בימים האחרונים החריף ממשל ביידן משמעותית את התבטאויותיו נגד ראש הממשלה ומדיניות ישראל. בביקורת אישית חריגה, קבע הנשיא ביידן (9 בפברואר) כי ראש הממשלה נתניהו "גורם לישראל יותר נזק מתועלת". בניסיון ברור לדבר ישירות לעם ישראל מעל ראשו של ראה"מ, הביע הנשיא עניין לנאום בפני הכנסת. ביידן חזר אמנם על עמדתו לפיה לישראל זכות להמשיך "לרדוף את חמאס", אך הטעים שמבצע ישראלי ברפיח יהווה "קו אדום...ושאי אפשר שייהרגו עוד 30 אלף פלסטינים כתוצאה ממהלך כזה. ישנן דרכים אחרות... לטפל בטראומה שנגרמה ע"י חמאס". בד בבד, ביידן הדגיש "שלעולם לא ייטוש את ישראל. הגנתה של ישראל נותרה קריטית. אין קו אדום שאם יחצה, אנתק את (אספקת) הנשק שלנו כך שלא תהיה להם כיפת ברזל כדי להגן עליהם". הנשיא דחה את הטענה שמצביעים רבים בארצות הברית מאמינים שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ושזה היה המסר שהבוחרים ביקשו לשלוח לו בבחירות המוקדמות לאחרונה.
דברים אלה של הנשיא באו על רקע נאומו על מצב האומה בקונגרס, בו קבע שפתרון שתי המדינות הינו "הפתרון האמיתי היחיד" והדרך היחידה שמבטיחה את הבטחון והדמוקרטיה של ישראל, שהפלסטינים יוכלו לחיות בשלום ובכבוד, ושישראל תוכל לחיות בשלום עם כל שכנותיה, לרבות סעודיה. הנשיא הדגיש כי הוא פועל להשגת עסקת חטופים והפסקת אש לששה שבועות ושהוא בקשר עם מנהיגים ערביים, לרבות סעודיה, "שמוכנים להכיר באופן מלא בישראל ולפעול לשיקום האזור...מה שיבוא אחרי עזה, זו החלטה קשה, אך יש הרבה מה לעשות'".
הנשיא גם ציין שחמאס יכול להביא לסיום מידי של המלחמה אם ישחרר את החטופים ויניח את נשקו. לדבריו, ישראל "נושאת מעמסה נוספת" משום שחמאס פועל "כפחדנים" מתוך האוכלוסייה האזרחית, אך שלישראל אחריות בסיסית להגן על חיי חפים מפשע. רוב מבין 30 אלף ההרוגים בעזה אינם, לדבריו, מזוהים על חמאס, אלפים רבים הם נשים וילדים, יתומים, וכשני מיליון פלסטינים חיים תחת מתקפה, או נדחקו מבתיהם.
הביקורת המחריפה של הממשל משקפת את תסכולו ואף זעמו הגוברים נוכח מה שהוא תופס כסירובו של ראה"מ להיענות לדרישותיו והפיכתו בראייתם למכשול להתקדמות. מנגד, בולטת המשך תמיכתו האיתנה של הנשיא בישראל ונחישותו, גם מול ביקורת קשה מצד חלקים ממפלגתו, שלא לעשות שימוש באספקת אמל"ח כדרך להשפיע על מדיניותה. עם זאת, קריסה של המאמצים לעסקת חטופים ובעקבותיה החרפה בלחימה כולל הרחבתה לאזור רפיח עלולים להאיץ שינוי בעמדת הממשל, כולל החלטה על שימוש במנופים מדיניים (קידום החלטה במועבי"ט על הפסקת אש) וצבאיים (צמצום העברת סיוע צבאי ו/או הרחבת ההגבלות על השימוש בו).
בימים האחרונים החריף ממשל ביידן משמעותית את התבטאויותיו נגד ראש הממשלה ומדיניות ישראל. בביקורת אישית חריגה, קבע הנשיא ביידן (9 בפברואר) כי ראש הממשלה נתניהו "גורם לישראל יותר נזק מתועלת". בניסיון ברור לדבר ישירות לעם ישראל מעל ראשו של ראה"מ, הביע הנשיא עניין לנאום בפני הכנסת. ביידן חזר אמנם על עמדתו לפיה לישראל זכות להמשיך "לרדוף את חמאס", אך הטעים שמבצע ישראלי ברפיח יהווה "קו אדום...ושאי אפשר שייהרגו עוד 30 אלף פלסטינים כתוצאה ממהלך כזה. ישנן דרכים אחרות... לטפל בטראומה שנגרמה ע"י חמאס". בד בבד, ביידן הדגיש "שלעולם לא ייטוש את ישראל. הגנתה של ישראל נותרה קריטית. אין קו אדום שאם יחצה, אנתק את (אספקת) הנשק שלנו כך שלא תהיה להם כיפת ברזל כדי להגן עליהם". הנשיא דחה את הטענה שמצביעים רבים בארצות הברית מאמינים שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ושזה היה המסר שהבוחרים ביקשו לשלוח לו בבחירות המוקדמות לאחרונה.
דברים אלה של הנשיא באו על רקע נאומו על מצב האומה בקונגרס, בו קבע שפתרון שתי המדינות הינו "הפתרון האמיתי היחיד" והדרך היחידה שמבטיחה את הבטחון והדמוקרטיה של ישראל, שהפלסטינים יוכלו לחיות בשלום ובכבוד, ושישראל תוכל לחיות בשלום עם כל שכנותיה, לרבות סעודיה. הנשיא הדגיש כי הוא פועל להשגת עסקת חטופים והפסקת אש לששה שבועות ושהוא בקשר עם מנהיגים ערביים, לרבות סעודיה, "שמוכנים להכיר באופן מלא בישראל ולפעול לשיקום האזור...מה שיבוא אחרי עזה, זו החלטה קשה, אך יש הרבה מה לעשות'".
הנשיא גם ציין שחמאס יכול להביא לסיום מידי של המלחמה אם ישחרר את החטופים ויניח את נשקו. לדבריו, ישראל "נושאת מעמסה נוספת" משום שחמאס פועל "כפחדנים" מתוך האוכלוסייה האזרחית, אך שלישראל אחריות בסיסית להגן על חיי חפים מפשע. רוב מבין 30 אלף ההרוגים בעזה אינם, לדבריו, מזוהים על חמאס, אלפים רבים הם נשים וילדים, יתומים, וכשני מיליון פלסטינים חיים תחת מתקפה, או נדחקו מבתיהם.
הביקורת המחריפה של הממשל משקפת את תסכולו ואף זעמו הגוברים נוכח מה שהוא תופס כסירובו של ראה"מ להיענות לדרישותיו והפיכתו בראייתם למכשול להתקדמות. מנגד, בולטת המשך תמיכתו האיתנה של הנשיא בישראל ונחישותו, גם מול ביקורת קשה מצד חלקים ממפלגתו, שלא לעשות שימוש באספקת אמל"ח כדרך להשפיע על מדיניותה. עם זאת, קריסה של המאמצים לעסקת חטופים ובעקבותיה החרפה בלחימה כולל הרחבתה לאזור רפיח עלולים להאיץ שינוי בעמדת הממשל, כולל החלטה על שימוש במנופים מדיניים (קידום החלטה במועבי"ט על הפסקת אש) וצבאיים (צמצום העברת סיוע צבאי ו/או הרחבת ההגבלות על השימוש בו).