הודעת התעשייה האווירית מתחילת ספטמבר, שלפיה הצי הגרמני השלים בהצלחה ניסוי מבצעי כפול בגרסה הימית של הטיל הבליסטי LORA (Long Range Artillery) מתוצרת התעשייה האווירית, ממחישה את מקומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-צבאית ואת תרומתה לביטחון אירופה.
על פי ההודעה, בוצעו שני תרחישי ניסוי מורכבים, שבהם מערכת הנשק כולה – קרון הבקרה, המשגר והטיל – עמדה בהצלחה במטרות הניסוי. הטיל שוגר מכלי שיט מבצעי של הצי הגרמני, שעליו הותקנו קרון הפיקוד והמשגר. בשני תרחישי הניסוי שוגר הטיל למסלולו, ביצע ניווט לעבר המטרה ופגע בה בדיוק מרבי.
מהי מערכת ה-LORA?
על פי מקורות גלויים המבוססים על פרסומי התעשייה האווירית, מדובר במערכת מתוצרת התעשייה האווירית לשיגור טילים בליסטיים מהירים, המונעים בדלק מוצק. הטילים נושאים רש"ק במשקל 400–600 ק"ג, מונחים באמצעות GPS והנחיה אינרציאלית, ועל כן בעלי כושר דיוק גבוה של פחות מ-10 מטרים.
ה-LORA קיים במספר גרסאות: קרקע-קרקע, ים-ים, ים-קרקע ואוויר-קרקע (Air LORA). בגרסה האווירית הטיל משתייך לקטגוריית נשק המופעל ממרחק רב (Deep Standoff Weapon), המאפשרת לטייסים לפעול נגד מטרות אויב ממרחק ניכר, תוך הקטנת הסיכון לפגיעה באנשי הצוות או בכלי הטיס.
הטיל הבליסטי מיועד לפגוע במטרות אויב בטווח קצר עד בינוני של כ-500 ק"מ, וניתן לשגרו מפלטפורמות יבשתיות, ימיות או אוויריות. לאחר שיגורו נע הטיל במסלול בליסטי בגובה רב ובמהירות סופרסונית. בקרבת המטרה הוא משנה את מסלול נפילתו ממסלול קשתי למסלול נפילה אנכי, דבר המגדיל משמעותית את הדיוק ואת אפקטיביות הפגיעה.
טיל ה-LORA נמכר למספר מדינות באירופה ובאסיה והופעל מבצעית לראשונה בשנת 2020, בסכסוך בחבל נגורנו קרבאך בין ארמניה לאזרבייג'ן.
עבור מדינת ישראל, לרכש מערכת טילי LORA על ידי גרמניה יש משמעות כלכלית ומדינית. שילובן של מערכות LORA לצד מערכות טילי היירוט "חץ 3" ממנף את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לגרמניה ומדגיש את תרומתה של ישראל לביטחון אירופה.
יש בכך גם ממד היסטורי וסמלי: שמונים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשמדת יהודי אירופה בידי המשטר הנאצי, טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות משמשות כיום להגנת גרמניה.
הודעת התעשייה האווירית מתחילת ספטמבר, שלפיה הצי הגרמני השלים בהצלחה ניסוי מבצעי כפול בגרסה הימית של הטיל הבליסטי LORA (Long Range Artillery) מתוצרת התעשייה האווירית, ממחישה את מקומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-צבאית ואת תרומתה לביטחון אירופה.
על פי ההודעה, בוצעו שני תרחישי ניסוי מורכבים, שבהם מערכת הנשק כולה – קרון הבקרה, המשגר והטיל – עמדה בהצלחה במטרות הניסוי. הטיל שוגר מכלי שיט מבצעי של הצי הגרמני, שעליו הותקנו קרון הפיקוד והמשגר. בשני תרחישי הניסוי שוגר הטיל למסלולו, ביצע ניווט לעבר המטרה ופגע בה בדיוק מרבי.
מהי מערכת ה-LORA?
על פי מקורות גלויים המבוססים על פרסומי התעשייה האווירית, מדובר במערכת מתוצרת התעשייה האווירית לשיגור טילים בליסטיים מהירים, המונעים בדלק מוצק. הטילים נושאים רש"ק במשקל 400–600 ק"ג, מונחים באמצעות GPS והנחיה אינרציאלית, ועל כן בעלי כושר דיוק גבוה של פחות מ-10 מטרים.
ה-LORA קיים במספר גרסאות: קרקע-קרקע, ים-ים, ים-קרקע ואוויר-קרקע (Air LORA). בגרסה האווירית הטיל משתייך לקטגוריית נשק המופעל ממרחק רב (Deep Standoff Weapon), המאפשרת לטייסים לפעול נגד מטרות אויב ממרחק ניכר, תוך הקטנת הסיכון לפגיעה באנשי הצוות או בכלי הטיס.
הטיל הבליסטי מיועד לפגוע במטרות אויב בטווח קצר עד בינוני של כ-500 ק"מ, וניתן לשגרו מפלטפורמות יבשתיות, ימיות או אוויריות. לאחר שיגורו נע הטיל במסלול בליסטי בגובה רב ובמהירות סופרסונית. בקרבת המטרה הוא משנה את מסלול נפילתו ממסלול קשתי למסלול נפילה אנכי, דבר המגדיל משמעותית את הדיוק ואת אפקטיביות הפגיעה.
טיל ה-LORA נמכר למספר מדינות באירופה ובאסיה והופעל מבצעית לראשונה בשנת 2020, בסכסוך בחבל נגורנו קרבאך בין ארמניה לאזרבייג'ן.
עבור מדינת ישראל, לרכש מערכת טילי LORA על ידי גרמניה יש משמעות כלכלית ומדינית. שילובן של מערכות LORA לצד מערכות טילי היירוט "חץ 3" ממנף את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לגרמניה ומדגיש את תרומתה של ישראל לביטחון אירופה.
יש בכך גם ממד היסטורי וסמלי: שמונים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשמדת יהודי אירופה בידי המשטר הנאצי, טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות משמשות כיום להגנת גרמניה.