולהאט עוד יותר את תהליך הנורמליזציה המדשדש בין המדינות. תהליך זה הסתכם בשנה החולפת בביטול חוק החרם על ישראל, בתנועת משלחות ביטחוניות ובמפגש בודד בין שרים משני הצדדים.
"הסכמי אברהם" אינם נמצאים במוקד המחלוקת בין המחנות הסודאניים היריבים – החלוקים בעניינים שונים אף בינם לבין עצמם. ישראל יכולה לשאוב עידוד מסוים מכך שמאזני הכוח בעקבות ההפיכה נוטים עתה לטובת האגף הצבאי, ובראשו עבד אל-פתאח אל-בורהאן, עמו התנהלו עד כה מרבית קשריה. אגף זה מקורב לאיחוד האמירויות ולמצרים וצפוי לדבוק באסטרטגיית השלום. מנגד, הממשל האמריקני, מולו חתמה סודאן על הצהרת "הסכמי אברהם" בינואר 2021, ואשר היה מצופה להעניק לה תמריצים כלכליים בעבור חתימתה, מיהר להודיע בעקבות ההפיכה על הקפאת הסיוע הכלכלי בסך 750 מיליון דולר למדינה ועל קיום הערכת מצב לגבי מאמצי הנורמליזציה.
בדיעבד, יש להצר על כך שלא עלה בידי ירושלים ווושינגטון לעגן בשנה החולפת את הצהרת השלום הראשונית עם סודאן בהסכם רשמי, ולטוות סביבו מזכרי הבנות והסכמי שיתוף פעולה, בדומה לאלה שנערכו זה מכבר עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. ואולם, גם אם ההפיכה בסודאן לא תפגע בסופו של דבר בתהליך הנורמליזציה, יש בה כדי לשמש תזכורת למקבלי ההחלטות בישראל בדבר הסיכונים הגלומים בהסכמים עם משטרים לא יציבים. הציבור בסודאן, שסבל שנים ארוכות תחת שלטון רודני, אינו מעניק תמיכה אוטומטית לאף אחד מאגפי הממשלה, האזרחי והצבאי, מה שמקשה עליהם לגייס תמיכה פוליטית וציבורית למהלכים מדיניים כבדי משקל, לא כל שכן, להוציאם אל הפועל.
ההפיכה בסודאן מהווה את שיאם את מאבקי הכוחות הפנימיים המתנהלים זה מכבר בין ערב-רב של גורמים בהנהגה הצבאית ובזו האזרחית, ועוד מוקדם להעריך לאן מועדות פניה של המדינה. מהזווית הישראלית, נראה שאירועי הימים האחרונים צפויים לדחות, לכל הפחות, את טקס החתימה על הסכם השלום הרשמי, שהיה צפוי להיערך בשבועות הקרובים בוושינגטון, ולהאט עוד יותר את תהליך הנורמליזציה המדשדש בין המדינות. תהליך זה הסתכם בשנה החולפת בביטול חוק החרם על ישראל, בתנועת משלחות ביטחוניות ובמפגש בודד בין שרים משני הצדדים.
"הסכמי אברהם" אינם נמצאים במוקד המחלוקת בין המחנות הסודאניים היריבים – החלוקים בעניינים שונים אף בינם לבין עצמם. ישראל יכולה לשאוב עידוד מסוים מכך שמאזני הכוח בעקבות ההפיכה נוטים עתה לטובת האגף הצבאי, ובראשו עבד אל-פתאח אל-בורהאן, עמו התנהלו עד כה מרבית קשריה. אגף זה מקורב לאיחוד האמירויות ולמצרים וצפוי לדבוק באסטרטגיית השלום. מנגד, הממשל האמריקני, מולו חתמה סודאן על הצהרת "הסכמי אברהם" בינואר 2021, ואשר היה מצופה להעניק לה תמריצים כלכליים בעבור חתימתה, מיהר להודיע בעקבות ההפיכה על הקפאת הסיוע הכלכלי בסך 750 מיליון דולר למדינה ועל קיום הערכת מצב לגבי מאמצי הנורמליזציה.
בדיעבד, יש להצר על כך שלא עלה בידי ירושלים ווושינגטון לעגן בשנה החולפת את הצהרת השלום הראשונית עם סודאן בהסכם רשמי, ולטוות סביבו מזכרי הבנות והסכמי שיתוף פעולה, בדומה לאלה שנערכו זה מכבר עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. ואולם, גם אם ההפיכה בסודאן לא תפגע בסופו של דבר בתהליך הנורמליזציה, יש בה כדי לשמש תזכורת למקבלי ההחלטות בישראל בדבר הסיכונים הגלומים בהסכמים עם משטרים לא יציבים. הציבור בסודאן, שסבל שנים ארוכות תחת שלטון רודני, אינו מעניק תמיכה אוטומטית לאף אחד מאגפי הממשלה, האזרחי והצבאי, מה שמקשה עליהם לגייס תמיכה פוליטית וציבורית למהלכים מדיניים כבדי משקל, לא כל שכן, להוציאם אל הפועל.