איחוד האמירויות וסין סיימו את התרגיל האווירי השני שלהן, Falcon Shield, שהחל ב-11 ביולי 2024 בחבל שין-ג'יאנג. בתרגיל השתתפו מטוסי מיראז' 2000 מאיחוד האמירויות ומטוסי J-10 ו-J-16 מסין. בהתחשב בכך שגם טאיוואן משתמשת במיראז' 2000, משקיפים העריכו שהחילות תרגלו תרחישי קרב שקשורים בטאיוואן. משרד ההגנה האמירותי צייץ, "תרגיל זה נועד לשתף ניסיון, להעלות את היעילות המבצעית של שני הצדדים, להתמקד ביישום פעולות משותפות כדי להעלות את המוכנות של הכוחות המשתתפים ולהפעיל בצורה מיטבית יכולות שונות כדי להתמודד עם איומים אוויריים".
לתרגיל יש היבט דיפלומטי משמעותי. הוא משפר את היחסים הצבאיים של האמירויות וסין ואת ה"שותפות האסטרטגית המקיפה" שלהן, שכבר הביאה לניסיון בניית בסיס סיני בנמל ח'ליפה וב-2024 למכירת מערכות סיניות נגד מל"טים לאיחוד האמירויות. הסינים גם קיבלו אישור מרומז למדיניותם בשין-ג'יאנג מקיום התרגיל במרחב האזורי של החבל.
התרגיל הוא גם נקודת מחלוקת עם ארה"ב. בעקבות חילוקי הדעות בין וושינגטון לאבו דאבי בנוגע ל-G42 ו-Huawei ולאחר ביטול מכירות ה-F-35 לאמירויות, תרגול עם מטוסים סיניים משמעו שהסינים עלולים לקבל תובנות לגבי הטכנולוגיה המערבית באמצעות תרגילים כאלו. עם זאת, רק מטוסים צרפתיים מיושנים השתתפו בתרגיל, מה שמצמצם את הסיכון להעברת טכנולוגיה גדולה.
מבחינה צבאית, מלבד פעילות באקלים חם וגבוה, האמירויות הרוויחו מעט מהתרגיל, שכן מטוסיה הם בעיקר מתוצרת מערבית ועולים ברמתם על רוב המטוסים הסיניים, למעט אולי ה-J-20 (בהנחה שהוא חמקני כפי שנטען). לעומת זאת, לסינים יש הרבה מה ללמוד מהאמירויות. לרוב מוסכם שטייסי האמירויות הם חלק מהמערב, וכמו טייסים בטאיוואן גם הם עוברים אימונים במערב. לפיכך, תרגיל זה מציע הזדמנויות למידה משמעותיות עבור הסינים.
ישראל צריכה לשים לב לתרגילים הסיניים עם האמירויות. איחוד האמירויות היא שותפה קרובה של ישראל במונחים של אבטחה, טכנולוגיה ועוד. השותפות ההדוקה של סין עם איראן ורוסיה, שתיהן לא ידידותיות כלפי ישראל, הופכת את התרגילים הללו לבעלי סיכון פוטנציאלי לביטחון ישראל. פיקוח קפדני על שיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי עם איחוד האמירויות הוא חיוני כדי למנוע כל דליפה.
איחוד האמירויות וסין סיימו את התרגיל האווירי השני שלהן, Falcon Shield, שהחל ב-11 ביולי 2024 בחבל שין-ג'יאנג. בתרגיל השתתפו מטוסי מיראז' 2000 מאיחוד האמירויות ומטוסי J-10 ו-J-16 מסין. בהתחשב בכך שגם טאיוואן משתמשת במיראז' 2000, משקיפים העריכו שהחילות תרגלו תרחישי קרב שקשורים בטאיוואן. משרד ההגנה האמירותי צייץ, "תרגיל זה נועד לשתף ניסיון, להעלות את היעילות המבצעית של שני הצדדים, להתמקד ביישום פעולות משותפות כדי להעלות את המוכנות של הכוחות המשתתפים ולהפעיל בצורה מיטבית יכולות שונות כדי להתמודד עם איומים אוויריים".
לתרגיל יש היבט דיפלומטי משמעותי. הוא משפר את היחסים הצבאיים של האמירויות וסין ואת ה"שותפות האסטרטגית המקיפה" שלהן, שכבר הביאה לניסיון בניית בסיס סיני בנמל ח'ליפה וב-2024 למכירת מערכות סיניות נגד מל"טים לאיחוד האמירויות. הסינים גם קיבלו אישור מרומז למדיניותם בשין-ג'יאנג מקיום התרגיל במרחב האזורי של החבל.
התרגיל הוא גם נקודת מחלוקת עם ארה"ב. בעקבות חילוקי הדעות בין וושינגטון לאבו דאבי בנוגע ל-G42 ו-Huawei ולאחר ביטול מכירות ה-F-35 לאמירויות, תרגול עם מטוסים סיניים משמעו שהסינים עלולים לקבל תובנות לגבי הטכנולוגיה המערבית באמצעות תרגילים כאלו. עם זאת, רק מטוסים צרפתיים מיושנים השתתפו בתרגיל, מה שמצמצם את הסיכון להעברת טכנולוגיה גדולה.
מבחינה צבאית, מלבד פעילות באקלים חם וגבוה, האמירויות הרוויחו מעט מהתרגיל, שכן מטוסיה הם בעיקר מתוצרת מערבית ועולים ברמתם על רוב המטוסים הסיניים, למעט אולי ה-J-20 (בהנחה שהוא חמקני כפי שנטען). לעומת זאת, לסינים יש הרבה מה ללמוד מהאמירויות. לרוב מוסכם שטייסי האמירויות הם חלק מהמערב, וכמו טייסים בטאיוואן גם הם עוברים אימונים במערב. לפיכך, תרגיל זה מציע הזדמנויות למידה משמעותיות עבור הסינים.
ישראל צריכה לשים לב לתרגילים הסיניים עם האמירויות. איחוד האמירויות היא שותפה קרובה של ישראל במונחים של אבטחה, טכנולוגיה ועוד. השותפות ההדוקה של סין עם איראן ורוסיה, שתיהן לא ידידותיות כלפי ישראל, הופכת את התרגילים הללו לבעלי סיכון פוטנציאלי לביטחון ישראל. פיקוח קפדני על שיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי עם איחוד האמירויות הוא חיוני כדי למנוע כל דליפה.