בשבוע שעבר הסתיים בבייג'ינג כינוס "שני המושבים" – המפגש השנתי של הקונגרס העממי הלאומי (NPC), הגוף המחוקק העליון והוועידה הפוליטית המייעצת של העם הסיני (CPPCC), המשמשת כגוף ייעוץ מדיני. לצד קביעת יעדים כלכליים, פיסקליים ואסטרטגיים, הושם השנה דגש מיוחד על הכנת השוק לקראת תוכנית החומש ה-15 שתפורסם בשנה הבאה, וכן על עיצוב מדיניות טכנולוגית, בתגובה ללחצי הסחר והצעדים ההגנתיים של ממשל טראמפ, על רקע התחרות הגוברת בין המעצמות.
ראש הממשלה לי צ'יאנג חשף סדרה של יעדים כלכליים שאפתניים, כאשר במרכז עמדה השאיפה להגיע לשיעור צמיחה בתמ"ג של "סביב 5%" – מטרה שנקבעה גם בשנה שעברה. כדי לתמוך ביעד זה, הממשלה העלתה את הגירעון הפיסקלי לשיא של 4% מהתמ"ג והפחיתה את יעד האינפלציה מ-3% ל-2%. צעדים אלה, יחד עם עידוד השקעות חוץ, קידום תוכניות ליצירת מעל 12 מיליון משרות ושמירה על שיעור אבטלה מתחת ל-5.5%, נועדו לעודד ביקוש מקומי, להקטין תלות בייצוא ולייצב את הכלכלה הפנימית ובזאת לפתח חוסן מפני לחצים חיצוניים. כמו כן, תינתן עדיפות לטיפול באתגרים בענף הנדל"ן כמו גם שיפור מערכות חברתיות, כמו בריאות, פנסיה וביטחון ציבורי, במטרה להבטיח סולידריות ויציבות חברתית לאורך זמן.
במסיבת עיתונאים בשולי הכינוס, שר החוץ הסיני וואנג יי הדגיש את תפקידה של סין כבסיס ליציבות הגלובלית. הוא ציין כי ההתנהלות האגרסיבית וההגבלות החד-צדדיות שמטילה ארה"ב – כגון מכסים וסנקציות – מערערות את שווקי העולם ושרשרות האספקה, בעוד שסין שואפת להוות אלטרנטיבה יציבה לשמירה על מערכת סחר עולמית תקינה.
כדי להתמודד עם מירוץ החימוש הטכנולוגי, סין שואפת להאיץ את צמיחתה באמצעות חדשנות טכנולוגית ככוח מניע מרכזי בהפחתת התלות הטכנולוגית בארה"ב. לי צ'יאנג הדגיש את התמיכה ביזמות פרטית וקידום תחרות בין הרשויות המקומיות על התואר "מובילות טכנולוגיות". כחלק מכך, מתוכננת הקמת מוקדי פיתוח ל-AI ולרובוטיקה, במטרה לבסס שרשרת אספקה טכנולוגית עצמאית בסין. כמו כן, יושקעו טריליוני יואן בהוצאת אג"ח ייעודיות לפיתוח תשתיות ומימון פרויקטים ייעודיים, אשר יוכוונו בין היתר למחשוב קוונטי ולאנרגיה מתחדשת.
באופן בולט, במהלך שבוע הכינוס הוזכרה פעמים רבות הצלחת פלטפורמת הבינה המלאכותית הסינית DeepSeek, שזכתה להכרה רבה ברחבי העולם והובילה להתאוששות בשוק ההון בסין ובהונג קונג. זוהי עדות נוספת למחויבותה של סין להעמקת עצמאותה הטכנולוגית ולהפחתת התלות בטכנולוגיות זרות – מהלך שמדגיש את התגובה הישירה לאיומי המדיניות האמריקאית ולתחרות הגלובלית.
המאבק הגובר בין סין לארה"ב עלול להשפיע גם על מדינות קטנות יותר, כמו ישראל. בתחום ההייטק והחדשנות, התחרות הגלובלית צפויה להוביל לכניסת מתחרים נוספים לשוק, מה שיאלץ חברות ישראליות להתמודד עם מספר גדל של ענקיות טכנולוגיות בינלאומיות. השינויים במדיניות ובלחצים הגלובליים, הן בסין והן בארה"ב צפויים לשנות את מבנה שרשראות האספקה ודפוסי הסחר הבינלאומי, יחייבו את ישראל להסתגל למציאות המשתנה ולחדש את יתרונותיה התחרותיים.