כמדי שנה, הגיע חודש רמדאן ואיתו העליות ההמוניות להר הבית ולמסגד אל-אקצא. בניגוד לשנים קודמות בהן הופנה זרקור גדול לעבר חודש זה בשל נפיצותו הבטחונית, השנה חודש זה כמעט ונבלע בתוך ריבוי הזירות והאירועים הביטחוניים שאיתם מתמודדת ישראל. מבדיקה ובחינה של השיח הפלסטיני ניתן ללמוד כי גם השנה, בדומה לשנה שעברה, במידה ולא יהיה אירוע חריג במיוחד בהר הבית, היתכנות לאינתיפאדה המונית או אירוע כאוטי רב משתתפים, היא נמוכה מאוד משתי סיבות עיקריות:
1. המשך והרחבת הפעילות הצבאית של כוחות הביטחון ביהודה ושומרון וחיסול תשתיות וארגוני הטרור במחנות הפליטים.
2. חשש ציבורי עמוק מתהליך שכפול והעתקה של המודל העזתי לגדה המערבית.
לכן, הרחבת הפעילות הצבאית לצד ההרתעה שקיימת מהווים כוח מרסן שעדיין תקף (במניעת התפרצויות רחבות).
לצד הגורמים המרסנים, חשוב לציין כי ישנם שני גורמים המעודדים פעילות טרור מוגברת:
1. מחליפו של סאלח אל-ערורי (שחוסל בלבנון בינואר 2024), זאהר ג׳בארין, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון ומומחה של הארגון בהפעלת המחבלים המתאבדים, נערך כמעט שנה לקראת חידוש אירועי הטרור סביב חודש רמדאן.
2. בניגוד למבצעי העבר בגדה, הפעם הוחלט על עקירה רחבה יותר של אוכלוסיה אזרחית ממחנות הפליטים (עם תיעוד מצולם). הסרטונים של עקירת אוכלוסיה אזרחית בהחלט מהווים דלק לתהליך רדיקליזציה וגיוס מחבלים לביצוע פעולות טרור בתוך ישראל.
לסיכום, אני סבורה כי הגורמים המרסנים גדולים יותר מאלו המעודדים פעילות המונית משמעותית. לכן, היתכנות להתפרצות אינתיפאדה המונית/ אירוע רב משתתפים קטן, אך עם זאת ההיתכנות והמוטיבציה לפיגועי טרור יחידים ו/או חוליות טרור קטנות שיבצעו פיגועי דקירה, דריסה והנחת מטענים - עולה.
כמדי שנה, הגיע חודש רמדאן ואיתו העליות ההמוניות להר הבית ולמסגד אל-אקצא. בניגוד לשנים קודמות בהן הופנה זרקור גדול לעבר חודש זה בשל נפיצותו הבטחונית, השנה חודש זה כמעט ונבלע בתוך ריבוי הזירות והאירועים הביטחוניים שאיתם מתמודדת ישראל. מבדיקה ובחינה של השיח הפלסטיני ניתן ללמוד כי גם השנה, בדומה לשנה שעברה, במידה ולא יהיה אירוע חריג במיוחד בהר הבית, היתכנות לאינתיפאדה המונית או אירוע כאוטי רב משתתפים, היא נמוכה מאוד משתי סיבות עיקריות:
1. המשך והרחבת הפעילות הצבאית של כוחות הביטחון ביהודה ושומרון וחיסול תשתיות וארגוני הטרור במחנות הפליטים.
2. חשש ציבורי עמוק מתהליך שכפול והעתקה של המודל העזתי לגדה המערבית.
לכן, הרחבת הפעילות הצבאית לצד ההרתעה שקיימת מהווים כוח מרסן שעדיין תקף (במניעת התפרצויות רחבות).
לצד הגורמים המרסנים, חשוב לציין כי ישנם שני גורמים המעודדים פעילות טרור מוגברת:
1. מחליפו של סאלח אל-ערורי (שחוסל בלבנון בינואר 2024), זאהר ג׳בארין, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון ומומחה של הארגון בהפעלת המחבלים המתאבדים, נערך כמעט שנה לקראת חידוש אירועי הטרור סביב חודש רמדאן.
2. בניגוד למבצעי העבר בגדה, הפעם הוחלט על עקירה רחבה יותר של אוכלוסיה אזרחית ממחנות הפליטים (עם תיעוד מצולם). הסרטונים של עקירת אוכלוסיה אזרחית בהחלט מהווים דלק לתהליך רדיקליזציה וגיוס מחבלים לביצוע פעולות טרור בתוך ישראל.
לסיכום, אני סבורה כי הגורמים המרסנים גדולים יותר מאלו המעודדים פעילות המונית משמעותית. לכן, היתכנות להתפרצות אינתיפאדה המונית/ אירוע רב משתתפים קטן, אך עם זאת ההיתכנות והמוטיבציה לפיגועי טרור יחידים ו/או חוליות טרור קטנות שיבצעו פיגועי דקירה, דריסה והנחת מטענים - עולה.