במדינה בה המשטר הוא של דמוקרטיה פרלמנטרית; במדינה בה הרשות המחוקקת נשלטת על ידי הרשות המבצעת; במדינה בה גם כך יש לרשות המבצעת כח שלטוני בלתי מוגבל; במדינה הנעדרת חוקה כתובה וקשיחה; במדינה בה מה שהופך את חוקי היסוד לכאלה היא החלטה שרירותית של המחוקק (וליתר דיוק של הממשלה) לקרוא לו ככזה; במדינה בה רוב חוקי היסוד אינם משוריינים והם ניתנים לביטול או לתיקון בהתאם לרוב פרלמנטרי מזדמן; ובמדינה בה מפעל חוקי היסוד, לרבות מגילת זכויות האדם, רחוק מלהיות מקיף ולבטח מושלם; הכרח לשמור על הרשות השופטת עצמאית, הן ברמה המוסדית והן ברמה האישית.
במצב דברים זה, חקיקת פסקת התגברות פוגעת, פגיעה חמורה, בעצמאות הרשות השופטת ובעצמאות שופטות ושופטי ישראל. היא פוגעת פגיעה אנושה בזכויות האישיות של אזרחי ותושבי המדינה, לא-כל-שכן, ובמיוחד, של כל מי שנמנה עם קבוצת מיעוט מוחלשת במדינה.
בנסיבות אלה, חקיקת פסקת התגברות משמעה פשיטת רגל של הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל.
במדינה בה המשטר הוא של דמוקרטיה פרלמנטרית; במדינה בה הרשות המחוקקת נשלטת על ידי הרשות המבצעת; במדינה בה גם כך יש לרשות המבצעת כח שלטוני בלתי מוגבל; במדינה הנעדרת חוקה כתובה וקשיחה; במדינה בה מה שהופך את חוקי היסוד לכאלה היא החלטה שרירותית של המחוקק (וליתר דיוק של הממשלה) לקרוא לו ככזה; במדינה בה רוב חוקי היסוד אינם משוריינים והם ניתנים לביטול או לתיקון בהתאם לרוב פרלמנטרי מזדמן; ובמדינה בה מפעל חוקי היסוד, לרבות מגילת זכויות האדם, רחוק מלהיות מקיף ולבטח מושלם; הכרח לשמור על הרשות השופטת עצמאית, הן ברמה המוסדית והן ברמה האישית.
במצב דברים זה, חקיקת פסקת התגברות פוגעת, פגיעה חמורה, בעצמאות הרשות השופטת ובעצמאות שופטות ושופטי ישראל. היא פוגעת פגיעה אנושה בזכויות האישיות של אזרחי ותושבי המדינה, לא-כל-שכן, ובמיוחד, של כל מי שנמנה עם קבוצת מיעוט מוחלשת במדינה.
בנסיבות אלה, חקיקת פסקת התגברות משמעה פשיטת רגל של הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל.