כיצד משמרים את השקט בזירה הצפונית?
כרמית ולנסי ואורנה מזרחי
על אף העימות המתמשך בין ישראל לחזבאללה, השנה קיים דווקא פוטנציאל לשינוי אסטרטגי ביחסי ישראל עם לבנון. הסכם סופי בסוגיית סימון הגבול בין המדינות יאפשר את קידום הפקת הגז, ויהווה הישג נדיר עבור שתי המדינות המצויות במצב מלחמה מאז הקמתן. מעבר לתרומה הכלכלית שיניב ההסכם, מבחינה ביטחונית הוא עשוי להבטיח שקט וביטחון בים וייתכן גם לרסן את פעילות חזבאללה נגד ישראל. אין לראות בפשרה שישראל נדרשת אליה במסגרת ההסכם כוויתור או כניעה, שכן השגת הסכמה בנושא טומנת בחובה תמורה רבת ערך לישראל בתחום הכלכלי ומבחינה ביטחונית, ובעיקר במישור האסטרטגי, בתקווה שתהווה צעד ראשון במגמת השינוי לטובה ביחסי שתי המדינות ותצמצם את השפעתה של איראן בלבנון. כדי לקדם זאת על ישראל להשקיע מאמץ, בצד המשך המוכנות לכל אתגר צבאי מצד חזבאללה, גם במיצוי האפשרויות לשיפור היחסים עם לבנון.
במקביל, בעינו עומד האיום לישראל מסוריה, שבמוקדו ההתבססות והפרויקט הצבאי של איראן, אך גם בזירה זו ניתן אולי לאתר הבהוב של תקווה לאפשרות של האטת המשך הנוכחות האיראנית שם. על אף הנחישות האיראנית להתבסס בסוריה, לאחרונה מופעלים עליה לחצים מכיוונים שונים: המשך התקיפות האינטנסיביות, המיוחסות לישראל, שנועדו לסכל העברות אמל"ח, בדגש על שדות תעופה בינלאומיים בסוריה המהווים ציר אווירי באספקת נשק איראני לבעלות בריתה בסוריה ובלבנון, כולל חיזבאללה; חתירתו של משטר אסד להגביל את הפעילות האיראנית ולרסן כל אפשרות לתגובה נגד ישראל משטחו כדי לבסס את ריבונותה ויציבותה של סוריה; וגם רוסיה, על אף הסתבכותה במלחמה באוקראינה, עדיין משמרת נוכחות ומהווה רסן מסוים על הרחבת הפעילות האיראנית בזירה. מעבר למאמץ הצבאי, רצוי שישראל תבחן שיתופי פעולה עם מדינות האזור וכינון קשרים עם קהיליות מקומיות בסוריה המתנגדות לחתרנות האיראנית. מאמץ משולב זה עשוי לשבש את הפרוייקט הצבאי של איראן בסוריה בטווח הארוך, ולהרחיק את האיום הנשקף לישראל מהזירה הצפונית.
"אל תספידו את השלום – גם לא מול הפלסטינים"
אודי דקל
במהלך חול המועד סוכות נעלה לרחבת הכותל לברכת הכהנים, במהלכה הכהנים מברכים את שאר המתפללים - יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
ערך השלום דעך עם השנים בעיני הציבור היהודי בישראל. בסקר שמקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי מעל ל-30 שנה, נשאל מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל מהו הערך החשוב לך ביותר? לפני 30 שנה 55 אחוזים השיבו כי השלום הוא הערך החשוב עבורם, בשנים האחרונות התמיכה בשלום צנחה לסביבות 10 אחוזים.
בניגוד להשערת ממשלות ורוב הציבור בישראל שניתן לדחוק את הבעיה הפלסטינית לשולי הבמה, אנו נמצאים שוב במעגל טרור וירי שמזין את עצמו, והפעם באיו"ש, תוך התפשטות הכאוס בתחומי הרשות הפלסטינית, שנחלשת ומתקשה לתפקד באופן אפקטיבי.
שלום עושים בהידברות עם אויבנו, אך ממשלות ישראל נרתעות מלקיים משא ומתן לשלום, אותו ערך נשגב ומודגש בברכה. כשנכנסים לחדר המשא ומתן, מתוך נכונות אמת לקדם הסדר, לרוב אפשר לאתר מרחבי הסכמה ובאמצעותם לחולל תהליך של שינוי, מעימות ולחימה לקידום השלום. חג סוכות הוא העת להזמין את נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לסוכת ישראל ולהתחיל לדון במה שכל צד יכול לעשות כדי לקדם את השלום ולסלול את הדרך ליציבות ולעתיד טוב יותר.
כיצד נוכל לשמור על החוסן החברתי – גם בתקופת בחירות?
מאיר אלרן ופנינה שרביט ברוך
אנו נמצאים שוב בעיצומה של מערכת בחירות כלליות לכנסת, בפעם החמישית בשלוש וחצי השנים האחרונות. הציבור חלוק בין שני הגושים ובין מפלגות רבות בתוכם, המייצגות דעות שונות בשלל נושאים. פלגנות הינה תכונה רווחת בציבור הישראלי מתמיד, אולם נראה כי בכל פעם המתח בין המפלגות והמגזרים השונים גובר, ואיתו מתעצמת ההסתה במרחב הציבורי. אלה מעמיקים את המחלוקות ואת השנאה ההדדית ומחדדים את השסעים החברתיים הרב ממדיים במדינת ישראל. הם גם מאיימים לעורר אווירה של אלימות. יש סכנה של ממש שאנו מתרגלים לתופעה זו והופכים עם הזמן לאדישים לה ולהשלכותיה הרעילות.
על הציבור, על כל חלקיו, להבין היטב את הנזקים החמורים, חלקם מידיים, הגלומים בכל הרעות האלה. אף אחד אינו באמת נהנה מהן, ויש בהן כדי לפגוע מאוד בחוסן החברתי, שהינו אחד מעמודי היסוד של ביטחוננו הלאומי במובנו המלא. לציבור הרחב, לרשתות החברתיות, לתקשורת הממוסדת ובעיקר למנהיגים הפוליטיים, אלה המבקשים את אמון הציבור, יש תפקיד מרכזי לבלום ולסכל מגמות הרסניות אלה.
ראוי שהפוליטיקאים המתמודדים בבחירות יגבשו התנהלות עניינית ואחראית ויימנעו ממסרים של הסתה ופילוג; התקשורת יכולה לתרום באמצעות הקפדה על דיונים ענייניים והימנעות ממתן במה לשיח מסית. גם אם יביא פחות רייטינג, זה הדבר הנכון ויתכן שעוד יתברר שזה מה שהציבור מעדיף. הציבור עצמו יכול לתרום לחוסן החברתי באמצעות הימנעות מהפצת הודעות מסיתות ברשתות החברתיות, בדיקת עובדות לפני הפצת ידיעות שווא ודרישה מהמתמודדים להתייחס לנושאים שעל סדר היום. כדאי גם ללמוד להקשיב לדעות שאינן מקובלות עלינו. חברה משוסעת היא נכס לאויבינו – חיזוק החוסן הלאומי הוא בידינו.
כיצד משמרים את השקט בזירה הצפונית?
כרמית ולנסי ואורנה מזרחי
על אף העימות המתמשך בין ישראל לחזבאללה, השנה קיים דווקא פוטנציאל לשינוי אסטרטגי ביחסי ישראל עם לבנון. הסכם סופי בסוגיית סימון הגבול בין המדינות יאפשר את קידום הפקת הגז, ויהווה הישג נדיר עבור שתי המדינות המצויות במצב מלחמה מאז הקמתן. מעבר לתרומה הכלכלית שיניב ההסכם, מבחינה ביטחונית הוא עשוי להבטיח שקט וביטחון בים וייתכן גם לרסן את פעילות חזבאללה נגד ישראל. אין לראות בפשרה שישראל נדרשת אליה במסגרת ההסכם כוויתור או כניעה, שכן השגת הסכמה בנושא טומנת בחובה תמורה רבת ערך לישראל בתחום הכלכלי ומבחינה ביטחונית, ובעיקר במישור האסטרטגי, בתקווה שתהווה צעד ראשון במגמת השינוי לטובה ביחסי שתי המדינות ותצמצם את השפעתה של איראן בלבנון. כדי לקדם זאת על ישראל להשקיע מאמץ, בצד המשך המוכנות לכל אתגר צבאי מצד חזבאללה, גם במיצוי האפשרויות לשיפור היחסים עם לבנון.
במקביל, בעינו עומד האיום לישראל מסוריה, שבמוקדו ההתבססות והפרויקט הצבאי של איראן, אך גם בזירה זו ניתן אולי לאתר הבהוב של תקווה לאפשרות של האטת המשך הנוכחות האיראנית שם. על אף הנחישות האיראנית להתבסס בסוריה, לאחרונה מופעלים עליה לחצים מכיוונים שונים: המשך התקיפות האינטנסיביות, המיוחסות לישראל, שנועדו לסכל העברות אמל"ח, בדגש על שדות תעופה בינלאומיים בסוריה המהווים ציר אווירי באספקת נשק איראני לבעלות בריתה בסוריה ובלבנון, כולל חיזבאללה; חתירתו של משטר אסד להגביל את הפעילות האיראנית ולרסן כל אפשרות לתגובה נגד ישראל משטחו כדי לבסס את ריבונותה ויציבותה של סוריה; וגם רוסיה, על אף הסתבכותה במלחמה באוקראינה, עדיין משמרת נוכחות ומהווה רסן מסוים על הרחבת הפעילות האיראנית בזירה. מעבר למאמץ הצבאי, רצוי שישראל תבחן שיתופי פעולה עם מדינות האזור וכינון קשרים עם קהיליות מקומיות בסוריה המתנגדות לחתרנות האיראנית. מאמץ משולב זה עשוי לשבש את הפרוייקט הצבאי של איראן בסוריה בטווח הארוך, ולהרחיק את האיום הנשקף לישראל מהזירה הצפונית.
"אל תספידו את השלום – גם לא מול הפלסטינים"
אודי דקל
במהלך חול המועד סוכות נעלה לרחבת הכותל לברכת הכהנים, במהלכה הכהנים מברכים את שאר המתפללים - יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
ערך השלום דעך עם השנים בעיני הציבור היהודי בישראל. בסקר שמקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי מעל ל-30 שנה, נשאל מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל מהו הערך החשוב לך ביותר? לפני 30 שנה 55 אחוזים השיבו כי השלום הוא הערך החשוב עבורם, בשנים האחרונות התמיכה בשלום צנחה לסביבות 10 אחוזים.
בניגוד להשערת ממשלות ורוב הציבור בישראל שניתן לדחוק את הבעיה הפלסטינית לשולי הבמה, אנו נמצאים שוב במעגל טרור וירי שמזין את עצמו, והפעם באיו"ש, תוך התפשטות הכאוס בתחומי הרשות הפלסטינית, שנחלשת ומתקשה לתפקד באופן אפקטיבי.
שלום עושים בהידברות עם אויבנו, אך ממשלות ישראל נרתעות מלקיים משא ומתן לשלום, אותו ערך נשגב ומודגש בברכה. כשנכנסים לחדר המשא ומתן, מתוך נכונות אמת לקדם הסדר, לרוב אפשר לאתר מרחבי הסכמה ובאמצעותם לחולל תהליך של שינוי, מעימות ולחימה לקידום השלום. חג סוכות הוא העת להזמין את נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לסוכת ישראל ולהתחיל לדון במה שכל צד יכול לעשות כדי לקדם את השלום ולסלול את הדרך ליציבות ולעתיד טוב יותר.
כיצד נוכל לשמור על החוסן החברתי – גם בתקופת בחירות?
מאיר אלרן ופנינה שרביט ברוך
אנו נמצאים שוב בעיצומה של מערכת בחירות כלליות לכנסת, בפעם החמישית בשלוש וחצי השנים האחרונות. הציבור חלוק בין שני הגושים ובין מפלגות רבות בתוכם, המייצגות דעות שונות בשלל נושאים. פלגנות הינה תכונה רווחת בציבור הישראלי מתמיד, אולם נראה כי בכל פעם המתח בין המפלגות והמגזרים השונים גובר, ואיתו מתעצמת ההסתה במרחב הציבורי. אלה מעמיקים את המחלוקות ואת השנאה ההדדית ומחדדים את השסעים החברתיים הרב ממדיים במדינת ישראל. הם גם מאיימים לעורר אווירה של אלימות. יש סכנה של ממש שאנו מתרגלים לתופעה זו והופכים עם הזמן לאדישים לה ולהשלכותיה הרעילות.
על הציבור, על כל חלקיו, להבין היטב את הנזקים החמורים, חלקם מידיים, הגלומים בכל הרעות האלה. אף אחד אינו באמת נהנה מהן, ויש בהן כדי לפגוע מאוד בחוסן החברתי, שהינו אחד מעמודי היסוד של ביטחוננו הלאומי במובנו המלא. לציבור הרחב, לרשתות החברתיות, לתקשורת הממוסדת ובעיקר למנהיגים הפוליטיים, אלה המבקשים את אמון הציבור, יש תפקיד מרכזי לבלום ולסכל מגמות הרסניות אלה.
ראוי שהפוליטיקאים המתמודדים בבחירות יגבשו התנהלות עניינית ואחראית ויימנעו ממסרים של הסתה ופילוג; התקשורת יכולה לתרום באמצעות הקפדה על דיונים ענייניים והימנעות ממתן במה לשיח מסית. גם אם יביא פחות רייטינג, זה הדבר הנכון ויתכן שעוד יתברר שזה מה שהציבור מעדיף. הציבור עצמו יכול לתרום לחוסן החברתי באמצעות הימנעות מהפצת הודעות מסיתות ברשתות החברתיות, בדיקת עובדות לפני הפצת ידיעות שווא ודרישה מהמתמודדים להתייחס לנושאים שעל סדר היום. כדאי גם ללמוד להקשיב לדעות שאינן מקובלות עלינו. חברה משוסעת היא נכס לאויבינו – חיזוק החוסן הלאומי הוא בידינו.