סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות בחנו את השינויים בעמדת הציבור הישראלי כלפי סין. הידוק היחסים בין ישראל לסין לפני כעשור הוביל לעלייה בתפיסתה החיובית של דעת הקהל הישראלית כלפי סין, אשר הגיעה לשיאה בשנת 2017. מאז, נוכח היריבות הגוברת בין ארה"ב לסין, נרשמה מגמת ירידה הדרגתית בשיעורי התמיכה, הן בישראל והן במדינות דמוקרטיות-מערביות נוספות.
סין, אשר מתגאה בנקיטת מדיניות ניטרלית כלפי סכסוכים בינלאומיים, טרם גינתה את התקפת חמאס בשבעה באוקטובר, ואף התבטאה למען "זכותם" של הפלסטינים למאבק מזויין כאמצעי להשגת הגדרה עצמית. מאז פרוץ המלחמה, סין מרבה לגנות את ישראל בהתבטאויות רשמיות ופועלת נגדה במסגרת ארגונים בינלאומיים, לרבות מועצת הביטחון של האו"ם. זאת ועוד, לאור ההסלמה בין ישראל לאיראן, סין מיהרה לגנות את התקיפה הישראלית בדמשק, אך לא גינתה, נכון לרגע זה, את מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית נגד ישראל.
סקר "חרבות ברזל" אשר נערך בחודש אפריל, בהובלת מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בחן את עמדת הציבור הישראלי כלפי יחסי ישראל-סין. על פי הממצאים, רוב הציבור הישראלי (54 אחוזים) העריך את סין כמדינה לא ידידותית או עוינת לישראל, מיעוט קטן בלבד (15 אחוזים) העריך כי מדובר במדינה ידידותית או בעלת ברית של ישראל, ואילו היתר (31 אחוזים) השיבו "לא יודע". ניכר כי תפיסות שליליות נגד סין שכיחות יותר בקרב הציבור היהודי (בהשוואה לציבור הערבי). נתון נוסף מראה כי כרבע מהציבור הישראלי (26 אחוזים) וכשליש מהציבור היהודי (כ-30 אחוזים) דיווח על שינוי לרעה בתפיסתם כלפי סין מאז פרוץ המלחמה.
לסיכום, מאז פרוץ המלחמה, מגמת הירידה ברמת התמיכה בסין בקרב הציבור הישראלי ממשיכה ביתר שאת. הסיבה העיקרית לכך נובעת, ככל הנראה, מעמדתה הפרו-פלסטינית הברורה של סין והתייצבותה לצד איראן וציר ההתנגדות נגד ישראל, ארה"ב והמערב.
סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות בחנו את השינויים בעמדת הציבור הישראלי כלפי סין. הידוק היחסים בין ישראל לסין לפני כעשור הוביל לעלייה בתפיסתה החיובית של דעת הקהל הישראלית כלפי סין, אשר הגיעה לשיאה בשנת 2017. מאז, נוכח היריבות הגוברת בין ארה"ב לסין, נרשמה מגמת ירידה הדרגתית בשיעורי התמיכה, הן בישראל והן במדינות דמוקרטיות-מערביות נוספות.
סין, אשר מתגאה בנקיטת מדיניות ניטרלית כלפי סכסוכים בינלאומיים, טרם גינתה את התקפת חמאס בשבעה באוקטובר, ואף התבטאה למען "זכותם" של הפלסטינים למאבק מזויין כאמצעי להשגת הגדרה עצמית. מאז פרוץ המלחמה, סין מרבה לגנות את ישראל בהתבטאויות רשמיות ופועלת נגדה במסגרת ארגונים בינלאומיים, לרבות מועצת הביטחון של האו"ם. זאת ועוד, לאור ההסלמה בין ישראל לאיראן, סין מיהרה לגנות את התקיפה הישראלית בדמשק, אך לא גינתה, נכון לרגע זה, את מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית נגד ישראל.
סקר "חרבות ברזל" אשר נערך בחודש אפריל, בהובלת מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בחן את עמדת הציבור הישראלי כלפי יחסי ישראל-סין. על פי הממצאים, רוב הציבור הישראלי (54 אחוזים) העריך את סין כמדינה לא ידידותית או עוינת לישראל, מיעוט קטן בלבד (15 אחוזים) העריך כי מדובר במדינה ידידותית או בעלת ברית של ישראל, ואילו היתר (31 אחוזים) השיבו "לא יודע". ניכר כי תפיסות שליליות נגד סין שכיחות יותר בקרב הציבור היהודי (בהשוואה לציבור הערבי). נתון נוסף מראה כי כרבע מהציבור הישראלי (26 אחוזים) וכשליש מהציבור היהודי (כ-30 אחוזים) דיווח על שינוי לרעה בתפיסתם כלפי סין מאז פרוץ המלחמה.
לסיכום, מאז פרוץ המלחמה, מגמת הירידה ברמת התמיכה בסין בקרב הציבור הישראלי ממשיכה ביתר שאת. הסיבה העיקרית לכך נובעת, ככל הנראה, מעמדתה הפרו-פלסטינית הברורה של סין והתייצבותה לצד איראן וציר ההתנגדות נגד ישראל, ארה"ב והמערב.