לאחרונה ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנוניים, בעקבות צעדים מצד המערכת הלבנונית להגבלת פעילות הארגון בעיקר למניעת ההברחות - בין השאר בעקבות לחץ אמריקני – תוך חריגה ממדיניותה המוכרת להימנע מחיכוך אלים עמו. כזכור, בעקבות הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן, קיבלה הממשלה הלבנונית במרס 2026 החלטה דרמטית האוסרת על הארגון לקיים פעילות צבאית וביטחונית. עם זאת, עד כה נמנעו השלטונות מאכיפה נחושה של ההחלטה, מתוך חשש מאיומי חזבאללה כי מהלכים כאלו ידרדרו את המדינה למלחמת אזרחים.
האירוע המרכזי שהוביל לעליית המדרגה הייתה לכידתו (5 באוקטובר) ע"י כוחות הביטחון הלבנונים של מטען חומר נפץ באיכות גבוהה בהיקף מאות קילוגרמים, אשר הוברח במשאית ובה שני פעילי חזבאללה מאזור הבקע בדרך לביירות. האירוע עורר סערה ציבורית בלבנון בשל החשש כי העברת המטען לביירות נועדה לפעולות התנקשות נגד מתנגדי הארגון. חזבאללה הודה כי המטען שייך לו, אך הכחיש כוונות לפעול בתוך לבנון, וביקש לקבלו בחזרה כדי שיוכל להשתמש בו נגד ישראל. עד כה בקשתו לא נענתה ובעקבות דרישתו של הנשיא ג'וזף עאון להרחיב את החקירה בנושא הוצא צו למעצרם של בכיר בחזבאללה, ראש ועדת התיאום והקישור של הארגון ועוזרו, החשודים במעורבות בהברחה. חזבאללה הגיב על כך באיום מרומז, כי יבחן שינוי "גבולות העימות הפנימי" וקידם מפגני כוח ומחאה ברחבי ביירות.
למתיחות בין הצדדים תרמו מספר אירועים נוספים, ובתוך כך ניסיון של חמושים מחזבאללה למנוע (16 באוקטובר) חיפוש על פי צו משפטי במחסן ברובע הדאחייה בביירות שבו אוכסנו תרופות שהגיעו מאיראן, אך הם עזבו את המקום לאחר הגעת כוחות נוספים של צל"ב למקום. מקרה חריג נוסף היה גילויה באופן מקרי של חפירת מנהרה באזור מזרחית לביירות. אמנם מדובר במנהרה קטנה שרק הוחל בחפירתה ולא נמצא בה נשק, אך מיקומה הרחק מהגבול עם ישראל מעורר תהיות ביחס לכוונותיו של הארגון.
במקביל נמסר על תגבור כוחות צל"ב וכוחות ביטחון הפנים ופריסת מחסומים ברחבי הפרברים הדרומיים של ביירות ובדרכים המובילות אליהם, כדי למנוע הידרדרות לעימותים מזוינים. בתגובה חזבאללה תגבר גם הוא את נוכחות פעיליו באזור ביירות ושופריו מאשימים את ההנהגה הלבנונית בהיענות לתכתיבים אמריקניים-ישראליים. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה איברהים אל-מוסאווי אף הזהיר (19 באוקטובר), כי הרחוב הלבנוני נמצא על סף פיצוץ וערוץ אל-ג'דיד פרסם (20 באוקטובר), כי חזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו מחשש להסלמה, הן בתוך לבנון והן או מול ישראל.
האירועים האחרונים מהווים מבחן כוח לשני הצדדים: להנהגה הלבנונית עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת ולהסתכן בעימות פנימי כדי להתקדם ביישום הסכם המסגרת; ולחזבאללה עד כמה יבליג נוכח האיום לשינוי מאזן הכוחות בלבנון לרעתו. בשלב זה נראה, כי למרות האיומים שנועדו להרתיע את ההנהגה הלבנונית, חזבאללה עדיין מקווה להימנע ממאבק פנימי אלים בשל חולשתו הנוכחית וההיתכנות לחידוש הלחימה עם איראן, שייתכן שיאלץ ליטול בה חלק. אך הוא מכשיר את הקרקע ונערך לאפשרות שיידרש לכך אם ההנהגה הלבנונית תצר עוד יותר את צעדיו ותפנה להפעלת כוח נגדו.
לאחרונה ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנוניים, בעקבות צעדים מצד המערכת הלבנונית להגבלת פעילות הארגון בעיקר למניעת ההברחות - בין השאר בעקבות לחץ אמריקני – תוך חריגה ממדיניותה המוכרת להימנע מחיכוך אלים עמו. כזכור, בעקבות הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן, קיבלה הממשלה הלבנונית במרס 2026 החלטה דרמטית האוסרת על הארגון לקיים פעילות צבאית וביטחונית. עם זאת, עד כה נמנעו השלטונות מאכיפה נחושה של ההחלטה, מתוך חשש מאיומי חזבאללה כי מהלכים כאלו ידרדרו את המדינה למלחמת אזרחים.
האירוע המרכזי שהוביל לעליית המדרגה הייתה לכידתו (5 באוקטובר) ע"י כוחות הביטחון הלבנונים של מטען חומר נפץ באיכות גבוהה בהיקף מאות קילוגרמים, אשר הוברח במשאית ובה שני פעילי חזבאללה מאזור הבקע בדרך לביירות. האירוע עורר סערה ציבורית בלבנון בשל החשש כי העברת המטען לביירות נועדה לפעולות התנקשות נגד מתנגדי הארגון. חזבאללה הודה כי המטען שייך לו, אך הכחיש כוונות לפעול בתוך לבנון, וביקש לקבלו בחזרה כדי שיוכל להשתמש בו נגד ישראל. עד כה בקשתו לא נענתה ובעקבות דרישתו של הנשיא ג'וזף עאון להרחיב את החקירה בנושא הוצא צו למעצרם של בכיר בחזבאללה, ראש ועדת התיאום והקישור של הארגון ועוזרו, החשודים במעורבות בהברחה. חזבאללה הגיב על כך באיום מרומז, כי יבחן שינוי "גבולות העימות הפנימי" וקידם מפגני כוח ומחאה ברחבי ביירות.
למתיחות בין הצדדים תרמו מספר אירועים נוספים, ובתוך כך ניסיון של חמושים מחזבאללה למנוע (16 באוקטובר) חיפוש על פי צו משפטי במחסן ברובע הדאחייה בביירות שבו אוכסנו תרופות שהגיעו מאיראן, אך הם עזבו את המקום לאחר הגעת כוחות נוספים של צל"ב למקום. מקרה חריג נוסף היה גילויה באופן מקרי של חפירת מנהרה באזור מזרחית לביירות. אמנם מדובר במנהרה קטנה שרק הוחל בחפירתה ולא נמצא בה נשק, אך מיקומה הרחק מהגבול עם ישראל מעורר תהיות ביחס לכוונותיו של הארגון.
במקביל נמסר על תגבור כוחות צל"ב וכוחות ביטחון הפנים ופריסת מחסומים ברחבי הפרברים הדרומיים של ביירות ובדרכים המובילות אליהם, כדי למנוע הידרדרות לעימותים מזוינים. בתגובה חזבאללה תגבר גם הוא את נוכחות פעיליו באזור ביירות ושופריו מאשימים את ההנהגה הלבנונית בהיענות לתכתיבים אמריקניים-ישראליים. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה איברהים אל-מוסאווי אף הזהיר (19 באוקטובר), כי הרחוב הלבנוני נמצא על סף פיצוץ וערוץ אל-ג'דיד פרסם (20 באוקטובר), כי חזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו מחשש להסלמה, הן בתוך לבנון והן או מול ישראל.
האירועים האחרונים מהווים מבחן כוח לשני הצדדים: להנהגה הלבנונית עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת ולהסתכן בעימות פנימי כדי להתקדם ביישום הסכם המסגרת; ולחזבאללה עד כמה יבליג נוכח האיום לשינוי מאזן הכוחות בלבנון לרעתו. בשלב זה נראה, כי למרות האיומים שנועדו להרתיע את ההנהגה הלבנונית, חזבאללה עדיין מקווה להימנע ממאבק פנימי אלים בשל חולשתו הנוכחית וההיתכנות לחידוש הלחימה עם איראן, שייתכן שיאלץ ליטול בה חלק. אך הוא מכשיר את הקרקע ונערך לאפשרות שיידרש לכך אם ההנהגה הלבנונית תצר עוד יותר את צעדיו ותפנה להפעלת כוח נגדו.