חמאס – נקודת שבירה: כשאנו באים לבחון את השיח הפלסטיני ברשתות החברתיות חצי שנה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ישנה מגמה אחת בולטת מעל השאר: בעוד הפופולריות של האידיאולוגיה של חמאס, קרי שימוש במאבק אלים נגד ישראל כאמצעי לשחרור פלסטין, נמצאת בשיאה בעזה ובגדה המערבית, צעירי אותם האזורים מצביעים על מגמה הפוכה בכל הקשור לשליטה בפועל של חמאס ויתר ארגוני ההתנגדות.
בעזה מתייחסים העזתים לשלוש סוגיות שבראייתם הן תוצר של מגמת היפוך זו:
- שיח ביקורתי אותנטי וגלוי נגד חמאס - ניתן לשמוע שיח בוטה נגד חמאס כעת כפי שלא נשמע בששת החודשים הראשונים של המלחמה, דבר המצביע על הסרת מחסום הפחד מהארגון בשל היחלשותו והיעדרותו מהמרחב הציבורי
- ירידת מחירים - לטענת העזתים, בצפון הרצועה, במרכזה ובדרומה, בשל היעדרותם של פקידי חמאס מהמעברים היבשתיים (רפיח), ממרכזי אונר"א (מחנות המרכז) ומהשווקים והדוכנים של הסוחרים (בצפון הרצועה), לצד כניסה מאסיבית של סיוע הומניטרי, יש כעת ירידה משמעותית במחירי האוכל ומוצרי המזון והתרופות. מכסים לא נגבים יותר על ידי חמאס ואין איום בגזל, שוד וגניבה של הסיוע מידי הרוכלים והסוחרים כפי שהיה ברבעון הראשון של המלחמה.
- חוק וסדר - לטענת הציבור העזתי, בעוד בתחילת תהליך חלוקת הסיוע ההומניטרי היינו עדים לליווי צמוד של החמאס את השירות לצד אירועי ביזה והסתערות על משלוחי המזון, כיום כמעט ונפסקה תופעה זו.
בגדה המערבית ניתן לראות מגמה דומה: השיח בגדה מצביע על ירידה משמעותית מאוד בנפח הפעילות והנראות של ארגוני ההתנגדות במחנות הפליטים. יש מי שטוענים שהשילוב של פעילות צה"ל האינטנסיבית במחנות הפליטים נגד ארגוני ההתנגדות, לצד החלשת ההכוונה של חמאס מעזה וחיסולו של סאלח אל-ערורי והצוות שלו בביירות (בתחילת חודש ינואר), פגע קשות ביכולת הארגונים לפעול באופן קונסיסטנטי ומערכתי. חשוב להדגיש שעדיין ניתן לראות פעולות של "זאבים בודדים" או חוליות קטנות הפועלות במרחב הגדה.
מה שצפוי להשתנות תלוי מאוד באופן הפעילות הצבאית והמדינית של ישראל. מצד אחד, על ישראל להמשיך ולהעמיק את הפגיעה ביכולת הצבאית והאזרחית של חמאס וארגוני ההתנגדות בעזה ובגדה, לצד בניית חלופה שלטונית אפקטיבית ובת קיימא. הפסקת הפעולה הצבאית ללא בניית חלופה אזרחית בשלבים מוקדמים של נקודת השבירה תביא לתוצאה הפוכה.
חמאס – נקודת שבירה: כשאנו באים לבחון את השיח הפלסטיני ברשתות החברתיות חצי שנה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ישנה מגמה אחת בולטת מעל השאר: בעוד הפופולריות של האידיאולוגיה של חמאס, קרי שימוש במאבק אלים נגד ישראל כאמצעי לשחרור פלסטין, נמצאת בשיאה בעזה ובגדה המערבית, צעירי אותם האזורים מצביעים על מגמה הפוכה בכל הקשור לשליטה בפועל של חמאס ויתר ארגוני ההתנגדות.
בעזה מתייחסים העזתים לשלוש סוגיות שבראייתם הן תוצר של מגמת היפוך זו:
בגדה המערבית ניתן לראות מגמה דומה: השיח בגדה מצביע על ירידה משמעותית מאוד בנפח הפעילות והנראות של ארגוני ההתנגדות במחנות הפליטים. יש מי שטוענים שהשילוב של פעילות צה"ל האינטנסיבית במחנות הפליטים נגד ארגוני ההתנגדות, לצד החלשת ההכוונה של חמאס מעזה וחיסולו של סאלח אל-ערורי והצוות שלו בביירות (בתחילת חודש ינואר), פגע קשות ביכולת הארגונים לפעול באופן קונסיסטנטי ומערכתי. חשוב להדגיש שעדיין ניתן לראות פעולות של "זאבים בודדים" או חוליות קטנות הפועלות במרחב הגדה.
מה שצפוי להשתנות תלוי מאוד באופן הפעילות הצבאית והמדינית של ישראל. מצד אחד, על ישראל להמשיך ולהעמיק את הפגיעה ביכולת הצבאית והאזרחית של חמאס וארגוני ההתנגדות בעזה ובגדה, לצד בניית חלופה שלטונית אפקטיבית ובת קיימא. הפסקת הפעולה הצבאית ללא בניית חלופה אזרחית בשלבים מוקדמים של נקודת השבירה תביא לתוצאה הפוכה.