הממשלה אישרה פה אחד את "תוכנית החומש" של מנהלת תקומה לשיקום ופיתוח עוטף עזה. התוכנית, שגובשה על ידי המנהלת יחד עם הקהילות, הרשויות, משרדי הממשלה וגורמים נוספים, הינה בהיקף של 19 מיליארד שקלים לחמש שנים. מטרת התוכנית היא "להביא לחידוש ופיתוח חבל הארץ ולצמיחה דמוגרפית משמעותית". 14 מיליארד מתוך התקציב אושרו לשיקום החבל לאורך חמש השנים 2028-2023, ופיתוח לשנת 2024. חמש המיליארד הנותרים שוריינו לטובת פיתוח חבל התקומה בין השנים 2028-2025.
החלטת הממשלה הינה צעד חשוב בכיוון הנכון לקראת קידום המשימה הלאומית העליונה של שיקום האזור שנפגע כה קשות ב-7.10. החזרת האזור במהרה למסלול של צמיחה מרחבית ושיבת תושביו לבתיהם הינה ציווי ערכי מהמעלה הראשונה, על בסיס תפיסת הביטחון וההתיישבות בספר. היא תהווה את תמונת הניצחון המוחלט על חמאס.
יותר משישה חודשים לקח לממשלה ולמנהלת תקומה למצות את תהליך התכנון והתיקצוב. בינתיים, התהליך העיקרי של השיקום הרב שלבי נראה כאיטי מהצורך, העבודות ההנדסיות בישובים צמודי הגבול שנהרסו עדין לא החלו, וגם הכנת התשתיות לבניית מגורים זמניים למפוני העוטף מתבצעת שלא בקצב הראוי.
אך טבעי הוא שתושבי העוטף ונציגיהם המקומיים מברכים על ההחלטה החשובה. אולם בו בזמן הם מלינים ובעיקר מצפים להעמקת ההידברות של המנהלת ומשרדי הממשלה עמם וללקיחה בחשבון של דרישותיהם בשורה ארוכה של תחומים. גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, קבע כי "ציפיותנו לשיקום הולם אל מול עוצמת הפגיעה לא נענו. המענה הניתן לאשכול הוא חלקי ולא בכל התחומים. העיכוב בשיפוץ היישובים, חדרי הטיפול שמימונם הופסק והקטנת כיתות הלימוד הנדרשת אינם חלק מהתוכנית".
המבחן הגדול של התוכנית יהיה במימושה המרחיב, בלוחות זמנים מהירים יחסית. היעד האסטרטגי צריך להיות צמיחה רב ממדית מובהקת, בשיעורים שיהיה בהם לא רק להחזיר עטרה ליושנה, אלא להביא לשגשוג המרחב, חברתית וכלכלית, לביטחון תושביו ולהפיכתו למודל להצלחה בקנה מידה ארצי ובינלאומי.
אין מנוס מלהזכיר, שמול ההתקדמות בדרום, אין שום תזוזה והתארגנות ממשלתית לקראת שיקום יישובי הצפון שנפגעו קשות במלחמה ושתושביהם פונו. אפילו מנהלת מקבילה לא הוקמה, לא הוחל בתכנון השיקום וספק אם יש מדיניות ברורה לגבי התרחיש שיאפשר ביטחון מינימלי כתנאי מובן לחזרת התושבים המפונים.
הממשלה אישרה פה אחד את "תוכנית החומש" של מנהלת תקומה לשיקום ופיתוח עוטף עזה. התוכנית, שגובשה על ידי המנהלת יחד עם הקהילות, הרשויות, משרדי הממשלה וגורמים נוספים, הינה בהיקף של 19 מיליארד שקלים לחמש שנים. מטרת התוכנית היא "להביא לחידוש ופיתוח חבל הארץ ולצמיחה דמוגרפית משמעותית". 14 מיליארד מתוך התקציב אושרו לשיקום החבל לאורך חמש השנים 2028-2023, ופיתוח לשנת 2024. חמש המיליארד הנותרים שוריינו לטובת פיתוח חבל התקומה בין השנים 2028-2025.
החלטת הממשלה הינה צעד חשוב בכיוון הנכון לקראת קידום המשימה הלאומית העליונה של שיקום האזור שנפגע כה קשות ב-7.10. החזרת האזור במהרה למסלול של צמיחה מרחבית ושיבת תושביו לבתיהם הינה ציווי ערכי מהמעלה הראשונה, על בסיס תפיסת הביטחון וההתיישבות בספר. היא תהווה את תמונת הניצחון המוחלט על חמאס.
יותר משישה חודשים לקח לממשלה ולמנהלת תקומה למצות את תהליך התכנון והתיקצוב. בינתיים, התהליך העיקרי של השיקום הרב שלבי נראה כאיטי מהצורך, העבודות ההנדסיות בישובים צמודי הגבול שנהרסו עדין לא החלו, וגם הכנת התשתיות לבניית מגורים זמניים למפוני העוטף מתבצעת שלא בקצב הראוי.
אך טבעי הוא שתושבי העוטף ונציגיהם המקומיים מברכים על ההחלטה החשובה. אולם בו בזמן הם מלינים ובעיקר מצפים להעמקת ההידברות של המנהלת ומשרדי הממשלה עמם וללקיחה בחשבון של דרישותיהם בשורה ארוכה של תחומים. גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, קבע כי "ציפיותנו לשיקום הולם אל מול עוצמת הפגיעה לא נענו. המענה הניתן לאשכול הוא חלקי ולא בכל התחומים. העיכוב בשיפוץ היישובים, חדרי הטיפול שמימונם הופסק והקטנת כיתות הלימוד הנדרשת אינם חלק מהתוכנית".
המבחן הגדול של התוכנית יהיה במימושה המרחיב, בלוחות זמנים מהירים יחסית. היעד האסטרטגי צריך להיות צמיחה רב ממדית מובהקת, בשיעורים שיהיה בהם לא רק להחזיר עטרה ליושנה, אלא להביא לשגשוג המרחב, חברתית וכלכלית, לביטחון תושביו ולהפיכתו למודל להצלחה בקנה מידה ארצי ובינלאומי.
אין מנוס מלהזכיר, שמול ההתקדמות בדרום, אין שום תזוזה והתארגנות ממשלתית לקראת שיקום יישובי הצפון שנפגעו קשות במלחמה ושתושביהם פונו. אפילו מנהלת מקבילה לא הוקמה, לא הוחל בתכנון השיקום וספק אם יש מדיניות ברורה לגבי התרחיש שיאפשר ביטחון מינימלי כתנאי מובן לחזרת התושבים המפונים.