הביטחון הלאומי של משטר דמוקרטי הוא נגזרת של איזון עדין ביחסים שבין כל רשויות השלטון. תהא אשר תהא נקודת האיזון, העיקר הוא כי לשום רשות אין כוח אבסולוטי, וכי כל אחת מרשויות השלטון פועלת אומנם במרחב רחב היקף אבל עדין באופן המבוקר והמפוקח על-ידי רשויות השלטון האחרות.
במדינת ישראל, לא זו בלבד שלרשות המבצעת יש סמכות שיורית, אלא שהרשות המחוקקת נשלטת, במידה רבה, על-ידי הרשות המבצעת. ככזו, הרשות המבצעת היא הרשות החזקה ביותר מבין כל רשויות השלטון, והיא אינה מפוקחת, כל עיקר, על-ידי הרשות המחוקקת.
במיוחד בהעדר חוקה, לא-כל-שכן בהעדר חוקי יסוד משוריינים, הכרח בקיומו של פיקוח שיפוטי עצמאי ויעיל על הרשות המבצעת. זאת ועוד, בהעדר חקיקה מנהלית הקובעת אמות מידה להפעלת הכח השלטוני על-ידי הממשלה, ובמיוחד אמות מידה להגבלת כח זה, אין מנוס מפיתוח המשפט המנהלי באופן שיפוטי, כפי שהוא הדבר במדינת ישראל מראשית הקמתה. בהקשר זה, עילת הסבירות, וליתר דיוק עילת היעדר הסבירות באופן קיצוני, היא כלי מנהלי קריטי לפיקוח שיפוטי על הרשות המבצעת.
ביטול עילה הסבירות משמעה יצירת שדה כבידה שלטוני כה חזק, בקרב הרשות המבצעת, ששום פרט ו/או רשות אינם יכולים להימלט ממנו, והם נבלעים לתוכו. זהו חור שחור שלטוני המרכז את כל הכח השלטוני, פשוטו כמשמעו, בידי הממשלה. ריכוז כוח כזה בידי רשות אחת, כשלעצמו, שומט את הקרקע מתחת לבסיס המשטרי עליו מבוסס הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
הביטחון הלאומי של משטר דמוקרטי הוא נגזרת של איזון עדין ביחסים שבין כל רשויות השלטון. תהא אשר תהא נקודת האיזון, העיקר הוא כי לשום רשות אין כוח אבסולוטי, וכי כל אחת מרשויות השלטון פועלת אומנם במרחב רחב היקף אבל עדין באופן המבוקר והמפוקח על-ידי רשויות השלטון האחרות.
במדינת ישראל, לא זו בלבד שלרשות המבצעת יש סמכות שיורית, אלא שהרשות המחוקקת נשלטת, במידה רבה, על-ידי הרשות המבצעת. ככזו, הרשות המבצעת היא הרשות החזקה ביותר מבין כל רשויות השלטון, והיא אינה מפוקחת, כל עיקר, על-ידי הרשות המחוקקת.
במיוחד בהעדר חוקה, לא-כל-שכן בהעדר חוקי יסוד משוריינים, הכרח בקיומו של פיקוח שיפוטי עצמאי ויעיל על הרשות המבצעת. זאת ועוד, בהעדר חקיקה מנהלית הקובעת אמות מידה להפעלת הכח השלטוני על-ידי הממשלה, ובמיוחד אמות מידה להגבלת כח זה, אין מנוס מפיתוח המשפט המנהלי באופן שיפוטי, כפי שהוא הדבר במדינת ישראל מראשית הקמתה. בהקשר זה, עילת הסבירות, וליתר דיוק עילת היעדר הסבירות באופן קיצוני, היא כלי מנהלי קריטי לפיקוח שיפוטי על הרשות המבצעת.
ביטול עילה הסבירות משמעה יצירת שדה כבידה שלטוני כה חזק, בקרב הרשות המבצעת, ששום פרט ו/או רשות אינם יכולים להימלט ממנו, והם נבלעים לתוכו. זהו חור שחור שלטוני המרכז את כל הכח השלטוני, פשוטו כמשמעו, בידי הממשלה. ריכוז כוח כזה בידי רשות אחת, כשלעצמו, שומט את הקרקע מתחת לבסיס המשטרי עליו מבוסס הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.