פגישת ראש ממשלת ישראל, יאיר לפיד, עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשולי העצרת הכללית של האו"ם הייתה המפגש הראשון בין ראש ממשלת ישראל וארדואן מאז 2008, אז נפגש המנהיג הטורקי עם אהוד אולמרט, כאשר ארדואן תיווך שיחות שלום לא ישירות בין ישראל וסוריה. הפגישה בניו יורק ארכה כ-70 דקות, מה שמעיד על כך שהיה בה יותר מרק דברי נימוסין. לפיד הודה פעם נוספת לארדואן על הסיוע הטורקי לסיכול התוכניות האיראניות לפגיעה בישראלים בשטח טורקיה וכן עלתה בפגישה סוגיית הישראלים הנעדרים הנמצאים ברצועת עזה. ארדואן גם ניפגש עם נציגי ארגונים יהודיים בארצות הברית, באופן דומה למה שהיה נוהג לעשות לפני המשבר האחרון ביחסים בין טורקיה וישראל ב-2018. במפגש עם הארגונים נידונו הנושאים של התחממות היחסים בין טורקיה וישראל וכן הבעיה של אנטישמיות. בין היתר, ציין ארדואן, בהמשך להתבטאויות שלו בעבר, כי אנטישמיות היא פשע נגד האנושות, והצהיר על כוונתו לבקר בישראל אחרי הבחירות בנובמבר.
צעד נוסף לקראת החזרת היחסים בין טורקיה וישראל למסלולם התקין הייתה החלטת ועדת המינויים העליונה של משרד החוץ להמליץ על מינויה של הממונה הזמנית על השגרירות באנקרה, אירית ליליאן, לשגרירת ישראל בטורקיה. המינוי המקצועי היה צפוי, בין היתר גם לאור העובדה שליליאן כבר מילאה את תפקיד השגרירה בבולגריה, ובהתחשב במאמציה הקודמים לחזק את הקשרים בין שתי המדינות, גם בתקופות מתוחות וגם אחרי הצעדים החיוביים הראשונים בין אנקרה לירושלים. מנגד, עדיין לא ברור מי טורקיה צפויה למנות כשגרירה בישראל. דמות השגריר הטורקי בתל אביב תהיה גם סימן אפשרי לכוונות הטורקיות לגבי המשך שיפור היחסים.
בתוכנית הפגישות של לפיד בשולי עצרת האו"ם גם מפגש עם ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס. הדבר מעיד על הניסיון לאזן בין שיפור היחסים בין ישראל וטורקיה לבין שימור היחסים עם יוון ועם קפריסין. זמן קצר לאחר ההודעה באמצע אוגוסט על הנורמליזציה ביחסים בין ישראל וטורקיה גם פורסמה ידיעה על כך שקפריסין במגעים ראשונים לרכישת מערכת כיפת ברזל מישראל. זאת במקביל לידיעות על סיוע ישראלי ליוון בפיתוח מערכות נגד כטב"מים. התחום הביטחוני הינו בעל משמעות מיוחדת בין היתר כיוון שבעבר היה שיתוף פעולה טורקי ישראלי חשוב בנושאים אלו, וכיוון שטורקיה פיתחה תעשיית כטב"מים שתוצריה השיגו הישגים רבים (כולל במלחמה באוקראינה) ונתפסת כמאיימת מבחינת יוון וקפריסין. גם ביקורה הנוכחי של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בקפריסין והניסיון להגיע להסכמה סופית בין המדינות על הנושאים שהיו במחלוקת לגבי פיתוח שדה הגז המשותף אפרודיטה-ישי הוא צעד חשוב לשימור היחסים עם קפריסין. כך, ישראל צפויה בעת הקרובה להמשיך לנסות לאזן בין הרצון לשפר את יחסיה עם טורקיה לבין החשיבות שהיא מעניקה למערכת היחסים הקיימת בין ישראל, יוון וקפריסין.
פגישת ראש ממשלת ישראל, יאיר לפיד, עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשולי העצרת הכללית של האו"ם הייתה המפגש הראשון בין ראש ממשלת ישראל וארדואן מאז 2008, אז נפגש המנהיג הטורקי עם אהוד אולמרט, כאשר ארדואן תיווך שיחות שלום לא ישירות בין ישראל וסוריה. הפגישה בניו יורק ארכה כ-70 דקות, מה שמעיד על כך שהיה בה יותר מרק דברי נימוסין. לפיד הודה פעם נוספת לארדואן על הסיוע הטורקי לסיכול התוכניות האיראניות לפגיעה בישראלים בשטח טורקיה וכן עלתה בפגישה סוגיית הישראלים הנעדרים הנמצאים ברצועת עזה. ארדואן גם ניפגש עם נציגי ארגונים יהודיים בארצות הברית, באופן דומה למה שהיה נוהג לעשות לפני המשבר האחרון ביחסים בין טורקיה וישראל ב-2018. במפגש עם הארגונים נידונו הנושאים של התחממות היחסים בין טורקיה וישראל וכן הבעיה של אנטישמיות. בין היתר, ציין ארדואן, בהמשך להתבטאויות שלו בעבר, כי אנטישמיות היא פשע נגד האנושות, והצהיר על כוונתו לבקר בישראל אחרי הבחירות בנובמבר.
צעד נוסף לקראת החזרת היחסים בין טורקיה וישראל למסלולם התקין הייתה החלטת ועדת המינויים העליונה של משרד החוץ להמליץ על מינויה של הממונה הזמנית על השגרירות באנקרה, אירית ליליאן, לשגרירת ישראל בטורקיה. המינוי המקצועי היה צפוי, בין היתר גם לאור העובדה שליליאן כבר מילאה את תפקיד השגרירה בבולגריה, ובהתחשב במאמציה הקודמים לחזק את הקשרים בין שתי המדינות, גם בתקופות מתוחות וגם אחרי הצעדים החיוביים הראשונים בין אנקרה לירושלים. מנגד, עדיין לא ברור מי טורקיה צפויה למנות כשגרירה בישראל. דמות השגריר הטורקי בתל אביב תהיה גם סימן אפשרי לכוונות הטורקיות לגבי המשך שיפור היחסים.
בתוכנית הפגישות של לפיד בשולי עצרת האו"ם גם מפגש עם ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס. הדבר מעיד על הניסיון לאזן בין שיפור היחסים בין ישראל וטורקיה לבין שימור היחסים עם יוון ועם קפריסין. זמן קצר לאחר ההודעה באמצע אוגוסט על הנורמליזציה ביחסים בין ישראל וטורקיה גם פורסמה ידיעה על כך שקפריסין במגעים ראשונים לרכישת מערכת כיפת ברזל מישראל. זאת במקביל לידיעות על סיוע ישראלי ליוון בפיתוח מערכות נגד כטב"מים. התחום הביטחוני הינו בעל משמעות מיוחדת בין היתר כיוון שבעבר היה שיתוף פעולה טורקי ישראלי חשוב בנושאים אלו, וכיוון שטורקיה פיתחה תעשיית כטב"מים שתוצריה השיגו הישגים רבים (כולל במלחמה באוקראינה) ונתפסת כמאיימת מבחינת יוון וקפריסין. גם ביקורה הנוכחי של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בקפריסין והניסיון להגיע להסכמה סופית בין המדינות על הנושאים שהיו במחלוקת לגבי פיתוח שדה הגז המשותף אפרודיטה-ישי הוא צעד חשוב לשימור היחסים עם קפריסין. כך, ישראל צפויה בעת הקרובה להמשיך לנסות לאזן בין הרצון לשפר את יחסיה עם טורקיה לבין החשיבות שהיא מעניקה למערכת היחסים הקיימת בין ישראל, יוון וקפריסין.